הצילו

שלום , בשנה האחרונה יש לי בעיה שהולכת ומחמירה .אני מדברת מהר וללא הפסקה וגם באופן אסוציאטיבי, כך שגם מפספסת את העיקר והרבה פעמים שוכחת להגיע לנקודה.. זה נורא נורא מתסכל!!!!!!! כי כל פעם מבטיח ה לעצמי שבפעם הבאה אשתוק או אקצר אבל לא מצליחה . גם כשמנסה לכתוב לי בנקודות על מה רוצה לדבר, אני לא עומדת בזה וגולשת לשולי ולטפל. זה קורה לי רק בשיחות עם אנשים קרובים (עם זרים אני די סגורה) וגם מה שמחמיר זו התחושה והמציאות ש"מנפנפים אותי" כמו איזו עלוקה בכל מיני תירוצים ..ואני יוצאת עם תחושה מאד משפילה ומיואשת מעצמי , לא יודע ת מאיפה זה בא לי. בעברי הייתי סגורה ביישנית ותמיד בצד שמקשיב אבל עכשיו ברגע שמתחילה לדבר אני לא מצליחה לעצור . אפילו הכתיבה נהייתה כזאת. בעבר הייתי כותבת מתומצת ויפה ועכשיו כבר לא- כמו שאתה רואה.. (אם כי עדיין בכתיבה טובה יותר מהדיבור) אנא עזור לי! בתודה