התמודדות עם חרדה
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
היי שלום, אני בת 26 וגרה עם ההורים, חוויתי לפני שנתיים פריצה לבית ומאז אני לא מפסיקה לדמיין את זה קורה שוב ושוב. אני ישנה עם דלת נעולה, מפחדת לצאת לשתות מים, לצאת לשירותים או כל דבר שמצריך להקים אותי מהמיטה ולצאת החוצה בלילה. לפעמים אני אוזרת אומץ ומתגנבת החוצה עם דפיקות לב מואצות ונשימות מהירות ומנסה לעשות את זה הכי זריז שאני יכולה כדי להגיע לחדר שלי הנעול שבו אני מרגישה בנוח. אני מדמיינת דברים רעים שעלולים לקרות לי בזמן שאני מחוץ לחדר שלי (כמו שהגנב תוקף אותי או רוצח אותי) ומדמיינת תמיד דמות שמסתתרת מאחורי התריסים במרפסת מחשש שיש שם באמת מישהו. אני עוד ארבעה חודשים עוברת לגור מחוץ לבית והחששות כלכך גדולות שאני די אובדת עצות. לא יודעת מה לעשות, ניראה לי שאני צריכה ייעוץ כלשהו כדי להפחית את עניין החרדות, לא משנה כמה אני אומרת לעצמי שזה שטויות ואין אף אחד, הפחד תמיד גובר על הכל. מה עליי לעשות?
מורן לאחר אירועים טראומטיים, מהסוג שתיארת יש כאלו החשים רגישות יתר, חרדתיות מועצמת וכד', למשך תקופת מה. לרוב זה חולף לאחר מספר שבועות בתהליך הדרגתי של הסתגלות. המצוקה שאת חשה עדיין כשנתיים לאחר הפריצה לביתכם והסימפטומים הנילוים, מצדיקים לדעתי, פנייה לסיוע מקצועי של פסיכולוג קליני מתאים. הדבר המרכזי בטיפול פסיכולוגי הוא לא הייעוץ, אלא למידה והפנמה של כלים פסיכולוגיים מתאימים ויישומם.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
