I'm losing it...)-:

בת 41.5. טיפוס לחוץ המתפקד מעולה במצבי לחץ. לא עוד. בשנה האחרונה באופן הדרגתי שאת סופו איני רואה, מתפרקת מכל שטות. חסרת מנוחה באופן קיצוני. לא מרוכזת ונוטה לעשות תאונות קטנות, מסורבלת ונתקלת בדברים בלי לשים לב/ מאבדת דברים, דוכחת כל מה שאפשר, חסרת התמצאות לחלוטין וכו'. חייכנית וצוחקת מחד, מסוגלת להתפרץ בזעם חסר פרופורציה כשמותחים את הגבול. גם כשלאחרים זה נראה מינורי. מרגישה ולצערי אף מתנהגת כמו ד"ר ג'קיל ומיסיס הייד. וזה מחמיר מיום ליום. מרגישה כמו נוסעת על מטוס, יודעת שהוא עומד להתרסק אך לא ביכולתי לעשות דבר שכן איני הטייסת. מרגישה כאילו מישהו יושב עם מקלדת ופשוט משנה לי את ההארד דיסק. נמחקים לי נתונים ומועלים חדשים ואני פשוט ערה לשינויים אך ידיי כבולות מלנקוט פעולה. היום כ"כ התעצבנתי ממשהוף, שלקחתי את האייפון החדש שרכשתי לפני חודש בדם ויזע והטחתי אותו ברצפה וריסקתי אותו. Need I say more? מרגישה משוגעת. ולצערי לא באופן מטאפורי. פניתי לרופאת המשפחה לפני שבוע. קיבלתי הפנייה לנוירולוג. טרם הספיקותי לבקר אצלו וכל כך הרבה דברים התדרדרו מיום חמישי בו ביקרתי אצלה שאני חוששת לקום מחר בבוקר. הצילו. תודה על תשומת הלב וסליחה אם הרחבתי יתר על המידה.