אמטופובית

שלום רב! מאז שאני זוכרת את עצמי מהילדות ועד היום סובלת מפחד להקאות, כשאני רואה או שומעת על אנשים שמקיאים, אני מתחילה לרעוד ישר וחושבת על זה למשך זמן מה, לפעמים אני גם בוכה. ניסיתי לברוח מזה, אבל הבנתי שזה לא עוזר ורק נהיה יותר גרוע. את האוכל אני בודקת מליון פעם אם הוא טוב ואם יש לי בחילה שאני בטוחה שהיא יכולה להביא להקאה, אז אני נלחצת ומתחילה לרעוד עד שהיא עוברת לי ואני נרגעת. הרבה מאוד שנים לא הקאתי ואני מפחדת להקיא אחרי כל כך הרבה שנים ולשבור את הקרח, זה יכול להעלות לי זיכרון רע מהילדות. במהלך השנים בעקבות הפוביה פיתחתי תסביכים וקינאה (קנאה יש כבר תמיד) כמו למשל יש דבר כזה וירוס הקאות במקביל לצינון, הגיוני ויכול להיות שכן.... זאת אומרת שיש לי את הפחד שאם חלילה אני יחטוף וירוס הקאות ובאותו היום בן אדם אחר יחטוף צינון, אז הייתי מעדיפה את ההפך מרוב קינאה. זה לא משפיע על התפקוד היום יומי שלי אבל ברגע שאם אני יקיא אחרי כל כך הרבה שנים אז אני לא יודעת מה יהיה. הייתי אצל פסיכולוג פרטי לפני כמה שנים והוא נתן לי כלים לעבוד איתם, למען האמת שמתי את זה בצד והתעלמתי מזה, רק שכל פעם שאני שומעת או רואה מישהוא מקיא אז זה מכניס אותי לפחדים וסרטים, עד שזה עובר עם הזמן עד להודעה חדשה. השאלות שלי הן: 1. איך אתה מעריך את הפובייה שלי? 2. האם אני צריכה היפנוזה? 3. מה אתה ממליץ לי לעשות? 4. האם יש דבר כזה שעוצר את מנגנון ההקאה, למרות שאין דבר כזה וזה לא מטפל בשורש הבעייה? אשמח לקבל תשובה למייל [email protected] תודה!