חרדות ושאלות קיומיות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
היי,אני בת 16 אוטוטו ומאז שאני זוכרת את עצמי יש לי התקפי פאניקה וחרדה.שאלות קיומיות כמו -מי אני ומה אני,למה אנחנו חיים,מה זה העולם וכו חוזרות ונישנות ומשפיעות על סדר היום שלי ןשגרת חיי..אין לי את הכוחות לקום לבית הספר,לצאת עם חברים או סתם עם המשפחה,מחשש שאשתגע בציבור או אקבל התקף.עוד שנתיים אני מיועדת להתגייס והפחד מלגדול משתק אותי.בכל פעם שאני באה לצאת מהבית או לעלות על האוטובוס אל בית הספר,הדופק שלי עולה,המחשבות מתחילות ואני חוזרת הביתה.הפחד מהחיים,מלגדול,מלהיות עצמאית ,להביא ילדים ולהתחתן,מלחיץ אותי בעיקר מהמחשבה שבשל החרדות לא אוכל להצליח בכך.אני תלמידה מצטיינת ומקובלת בחברה,אך בעיה נפשית זו היא המכשול לאושרי.אני מסתכלת על משפחתי ואופפת בי תחושה שאני לא בסדר,משהו מעוות בי,לא רגיל.עד כה חשבתי שכשאגדל החרדות ייפסקו אולם הן רק מחמירות.על אף שאני מטופלת אצל פסיכולוגית ,איני מצליחה לפתוח איתה את הנושא הספציפי הנל,ולכן אין לטיפול כל אפקט.מה עליי לעשות?אשמח לתשובה ועזרה..
ירין קשייך אינם נדירים בתקופת גיל ההתבגרות, אך אני מבין שעוצמתם ומישכם מעידים על בעייתיות משמעותית יותר. כתיבתך, פרט ומעבר לתיאור מצוקתך המצערת, מעידה על תבונה אישית ויכולת בוננות פנימית. גם מסקנתך נכונה, העובדה שאינך פותחת הדברים עם הפסיכולוגית המטפלת בך גורעת מהאפקטיביות האפשרית של הטיפול. לכן, או שתעשי את המאמץ הנוסף ותשתפי את הפסיכולוגית במלוא העוצמה של קשייך ומצוקתך, או שתבררי איתה (עדיף) ולפחות עם עצמך או נפש הקרובה אלייך, מדוע את מתקשה לשתף אותה. סביר שבירור מעין זה יתרום לפתיחותך איתה ולהקלה אפשרית של מצוקתך.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
