שיברון
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום דר אני לא יודע אם כאן זה המקום הנכון לשפוך את הלב אבל פשוט אין לי למי לפנות ככ בעניין.. אני חולה סכרת type 1 קרוב ל8 שנים רמות הסוכר לא מאוזנות אצלי (ha1c 10.9) וזה לאחר מאמץ עצום.. כל חיי מאז גילוי המחלה השנתו ועכשיו אני מתחיל לשים לב לשינוי מה שנקרא חוטף עכשיו את הכאפה כל החברים שלי אוטוטו מתגייסים כולם בעלי רישיונות נהיגה ורק אני לא פתאום אני מרגיש ככ שבור שכבר נמאס לי יש לי פגיעות כתוצאה מחוסר האיזון אני מרגיש דפוק ורע פשוט בא לי לצעוק ככ חזק מעמקי הנשמה ולבכות אבל גם את זה אני כבר לא מצליח סליחה על החפירה בתקווה לימים טובים יותר י.
לאנונימי מאד מצער לקרוא על סבלך. ויחד עם זאת אני רוצה להדגיש את הידוע לך, קרוב לוודאי. רבים סובלים מסכרת ואף מחלות קשות יותר, אך מקיימים חיים שלוים, מספקים וטובים ביותר. הדבר תלוי במידה רבה בהסתגלות הרגשית-נפשית הקיימת בכולנו. לעיתים צריך וניתן לסייע לחיזוקה על ידי שיחות עם גורם מקצועי מתאים. כמו פסיכולוג, עובדת סוציאלית וכד'. כדאי להסתייע בהם ואתה יכול לשפר מצב רוחך והסתגלותך די מהר וביעילות. את הגורם המקצועי המתאים אתה יכול להשיג, אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך או באופן פרטי.
לאנונימי מאד מצער לקרוא על סבלך. ויחד עם זאת אני רוצה להדגיש את הידוע לך, קרוב לוודאי. רבים סובלים מסכרת ואף מחלות קשות יותר, אך מקיימים חיים שלוים, מספקים וטובים ביותר. הדבר תלוי במידה רבה בהסתגלות הרגשית-נפשית הקיימת בכולנו. לעיתים צריך וניתן לסייע לחיזוקה על ידי שיחות עם גורם מקצועי מתאים. כמו פסיכולוג, עובדת סוציאלית וכד'. כדאי להסתייע בהם ואתה יכול לשפר מצב רוחך והסתגלותך די מהר וביעילות. את הגורם המקצועי המתאים אתה יכול להשיג, אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך או באופן פרטי.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
