מצב דכאוני חרדתי
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום שמי אילנית. אני בת 21 אחרי צבא. איני יכולה להסביר את מצבי בבירור אז ארשום את מה שהפסיכיאטרית רשמה והמליצה, מצטערת על אורך ההודעה. מוכרת לי מבדיקה במיון לפני כשבוע. ברקע ידוע על הפרעת קשב וריכוז. לאורך חייה מתארת נטייה למצבים אפקטיביים בגוון דיכאוני עם המלצה לטיפול תרופתי בו לא התמידה.בבדיקתה לפני כשבוע היה רושם למצב חרדתי תגובתי עם מרכיבים דיסוצייאטיביים סביב טריגר של לחץ ומעבר טסט נהיגה. כעת באנמנזה משתפת שסביב לחץ הטסט היו גם מחשבות שווא של יחס ורדיפה(לא האמינה שהצליחה לעבור את הטסט וחשבה שהממשלה אירגנה שתעבור את הטסט וכי חבריה שותפים לקונספירציה). בימים האחרונים רגועה יותר, שוללת כעת בתוקף מחשבות כנ"ל ואומרת "שהכל היה בראש שלי". ישנה היטב, תיאבון שמור, שבה לעבוד. עדיין מצב רוח נוטע לדכדוך, חרדה בלתי ספציפית ועדיין חשה "מעט מעופפת", ללא תכנים פסיכוטיים או אפקטביים מאג'וריים וללא סיכון מיידי. להערכתי מדובר במצב דיכאוני חרדתי תגובתי חריף עם תכנים פסיכוטיים העונה להגדרה של מצב פסיכוטי קצר וחולף, חלף ללא טיפול תרופתי. לאור השיפור המהיר בתכנים הפסיכוטיים בשבל זה איני מתרשמת מהפרעה פסיכוטית אך עדיין קיימת הבחנה מבדלת ויש להמשיך לעקוב. אינה מעוניינת באישפוז ואין אינדיקציה לאשפוז כפוי. חוששת מאוד מנטילת טיפול תרופתי אך להערכתי יש להתחיל בטיפול אנטידכאוני ואנטיחרדתי. ממליצה: 1.מעקב רופא מטפל כולל בדיקות דם לתפקודי תריס, ויטמין B12 וחומצה פולית, לשקול לגבי ביצוע CT מוח 2.המשך מעקב פסיכיאטרי 3. תרופתית: ממליצה להתחיל T.CIPRALEX 10 MG X1/D להתחיל בחצי כדור ולאחר כשבוע לעבור לכדור שלם 4. בעת החמרה/ הופעת מחשבות אובדניות הודרכה לסור לרופא/למיון 5. נבדוק אפשרויות לשילובה בטיפול שיחתי ולטסטים פסיכודיאגנוסטיים ברצוני לקבל חוות דעת נוספת אם יש אפשרות במצבי לטיפול ללא תרופות ואם בכל מקרה דרוש טיפול תרופתי למשך כמה זמן אצטרך לקחת תרופות ואם זה יכול לרפא אותי לצמיתות ללא לקיחת תרופות בעתיד? אם תוכלו להמליץ לי מה לעשות אודה לכם מאוד. תודה רבה מראש.
אילנית בלתי אפשרי להתייחס לשאלתך בדבר חוות דעת נוספת ושאלותייך האחרות, מבלי לבדוק אותך ולקבוע אבחנה מלאה באופן מקצועי ומעמיק. על פי תיאור הפסיכיאטרית שצרפת, נראה לי שטוב תעשי אם אכן תמלאי אחרי המלצותיה, או שתיפני להתייעצות פרטית מלאה אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני אחר.