שאלה

הסיפור שלי קצת ארוך אנסה לתמצת. אני בת 29 מורה , כשהייתי בכיתה ט' היה לי קשר עם מורה בתיכון שמאד אהבתי ,באותה תקופה עברתי איזה משבר שהיא הייתה מודעת אליו ועזרה לי , אח"כ היה איזשהו פלונטר כזה והיא הרגישה שנעשתי תלותית בה והתרחקה. עברו שנים ולפני שנה פגשתי אותה והיא אמרה לי שאתקשר והקשר חודש -בהתחלה זה היה רק טלפונים בחגים ואח"כ ביקשתי שנפגש היא סרבה בטענה שהיא עסוקה. יש לציין שהרבה שנים היא הייתה רווקה והתחתנה מאוחר ואין לה ילדים. גם אני עדיין רווקה. אחרי אותו סרוב להפגש פשוט הגעתי למסקנה שהיא לא רוצה תקשר ושזה היה משו מאד חד פעמי הכמה שיחות טלפון שהיו לנו. ואז היא התקשרה אחרי חצי שנה שלא דיברנו לומר לי מזל טוב ליום הולדת. מבחינתי הייתי בשוק לא חשבתי שהיא תתקשר. לפני מס ימים באתי לתיכון שלמדתי בו נפגשנו ודיברנו .בתוך הפגישה היו המון רגעי אהבה כאלו ביננו-ממש כמו של אם ובת או אחיות. הבנתי שאני מאד יקרה לה. מאז הפגישה בתיכון אני ממש מתלבטת לגבי המשך הקשר.. האם רק להתקשר לפני חגים וזהו או להציע לה להפגש. מצד שני אני חוששת שהיא תסרב. או אולי תפחד שאפתח תלות בה. למרות שלדעתי היא מבינה שאני לא באותו מקום של גיל 15. יש לציין פרט נוסף שאנחנו מהעולם הדתי אני 29 והיא 43. אני מרגישה שהקשר איתה חשוב לי ממש. שאני אוהבת אותה ממש ורוצה שהיא תהיה בתוך החיים שלי במינון זה או אחר. אני מרגישה שגם היא רוצה.. אבל אני ממש לא יודעת ומפחדת שאם אציע שנפגש היא תסרב שוב. אשמח לדעת מה דעתך בנושא. תודה ממש