הפרעת חרדה ממחלות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום אני בת 33 עם 3 ילדים מקסימים אני שוקלת 45 1.50 בריאה בדרך כלל, אני סובלת מהפרעות חרדה רק לגבי מחלות, אני היפוכנדרית ונבדקת ללא סיבה פעם בשנה בבדיקות כלליות וגם אקו לב וצילומי חזה אני מעשנת חצי קופסא ליום, כל כאב קטן בגוף אני מיד חושבת שזה משהו מסוכן ונכנסת ללחץ ומצחילה לרעוד ולקבל חולשה והכאב אפילו ממתגבר כשאין ברירה ומחשבה חיובית לא עוזרת אני לוקחת חצי ואבן יוצא לי לקחת פעם בשלושה ימים. אימי גם סבלה מחרדות אבל לגבי הילדים שלה ולא על עצמה אני חוששת רק על עצמי אבל גם לפעמים על ילדיי כשהם מתלוננים על כאב וזה לא קורה הרבה ברוך השם. בעלי לפעמים מרגיע אותי ולפעמים צוחק עליי על החרדה המוגזמת מכאב קטן רב הזמן אני סובלת מכאבים בעיקר באזור החזה והלב כל הבדיקןת יוצאות תקינות ואני רגועה לתקופה קצרה ושוב חוזר הפחד אולי הרופאים לא מגלים באמת מה יש לי ואני כן סובלת ממחלה נוראה אנא עיזרו לי לשפר את המצב יש לציין שאני אמא למופת ועקרת בית טובה ואף אחד לא רואה את התקפי החרדה שאני עוברת אני מסתירה את זה מהילדים ומבעלי. כרגע אני סובלת מכאב שרירי החזה כנראה מהקור העז שהיה אבל בכל זאת אני פוחדת עכשיו שזה משהו בחזה בשד השמאלי למרות שלפני שבועיים עברתי בדיקה גניקולוגית מקיפה שהיתה תקינה . מה לעשות עם הפחד ממחלות? ולפסיכולוג בחיים אני לא אפנה כי אני מתבישת.יש לציין שאבי נפטר מסרטן ריאות מעישון וגם סבל מהלב התקפי לב חוזרים. ואני פוחדת שגם לי זה יקרה דרך אגב ההפרעות חרדה התחילו עקב טראומת לידה.היתי בסיכון ואיבדתי דם . אנא עיזרו לי תודה מראש.
עצה ידידותית קטנה: כדאי שתעשי מאמץ עליון ותפסיקי לעשן בכלל ! אני חושבת שזו כבר תהיה סיבה טובה להורדת מיפלס החרדות שלך. נכון שאף אחד לא יכול לדעת מה מצפה לו מבחינה רפואית, אבל העישון מגדיל בהרבה את הסיכון לחלות במחלות רבות.. האם כל אותם רופאים שאת נבדקת אצלם לא ביקשו ממך להפסיק לעשן? פשוט לא נשמע לי סביר החרדה הנוראית שלך ממחלות מצד אחד , ומצד שני - עישון של חצי קופסה ביום.!!!
עצה ידידותית למעשן אפשר לתת אם את גם מעשנת. וזו עצה ידידותית לך מ5 קופסאות ביום. מצד אחד סיגריות מדאיגות , נכון. אך מצד שני הן גם מרגיעות את החרדות. בכל דבר הכל עניין של פרופורציות. גם בעישון וגם בחרדות.
אני לא מומחה. החרדות שלך שומרות, במידה מסויימת על בריאותך יותר מאחרים כי את שמה לב לכל דבר. ולכן אם יהיה משהו קיצוני וחריג - סביר להניח שיגלו מיד (במידה והרופאים מאופסים). עכשיו תתחילי לחשוב על מה החרדות עושות לך לגוף? תהיי מאושרת שמצבך טוב יותר מהרבה אחרים שלא מטפלים בעצמם בכלל ותתחילי לעשות דברים בגישה גם חיובית. המחשבה על הכאב רק יוצרת ומגבירה חדשים או קיימים ופה את בעצמך משבשת את מנגנון ההגנה (הכאב) שלך. הגוף שלך בסך הכל מסביר לך מה הוא רוצה או לא - לא צריך לנפח ולהתרגש. נגיד כשכואבת הבטן - אם יש הקאות ו/או שילשולים הגוף מנסה להוציא החוצה מה שלא טוב לו (מה שגורם להרגשה הרעה) - כשמפסיקים ההקאות ושילשולים כך גם כאב הבטן עובר. לכל אדם יש רגישויות למזון בדרגות שונות עם תופעות כמו צרבת אלרגיה וכו'. פשוט צריך להפסיק להכניס את מה שמזיק ו"לפנק" את הגוף עד שעובר - לשתות הרבה(למנוע התייבשות), לנוח, לאכול מזון קל,סופג ונייטרלי שיספק לגוף את האנרגיה שבלעדיה מרגישים יותר רע. פשוט לסבול כמה שפחות (ומן הסתם עדיף להמנע ממנהגים שאת יודעת בוודאות שמזיקים). אם זה משהו חדש ולא ברור שנמשך מעבר לזמן מסויים וזה לא לחץ(!) אז כדאי לפנות לרופא. חישבי איזה מסר את מעבירה לילדים בחרדות האלו וכשיגדלו אולי יפתחו בעצמם. את נשמעת בחורה חכמה שיודעת שהחרדות מפריעות לה בחיים התקינים. לא נראה לי שתהיה לך בעיה לפסול בעצמך את הבעיות השכיחות - שלא מפריעות ממש למהלך החיים התקין לתקופות של יותר מחצי שנה(!). ותנצלי את הזמן שאת מבלה בללכת לרופא (ושם לתפוס כל מיני צננות וכו') בלבלות עם הילדים או בדברים שעושים לך טוב!
צר לי, אך ע"פ התרשמותי מתיאורך, קשה להאמין...שיחול שיפור משמעותי בחרדותייך, ללא סיוע מקצועי-פסיכולוגי. קביעתך שלעולם לא תפני לפסיכולוג, כיון שאת מתבישת, נשמעת תמוהה. ממה בדיוק את מתבישת ? ובמה שונה הפניה לפסיכולוג, במידת הצורך, מפניה לרופא המשפחה, גניקולוג או כל רופא אחר ?!