צחוק בלתי נשלט

שלום רב, מזה שנים אני סובלת מצחוק בלתי נשלט. פתאום בא לי לצחוק. קשה לי לעיתים לדבר בטלפון במיוחד מפריע לי כשבעלי מתקשר ואז אני צוחקת לו והוא מנתק. אני יכולה לרצות לצחוק גם כשאני רואה או מתבשרת על דבר מה לא טוב גם בצפירות וגם בהלוויות וזה לא שהצחוק הוא מכוון אלא הוא בלתי נשלט. גם בעבודה זה מדי פעם תוקף אותי וקשה מאד לשלוט בזה. יש לזה תקופות ועכשיו זה מאד מפריע לי. עכשיו גם יש לי תינוקת בת 3 וחצי חודשים ומדכא אותי כל פעם שזה קורה לי. הבעיה הנוספת היא שאני כל הזמן חושבת על מה יקרה אם בעלי יתקשר ואני אצחק לו פתאום בטלפון או מה יקרה אם אצטרך לדבר עם מישהו בטלפון ואתחיל לצחוק פתאום. כל היום אני רק במחשבות האלה. אתמול הלכתי עם הקטנה לקופ"ח כי היתה לה פריחה ואח"כ התקשרתי לבעלי והתחלתי לצחוק לו תוך כדי שיחה. הוא התעצבן וניתק לי את השיחה.הסברתי אתמול לבעלי שאני מתנצלת שאני צוחקת אבל זה בלתי נשלט ושלא יפגע או יחשוב שאני לא רצינית גם בדברים שהם רציניים. אני מנסה כל הזמן לחשוב על דברים רעים על מנת שזה אולי יעביר את זה אבל זה לא עוזר. אני צריכה לעיתים ללכת לשירותים או לאיזה חדר אחר ללא אנשים על מנת לנסות לשלוט בעצמי ולהרגיע את עצמי ולשכנע את עצמי לא לצחוק. אני תמיד מחכה לרגע שמישהו יספר משהו מצחיק או שיקרה משהו מצחיק על מנת שאוכל באמת לשחרר את הצחוק. מה עושים? איך מתמודדים עם זה? האם הפיתרון הוא אך ורק ע"י מתן תרופות. חשוב לציין שאני בחורה בריאה אשמח לתשובה