עצבים...
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
אני בת 17. אבי חולה סרטן (לימפומה) כמובן שכל צורת החיים השתנתה לגמרי כבר מזמן שכחתי לישון טוב. החופש הזה "ביליתי" בביה"ח... לאחרונה אני חוטפת התקפי עצבים בתחילה חשבתי שזה בגלל הווסת החודשית אבל שמתי לב שזה למעלה מחודש שאני כאילו בוערת בתוכי. עצבים בלתי מוסברים, באלי לצעוק להכות כמובן שאני מפנימה הכל כדי לא ליצור "מהומות". היום הגעתי למב שמרוב עצבים נכנסתי למיטה במשך ארבע שעות: קצת בכיתי קצת ישנתי והרבה חלמתי. אני בדכאון???? זה מהלחץ??? אהה... עוד משו בבית הספר אני מרגישה מצוין אע"פ שאני לא ממש מסמפטת את המקום, וכשאני מגיעה הביתה אני מתחילה להתעצבן. גם אם זה לא קשור אליך אנא הפנה אותי למישהוא שיוכל לעזור לי!!! תודה מראש ויום נעים, אור.
..נסיבות חייך. ה-הכרה ( בנורמליות של תגובותייך ומצבך )ה-הבעה ( ריגשית, של מצוקותייך ), ה-הסחה ( בדמיון ומחשבה של חרדותייך ), ו-ה-הרפיה ( של הרגשתך הפיזית והנפשית ), עשויים "להעביר את רוע הגזרה". בהצלחה