חרדות מגברים - הטרדות

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

15/10/2015 | 21:58 | מאת: קאיה

הי, מתנצלת על האורך, אשמח אם תקדיש לי מזמנך, יש לי בעיה מגיל ההתבגרות שבעצם מנעה ממני את הרצון לחבר ולזוגיות אני מבועתת מגברים אני מודה שגם לא הייתה לי דמות אבהית תומכת אבי מתנכר אליי הערות גנאי וסוג של התעללות רגשית ואין לי קשר איתו. הורי היו בהלכי גירושין מאוד קשים אמי ואני זוכות ליחס של בוז וזלזןל מצד אבי. אבל אני לא מוצאת קשר בין זה לבין הטרדות מיניות ולבין היחס של בחורים אליי בדייט ראשון. אני אחת שבאופן שיטתי לאורך חיי מוטרדת מינית בקטנה ע"י הערות מלל וע"י נגיעות. דוגמאות: גבר העביר את ידו דרך מושב האוטובוס ונגע וליטף לי את החזה כשישנתי באוטובוס עד שהתעוררתי ומצאתי כף יד על החזה. אחד העובדים במקום עבודתי החדש לא מכירה אותו ברמה האישית זה קרה כעבדתי בדיוק חודשיים, נכנס איתי למעלית וחיבק אותי. העביר יד על הצוואר. נהג אוטובוס כשהייתי קטינה תפס את ידי כדי שלא אתרחק ממנו שאל אותי שאלות על מקום מגוריי, בי"ס ואמר שרוצה להיות חבר שלי.. נהג אוטובוס אחר שאל אותי היכן אני רוצה לרדת ( בפנים מתחם תחנת רכבת צפון או מחוצה לה) עניתי בפנים ואז אמר בפנים?? כולן רוצות שאגמור בפנים.. ניסה ליצור עימי קשר עין במראה ולא פתח את הדלת האחורית כשרציתי לרדת די שאעבור לידו בכוונה. גבר הזוי בתחנת האוטובוס התחיל עם כל מי שהייתה שם וגם איתי , אף אחת לא התייחסה. לאחר מספר ימים יצא לו לעבור מולי וירק לי יריקה עסיסית על הפנים. גבר אחר התחיל איתי תוך כדי הליכתי על המדרכה והוא ברכב התחיל לקרוא "סליחה" כדי שאתייחס חשבתי רוצה לברר לגבי רחוב מסויים ואז כשהתקרבתי הראה לי קסם עם כדור אמרתי "יופי" והמשכתי בדרכי אך הוא ליווה עם הרכב וכשראה שאני לא מתייחסת התחיל לצעוק בקולי קולות וכל הרחוב השתתק והסתכל עליי כאילו שאנחנו זוג שרב קרא לי חתיכת שרמוטה את אוהבת את זה חזק וכו'... עקב אחריי גבר לאורך רחוב דיזינגוף בת"א, עד שנכנסתי לחנות לבני נשים כדי שילך.. קרה לי מקרה שגם הלכתי לאורך רחוב ארוך בערב וכשבאתי לרדת לכביש במעבר החצייה נעצר בחור עם קטנוע שכנראה כל הדרך נסע אחריי ואמר, עצרתי רק כשי להגיד לך שיש לך "את התחת הכי יפה במדינה" ונסע.. גם בלימודים באוניברסיטה, היו הטרדות בחור אחד שהיה דלוק עליי היה יוצא אחרי לשירותים וממש נכנס כל הזמן רצה לדבר איתי.. אמר לי "את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך" בחור נשוי בלימודים, אחר קרא לי סקסית כל הזמן. ואמר לי "את מעמידה לפרופ' את הXXX" כשהפרופ' שלי הזמין אותנו לערב לביתו בשל משלחת חוקרים שבאה מגרמניה אחד הגרמנים אמר לי שאני מושכת... מצטערת אבל יש לי רתיעה מגברים ויש עוד המון המון סיפורים אני מודעת ונזהרת ועדיין.. והבעיה הכי קשה שזה קורה גם עם בחורים שאני יוצאת איתם..המגע שלהם מהיר מידי עוד לא יושבת לידם 15 דקות כבר נוגעים מלטפים מנסים לנשק לא על הלחי..וכו'. ואני הודפת אותם בדייט הראשון. חלקם מזמינים אותי לשבת בגינה חשוכה או סצם מקום אינטימי ואני מסרבת.. חלק מזמינים אותי לבוא אליהם דייט שני הביתה כמובן שאני לא מגיעה.. בחור אחד במהלך דייט ראשון אמר שנראה סרטי פורנו ביחד וניישם.. הייתי בהלם!!! מי אומר שבכלל אני שלהם? זה רק דייט. יוצא מצב שאני לא נהנית מפחדת.. גם חטפו אותי פעם ברכב הייתה לי יום הולדת במסעדה ואחד הבחורים שהגיע הציע שיחזיר אותי הביתה .. השאלה: למה דווקא אני???. אני לא מתלבשת בכלל מושך שוב מודעות מגיל צעיר כל הזמן לובשת רק גינס וחולצת טי שרט כשאני יוצאת אז זה מתחלף בחולצה אלגנטית ועקב. ועדיין..לא מעיזה לשים חצאית או גינס קצר לא מבליטה את הגוף ולא שמה מחשוף אגב אני שטוחת חזה. כשהייתי צעירה ממש היו מציקים לי ברחוב. המוזר הוא שגם כשאני כבר לא מסתובבת ברחוב או יוצאת זה עדיין ממשיך כמו המקרה בעבודה. היה לי מקרה גם עם רו"ח שאליו הייתי אמורה למסור קו"ח שיעזור לי לחפש סטאז' הוא מכר של דודה שלי לא האמנתי שמבלי לראות אותי הוא לא העביר את קו"ח שלי לאף אחד וכל הזמן רצה שניפגש כדי שנשב ביחד ונחפש משרדים לשליחת קו"ח הוא החל להיות אובססיבי אמר שנמצא לידביתי ואם אפשר לבוא ממש רצה להגיע לביתי. אישית בכלל פחדתי להיפגש איתו שמא אקלע לסיטואציה שיצטרך או יציע להחזיר אותי הביתה כי אני לרכב לא עולה!!! הוא גם הסכים לבוא לאוניברסיטה!!! יש לציין שהוא נשוי עם ילדים מבוגר ממני ולא מאזור המרכז.. ברור שלא העביר את קו"ח לאיש וגם נכנסתי בו. אתה יכול אולי מהניסיון שלך לדעת למה??? מה בי גורם להם להרשות לעצמם מבלי לדעת עליי פרטים וללא שיחה מקדימה עם אותו אדם להעיז להתייחס אליי ככה?? ממה זה נובע??. ואיך למנוע את זה? אני שנים נמענת מזוגיות כי אני לא מסוגלת ליחס הזה יש לי חרדה כשמישהו מנסה להתחיל איתי ברחוב יש לי בחילה. תודה מקרב לב

לקריאה נוספת והעמקה

קאיה התמונה שאת מתארת אכן נשמעת חריגה ביותר. היא ודאי מעוררת אמפטיה למצוקתך הרגשית והנפשית. לצערי, אין לי ואף לא יהיה זה נכון מקצועית להעלות השערות באשר לסיבות למצבך מבלי להכיר הפרטים יותר בהרחבה ולעומק ממה שמתאפשר במסגרת הפורום. לכן הייתי שוקל פנייה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי, אצל פסיכולוג קליני מתאים, באופן פרטי או במסגרת קופת החולים אליה את משתייכת.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה