מה עושים?

בת 32. לפני כחודש אובחנתי אצל פסיכיאטרית - הפרעת חרדה כללית, OCD, דיכאון והיפוכונדריה. אני סובלת כבר שלושה חודשים מאי נוחות בבטן ימנית תחתונה שבאה לידי ביטוי בזמן פעילות (הליכה, מתיחות, ריצה וכדומה). כל הזמן מחפשת מחלות סופניות וקופצת ממחלה למחלה. בחצי השנה האחרונה המצב החמיר מאוד. ערכתי המון בדיקות דם. הייתי מספר רב של פעמים בחדרי מיון. כבר שלושה חודשים בטוחה שיש לי מחלה סופנית במעי הגס הימני בגלל חוסר הנוחות הזה בבטן שם שלא עוזב אותי. הייתי מיון 5 פעמים הייתי אצל 3 רופאים שונים מלא בדיקות דם (האחרונה לפני חודשיים) אולטראסאונד בטן (לפני חודשיים) והכל ללא ממצאים... אני בטוחה שמשהו מתפספס. אני לא מצליחה להפסיק לחפש על המחלה ועל התסמינים בכל הזדמנות שיש לי. אני מדברת ר-ק על התסמינים שלי כל הזמן. אני לא מצליחה להרגע פשוט. כל היום בודקת את הגוף שלי ולוחצת ונכנסת להיסטריות. אני מאוד רזה ורואה את פעילות המעיים שלי כששוכבת על הגב ואז נלחצת אם אני רואה נפיחות כי בטוחה שזה גידול. זה פשוט לא מפסיק. הרופאה שלי מיואשת כבר. הפסיכיאטרית רשמה לי סרוקסט אבל אני לא מסוגלת לקחת את זה כי אני לא לוקחת בכלל תרופות כי גם תרופות מכניסות אותי לסטרס בגלל תופעות לוואי אפשריות. הרופאה שלחה אותי לעשות ct בטן (אמרה שלדעתה בכלל אין צורך ושהיא שולחת אותי כי אולי זה ירגיע אותי לכמה ימים) אבל גם זה מלחיץ אותי - מה יגלו? ואם יגלו? ומה אני עושה עם עצמי אם יגידו לי שאני צודקת?, והכי גרוע עניין הקרינה... אם אעשה את הבדיקה הזו עניין הקרינה יתחיל לשגע אותי כי חשפתי את עצמי לקרינה במודע. הלכתי לטיפול פסיכולוגי והרגשתי שבגלל העוצמה של החרדות וההתקפים, זה לא יכול לעזור. אני אבודה לחלוטין. עיצות תתקבלנה בברכה.