חרדה

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

21/07/2013 | 14:54 | מאת: מיה

שלום! אני בת 30, נשואה מזה 4 שנים, אמא לתינוקת בת 9 חודשים. עובדת סוציאלית.מזה 4 שנים מאז שהתחתנתי,עברתי קשיים מבחינת דיור.ובאותה תקופה פתחתי חרדה ממחלת הסרטן שלא נדע, ובמשך כל השנים האלה הרגשתי תסמינים גופניים וכאבים (כאב ראש, כאבי קיבה,כאב במפרק הלסת ועוד הרבה) שלא היה להם שום הסבר מבחינה רפואית, עברתי המווווווון בדיקות וביקרתי אצל אין סוף רופאים. בהתחלה הרופא כשהיה אומר שאני בסדר, זה היה מרגיע אותי, בהמשך זה לא עזר יותר, ולא הייתי מאמינה יותר להם, והייתי צריכה בדיקות מוחשיות (כמו MRI ובדיקות דם כדי שארגע. כיום אני עדיין חיה בחרדה אך מכל המחלות בכלל. נמאס לי לבקר אצל הרופאים יותר וללכת לבדיקות,אך אני עדיין מרגישה כל מיני דברים בגוף, שאני מפרשת אותם לדברים מסוכנים (כאב ראש,סחרחורת , ואומרת לעצמי, הפעם הזו באמת זה רציני ואם אני אכחיש את זה אני אמות בסוף ויהיה משהו קטן שניתן לריפוי ואני חייבת לבדוק אותו מייייד אחרת המצב ידרדר, .עכשיו יש לי סחרחורת מזה שבוע, ולפעמים כאב ראש (לפני כחודש בגלל כאבי ראש עברתי בירור נוירולוגי).הסחרחורת הופיעה בעבר הרבה פעמים ונעלמה), אני חיה בסטרס יומיומי (מבחינה כספית ומבחינת דיור וקשר עם הבן הזוג ועוד הרבה ), אין לי חברות. אינני יודעת איך לצאת מהמעגל הסגור הזה יש לי תינוקת שצריכה תמיכה, אני מטופלת באלטרולית 10 מ"ג בגלל כאבי ראש, ואין לי כסף לפנות לפסיכיאטר ולפסיכולוג, ולא רוצה לפנות דרך הקופה כי אני עובדת בתחום וזה יזיק לי מבחינת מקצוע. הלוואי שתוכלו לעזור לי. האם יכולה להיות הסחרחורת קשורה לחרדה וסטרס מתמשך ? כשאני קורא באינטרנט שקודם כל צריך לשלול מצב אורגני לפני שאומרים שזה רגשי , אז המשפט הזה מלחיץ אותי עוד יותר ומחזיר אותי למעגל הבדיקות האינסופי שוב. אודה לתשובה מרגיעה ומכוונת. יום נעים

לקריאה נוספת והעמקה

מיה מצער לשמוע ולהתרשם מעוצמת חרדתך ההיפוכונדרית. לצערי ובהסתמך על היכורתי עם התסמונת שאת סובלת ממנה, כמו גם משך הזמן ועוצמת הסימפטומים מהם את סובלת, נראה שהמלצות וטיפים לא יספיקו. את צריכה טיפול פסיכולוגי מתאים. בהעדר אמצעים מספיקים לטיפול פסיכולוגי פרטי, את בהחלט יכולה וללא כל חשש להסתייע בטיפולים הפסיכולוגיים המסובסדים ומופחתי התשלום, המוצעים על ידי קופת החולים אליה את שייכת. אין להערכתי שום חשש שזה יפגע בתפקידך ותפקודך כעובדת סוציאלית. הם מקפידים ומוקפדים מאד בענייני חיסיון וכד. ובכלל, כידוע לך ודאי כעובדת סוציאלית, לכולנו קשיים מקשיים שונים ועדיף ומוערך זה הפונה לקבלת עזרה מזה העלול להחמיר מצבו בשל המנעות מפנייה לטיפול מתאים.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה