מבקשת התייחסות

שלום רב, אני בת 50 ובעשר השנים האחרוות אני מתמודדת עם 3 מחלות כרוניות אצל הילדים שלי שהתפרצו אחת אחרי השנייה בטווח זמן של מספר שנים. מדובר במחלות לאש כיחות כך שהיה קשה לאבחן וגם כל הטיפול הוא בניסוי וטעייה. בקיצור מדובר בהרבה כוחות נפש ובמקביל שמירה על מסגרת טובה לכל הבית , עבודה לימודים וגם התמודדות עם מצב סיעודי של אבא שלי. יש לי גם עומס בעבודה ואני מרגישה לאחרונה שנגמר לי "הסוס", מרגישה מרוקנת מכוחות אף על פי שאני מפגינה כלפי חוץ שהכל כרגיל. רוצה גם לציין שאני סובלת מתנועות גדולות כמו טיקים כאלה שאף פעם לא אובחנו (מילדות יש לי אותם)ואני משחררת אותם רק כשאני בבית לבד או עם המשפחה. לאחרונה התנועות החמירו ואני מרגישה שכבר לא יכולה להשהות אותן, גם ברחוב או בעבודה אבל משתדלת שלא ישימו לב. הלכתי פעם אחת לנוירולוג בעקבות התגברות התנועות והתחלתי להסביר שאני חווה מצב מתמשך של עומס רגשי ופיסי אבל הוא לא הקשיב. אמר שיש לי בעיות נפשיות ואני צריכה פסיכיאטר. נעלבתי בגלל צורת ההתייחסות שלו כי הוא שמע שאני מתמודדת עם מצב קשה ומתמשך ובכל זאת נתן לי הרגשה לא טובה בלשון המעטה. בכל מקרה אני מבקשת עצה כי אני מרגישה לחץ, מתח והתגברות של חרדה. זה מקשה עלי בחשיבה וגורם לי לבלבול. אשמח למילה טובה ולייעוץ מה לעשות ובמי להיעזר. תודה

רציתי לשאול גם ממה לדעתך נובעות התנועות האלה והאם יש לזה טיפול שיכול להרגיע או לבטל אותן. תודה