אופי חרדתי -גיל 18

שלום. יש לי בעיה שדי מטרידה אותי.. אני הייתי מגדיר עצמי די פרפקציוניסט ולא יודע אם יש לזה קשר אבל אני גם די לוקח קשה כל מיני סיטואציות שקוראות לי .. נגיד לא הצליח לי במיטה הפעם הראשונה שניסיתי לשכב עם מישהי (לא עמד) ואז לשבועיים שלמים הייתי בחרדות שאני כל החיים אהיה ככה ואהיה זקוק לוויאגרה וכל השבועיים האלה היו לי קשיי שינה והמצב רוח שלי היה ברצפה לכאורה מדבר פשוט שהוא אפילו די לגיטימי. ואז בפעם השנייה שניסיתי והצלחתי כל הקשיי שינה ב"ה חלפו והכל חזר למסלול החיים הנורמלי. אבל זה לא קרה רק בסיטואציה הזו.. יש לי הרבה סיטואציות בחיים של דברים שקורים ואני לוקח אותם רחוק מדי רק כי הם קצת לא מסתדרים (כנראה יכול להיות בגלל האופי הפרפקציוניסטי שלי) וזה גורם לי כל פעם לקשיי שינה ולהרבה סבל מיותר.. רוב הפעמים אני משתף את אמא שלי בחששות ובפחדים שפתאום קורים לי .. ועכשיו הרבה פעמים שקורה לי דבר פשוט אני רואה אותו כדבר ענק ורק רוצה ללכת לאמא שלי ולבכות לה על זה. אני עכשיו עצמאי לגמרי שלא תתפסו ממני איזה תינוק שרץ לאמא שלו על כל בעיה .. גם רוב הפעמים אני לא הולך אליה ובאמת אחרי כמה זמן הבעיה פשוט נראית לי יותר קטנה ולא נוראית כמו שראיתי אותה בהתחלה .. עכשיו השאלה שלי מה יכול לעזור לי ? טכניקות כלשהן לרגיעה ? פסיכולוג אולי ? (אני בספק) תרופות לחרדה לא באות בחשבון לא רוצה לדפוק את הגוף שלי .. תודה.