אבא שלי חולה נפש
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
לא מחלה מוגדרת או מאובחנת אבל ללא ספק אבא שלי איבד את זה מזמן. קלטנו שזה מוגזם בראש השנה שעבר אבא שלי, איש בן 60, שתה עד אובדן חושים. אני בת 19 לא שתיתי מעולם ברמה כזאת, במשך 12 שעות אמא שלי טיפלה בו עד שהתפכח, למרות ששקלה לקחת אותו לבית החולים. אחרי האירוע הזה הבית נכנס לשוק כולנו לא הבנו מה קרה בכלל. מאז הכל התחיל להדרדר, אי אפשר באמת לדבר עם אבא שלי, הוא צורח ומתעצבן על כל דבר, לא ניתן בכלל לקיים איתו שיחה הגיונית כי הוא מאוד קיצוני בתגובות שלו. הוא מעשן בכמויות היסטריות ושותה בירה ברוב הזמן, אבל לא ברמה שהוא איננו פיקח במהלך היום. לפני כמה חודשים הוא השתכר בעבודה ופוטר ועכשיו הוא מובטל כבר חצי שנה והוא מתחרפן. הוא מקלל כל היום את הטלויזיה רב עם כולם משפיל ונוזף, צורח. מאיים על כולם "חכו חכו כשאני אמות" "את לא תגידי לי מה לעשות אני אעיף אותך מהבית" ועוד. אני לא יודעת כבר מה לעשות. ניסינו לדרוש ממנו לקחת טיפול פסיכיאטרי כבר אחרי מה שקרה בחג, זה לא יצא לפועל לטענתו כי הפסיכולוג סינן אותו. אני לא מאמינה לזה. הוא משקר לנו בכל דבר קטן כבר. אני כל כך רוצה לעזור לאבא שלי כי הוא אפילו לא מחפש עבודה הוא ישן כל היום ורואה טלויזיה, לא זז מהבית. מבחינתו הוא לא מוכן לעבוד יותר, הוא לא מדבר איתנו בשום צורה מלבד צעקות וריבים. אני מאוד מפחדת שהמצב ידרדר לדפוסים אלימים וחסרת אונים לחלוטין. מבקשת רעיונות או תדריך כלשהו איך לשכנע אותו ללכת לטיפול או איך לטפל בו בעצמי. תודה..
תהל אני לא יודע ואפילו מסופק אם אביך אכן "חולה נפש" כדברייך. בכל מקרה, גם אם "הוא איבד את זה", כהערכתך, עדיף יהיה להתייחס למצבו כאל היותו נתון במצוקה נפשית קשה. התייחסות "אמיתית" מצידך למצבו ככזה יאפשר לך אולי לתקשר אתו באופן שישתכנע לפנות לקבלת עזרה. במקביל, יתכן וכדאי שתציעי לו שתפנו יחד לייעוץ מקצועי. לא בגלל שהוא "הבעיה" אלא כיון שיחסיכם בבעיה ואת חושבת שגורם מקצועי יוכל לעזור לכם לשפר את היחסים. בדרך זו הוא עשוי להסכים לשתף פעולה.