חרדה והמנעות מיצירת קשרים רומנטיים ואינטימיות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב,זה קצת ארוך אבל אשמח לתגובתכם.בן 32 בעבר הייתי ביישן ומופנם וכבר בנערות נפתחתי יותר א בל קשרים חברתיים מעבר לידיות לא התפתח,היה מערכת יחסים שרציתי להתקדם שלב אבל לא היה לי אומץ ונוהלתי ע"י בטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי מאז 9 שנים אני נמנעתי ליצור קשרים רומנטיים,הדפתי הצעות לדייטים באופן אוטומטי הרגשתי לחץ ומעמסה נפשית ואחריה בטחון עצמי נמוך עלו מחדש ושמתי עצמי בהמתנה,היו מצבים שנדלקו עלי ואני גם ובזה זה נגמר.לפנ חודש בארוע חברתי רגיל מוקף זוגות חשתי מוקף חברים אבל לבד,קיבלתי הארה שאני מוכן לזוגיות.מיד אח"כ תקפו אותי מחשבות-איפה אני ביחס לאחרים שחברי עם זוגיות,נשואים,חלק עם ילדים חלק גרושים ובשלב זוגיות שניה אני תקוע מאחור,שאצלי הכל קורה ומתבשל לאט גם בהחלטה ללימודים,שכולם מוצלחים.חשתי בושה על היותי בתול-מעולם לא קיימתי יחסי מין ולא החזקתי יד ולא התנשקתי והיה לי ממש קשה לקבל את הסיטואציה כי הפער עצום-מחשבות שהיו די טפשים היום והתחלפו בפחד מהפער-האם אני יודע לדבר?מתי הזמן להחזיק יד?להתנשק?איך להתנשק?מתי הזמן ליחסי מין?איך אתגבר ממבוכה בעירום והאם אספק אותה.התחלתי לופ של מחשבות תסריטים חיובים ושלילים.הלכתי לייעוץ אצל פסיכולוגית קלינית שעפ"י הסיפור אני מתנהל בחרדות כל חיי ובחוסר בטחון-חרדה חברתית בעבר,אח"כ קושי בקבלת החלטות ושינויים ועכשיו דימוי עצמי חוסר בטחון וחרדה מדייטים ואינטימיות.היא הציעה שצריך ליפול למים להכוות וללמוד והציעה או סדנה למיומנות לדייטים או CBT .מאז אותו שיחה חל בי שינוי מוזר,שאשמח לחוות דעתכם.אתמול יומיים אחרי המפגש לא היו לי לופים ולא חשתי בושה.בעקבות כך ששאלתי בפורומים שונים שאלות שהם למעשה החרדות וענו והשד לא נורא.בנוסף שוחחתי עם כאלו שהיו דומה למצבי אבל לא ממש ועצות.את הלילה האחרון העברתי(לא נרדמתי) באיךך אני ממשיך מכאן ואני החלטתי כן לנסות לקפוץ אבל יש לי מחסום שהוא מונע מבעדי לקפוץ והוא פחד מהשתלטות מחשבות רגע לפני ותוך כדי הדייט כי אני מודע שאני חסר בטחון עדיין הדימוי עצמי נמוך ועדיין יש מצבים שלא התנסיתי מנשיקה עד סקס. אבל רמת החרדה כאמור ירדה מעט.אני זקוק לכלים להתמודדות עם המצבים במן אמת ולנטרלם.אני לא חסר כישורים חברתיים,מודע למעלות שלי ויש לי מה להתגאות ואני איש שיחה ומשכיל וחברותי אבל מפחד שישתלט עלי הפחד מהפער,אני מאמין שיש לי אינטואיציה הרי אני מדבר ביומיום עם נשים.ולכן אני פוסל אימון אישי וסדנה.השאלה עכשיו היא כזו : האם לנסות CBT? האם אני יכול לקבל כלים הבנתי שיש מעין מנטרות (כמו שהתגברתי על חרדת בחינה) והכנת מצבים ודרכי התמודדות ללא תהליך ארוך ואז לקבל תמיכה אם יתכנו קשיים בין מפגש דייט לאחריו.האם בכלל המצב שאני כרגע היא אשליה שאני יציב?לא ברור לי.אשמח אם תחוו דעתכם על מצבי המבולבל.ומה כדאי לעשות.טרם קבעתי פגישה שנייה (הראשונה הייתה ייעוץ)
לאנונימי החרד CBT ( טיפול התנהגותי -חשיבתי ) הוא בהחלט טיפול חשוב, יעיל וראוי, לגבי מגוון רחב מאד של מצבים וקשיים ריגשיים ונפשיים, כולל ובעיקרלגבי חרדות, דימוי עצמי, אסרטיביות וכו. ויחד עם זאת, לאור מורכבות ומשך קשייך עד כה, הייתי בהחלט שוקל הסתייעות בפסיכולוג קליני בעל גישה אינטגרטיבית (משולבת), כדי שהטיפול יכלול לא רק כלים וטכניקות להתמודדות אלא גם הרחבת מודעותך לגבי המקורות הדינמיים, של בעייתך. זה לא אמור להאריך את משך הטיפול, בהכרח, אך סביר שיהיה יעיל ומקיף יותר. אם חשת כימיה טובה עם המטפלת הטובה אליה כבר פנית, אין סיבה מדמט שלא תמשיך איתה..