משקעים

תודה על תגובתך, ואני בהחלט בעד לדבר ולשטוח דברים, אך אף דבר לא עזר. אני כבר נפגשתי עם אחי כדי לברר מה יש לו נגדי. אתה צודק העניין נראה הרבה יותר עמוק. הוא תמיד חשב שאני "קיבלתי" יותר ממנו מההורים, ואני חשבתי שאני מאומצת. ונראה לי שהוא גורר אחריו את החסר, וכועס עלי. אני מצידי בגילי המופלג מנסה לחפש קירבתם וחום, ואף הבעתי בפירוש זאת. אבל, הרגשתי שאני מתחננת, ו"עומדת על ברכי", והדבר כבר לא מוצא חן בעיני. כי אחי הסכים לבוא עם ילדיו לסדר, ולשכוח לרגע מהמשקעים שיש לו כלפי. אבל, לטעמי, אלו משחקים, כי איני יכולה להעמיד פנים שהכל בסדר, ולעמוד ולטרוח ולא לראות אותם עד יוםההולדת הבא, או החג הבא. אני לא זקוקה ליחסים סטריליים, אלא ליחסים של חום ואיכפתיות. אני כמהה לכך. יכל להיות שלא היה לי יחס כזה ולכן "ברחתי" וניסיתי למצוא זאת, ולצערי "נלכדתי" על ידי אביה של ילדתי, שלטעמי דומה באופיו לאבי. והטוב מהכל עבורי היה להתנתק מהקשר החולני הזה. השאלה, אם לא יותר טוב להתנתק מהמשפחה שלי, שגורמת לי לכאב.