וזה אני..):
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום אני בן 21 ונדמה לי שאני דיכאוני מגיל צעיר 15.. נדמה לי שלפעמים אני אוהב את העצב זה מספק אותי..האם יש אפשרות כזאת? תמיד אני חושב שאם אני יעלם אף אחד לא ממש יתרגש מזה...מאחל לעצמי מחלות סופניות.. האם זה נורמלי?...אגב אני סובל מרעד בשרירי הגוף ונדודי שינה..זה מחרדה? אני יודע שבעבר סבלתי מכמה התקפים בעקבות שימוש בגראס. האם אלו ההשלכות? ולמי לפנות?..מרגיש שכלום לא מצליח לי אז אני כבר הרמתי ידיים.
ד"ר תתייחס אליי אני מחכה לתשובות!!
נראה לי שבעייתך הבסיסית היא העצב הדכאוני, עליו אתה מדבר. יתכן והחרדה נובעת או מועצמת ממודעתך הפנימית לחלק הדכאוני שבך ומשימושך בגראס כאמצעי אפשרי ומאד לא מומלץ ל"בריחה" ממנו. כך או כך, מצבך הרגשי אינו חריג במיוחד ורבים סובלים ממנו אלא שהוא מחייב סיוע מקצועי-פסיכולוגי, בהקדם. ניתן לעוור לך לצאת ממצבך, ביעילות ומהירות גבוהים יחסית. אז, אנא פנה לקבלת העזרה הפסיכולוגית. תוכל לפנות אליי טלפונית ואסייע לך להגיע לגורם המתאים. בהצלחה !
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
