אבא עצבני
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שנים שאבי סובל מהתפרצויות זעם למיניהן, בין אם בצדק ובין אם לאו, ממילה קטנה או מויכוח שלם. כשהייתי קטנה, דברים אלו היו באים לידיי ביטוי גם בצורה פיזית - לא משהו קריטי או קיצוני, אבל היה קיים. עם השנים זה נמוג. ההתקף מתבטא בכעס זמני שעובר בשלב מסויים, ואז מדברים על הכל וזה מסתדר, סולחה. בזמן האחרון, מאז שהתגייסתי זה קורה לעיתים קרובות עוד יותר. היום היינו אמורים לצאת לפיקניק, הכנו את כל הדברים והיינו באמצע שיחה נורמטיבית בקשר לצבא ולפתע הוא פשוט התרגז, כעס, צעק, ויצא מהבית בעצבים בטענה שנמאס לו מכולנו ושהוא "מחק אותנו". כל זה לא קרה בדקות, אלא בכמה שעות. חשוב לציין שהאבא חולה בסוכרת וכמעט ואיננו רואה דבר, אין לו תעסוקה ורוב היום הוא לבד, בעיקר מהזמן שהתגייסתי (כחודש).. איך ניתן לדבר איתו על זה? מה אפשר לעשות? האם ישנן דרכי טיפול פשוטות שאפשר לעשותם בבית?.. כואב לי לראות אותו ככה, בבקשה עזרו לי בכל דרך שהיא.
ג'נט התקפי זעם היא תופעה בעייתית הנושאת לעתים אופי התמכרותי. ויחד עם זאת, היא ניתנת וראויה לטיפול פסיכולוגי. זה יכול להיעשות באופן פרטני או במסגרת של סדנאות קבוצתיות. במידה ואביך לא מכיר בבעייתו ומתכחש לה, כדאי "לעודד" אותו להגיע יחד אתך או מישהו אחר מבני המשפחה לפגישת ייעוץ עם פסיכולוג. לא כדי "לטפל בו ובבעייתו אלא כדי להתייעץ לגבי בעייתכם המשותפת (!) -יחסיכם ההולכים ומתקשים.