קושי בהתמודדות עם איום

אני אדם שחי כרגע לבד. בדירה הצמודה אלי מתגורר זוג שהבחורה עולה מחבר העמים חד הורית והבחור הוא נרקומן. יש להם ילדים ממש קטנים שכל הזמן בוכים באמצע הלילה. לי אישית זה לא הפריע מאוד. קיבלתי את זה. כרגע נכנסו דיירים חדשים קומה אחת למטה והם מריעישים להם בכוונה כאשר הם מתעוררים מהרעש. השכן הנרקומן חושב שזה אני בלי לטרוח לברר הם דופקים על הדלת. בשתוף של שכן נוסף. כמו כן הם בעלי אינטרס משותף לשימוש בחצר הבניין שהיא של כולם. לגבי הגיע למצב שאני מאויים ממש ביציאה מהבית וזה פוגע באופן חמור במחשבה ובסדר היום. מאוד לא נוחלחיות ככה. אני כלל לא רואה פתרון ומשטרה זה רק יחמיר את המצב. איכות החיים נפגעה בחומרה. למרות שנפשית אסרויבית אין לי בעיה לעמוד מולם. אבל מתוך שיקול אישי אני משתדל להמנע כאסטרטגיה. חלק משיקול הדעת שמדובר בנרקומן וזה לא אדם שתגובותיו צפויות. שנית זוגתו היא השולחת אותו כשליח שיהיה גבר כביכול. רק שלאור הקללות וההשפלות שאני שומע בינהם לצערי הוא סמרטוט שסוג הכל בקללותיה. ומכאן ברור שזה יחמיר אם נתעמת. וגם אין לי סיבה להעליב אותו. שלא לדבר על מה שצפוי מזוגתו. לדעתי זה שקול נכון אבל לא יחזיק לאורך זמן. הם עושים הכל להתשלט על חיי הדיירים. התאור הוא בגלל הרצון שלי להתנודד אבל בחוכמה וכל שכן שאני נסחב עם איום שפוגע באיכות חיי. מבלי שעשיתי דבר. הדיירים החדשים כלל לא מודעים למה שיצרו שהחלו להפריע להם כתגובה. מה ניתן לעשות בהתנהלות שלי במצב הזה? תודה