בעיותתתתתתתת

היי, תמיד הייתי אדם רגיש מאוד, בילדותי בוכה המון, ובבגרותי אף פעם לא אהבתי יותר מידי לצאת לבלות, לא יותר מידי חברות...ולא לדבר על חברים. חלק מהבעיה זו כמובן גם האישיות אך .. הבעיה האמיתית של הרגישות והחרדות התפוצצה אחרי השחרור שהבנתי שזהו אין מסגרות ואין כלום וצריך למצוא עבודה וכו'...מאז 10 שנים יקרות לא הצלחתי להשאר באף עבודה עקב הרגשת חוסר תפקוד במקומות והרגשה ורצון לברוח, לקום ולעזוב מהר מהר...לקחתי כדורים פקסט וציפרלקס 3 וחצי שנים...וקצת טיפול פסיכולוגי...לא למדתי ולא עשיתי כלום עם חיי, אני עם ההורים עדיין מסרבת לצאת מהבועה, וכל דבר שדורש יציאה מהבועה נראה מאיים מאוד, אם זה להכיר בחור (הגיע הזמן) ואם זה לעבוד. אני גם לא כל כך רוצה עזרה, כי היום אחרי נסיונות אני יודעת מה הבעיה ומה יעזור. א. יציאה מהבית מהבועה, כדי שהדברים יהיו פחות מפחידים שם "בחוץ", לקפוץ למים... וזהו בגדול.יצאתי פעם לתקופה מהבית, אבל זה היה עם כדורים, ותמיד יש מן "רעב" נפשי שתוקף ומתחילים לאכול על מנת ל"מלא"... לפעמים אני כן מחפשת פתרונות אבל לא פתרונות שייצרו תלות.. יש לציין שאני לא מתפקדת גם היום, מסמיקה, מזיעה, ..לא פעם אני חושבת לחזור לכדורים, אך הם נראים לי קצת "מזייפים את ההרגשה", עושים אותך שמח בכל מצב וכו'.. אשמח לשמוע דעות על המצב, גם מהד"ר...