אני במשבר
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב, בזמן האחרון חלו הרבה שינויים בחיי ולטובה. אבל אני עובדת יותר שעות מקודם בעבודה מאד מעניינת,את ילדי 4.5 + 8 חודשים אני אוהבת מאד ואת בעלי היקר שמנסה כל הזמן לעזור. מה שקורה זה שרוב הנטל נופל עלי,להכין אותם בבוקר ולטפל בהם עד שהוא מגיע 19:00 מהעבודה. אני גם לומדת לתואר ראשון-אני בקורסים אחרונים לתואר וגם מכינה עבודות סמינריוניות.בנוסף לכל אני גם לומדת נהיגה ואני מאד אוהבת לטיילעם הילדים,אפילו בקניון. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שכל כוחותי אזלו,אין לי כוח ואני גם קצת חולה היום. מה שמדאיג אותי זה שיש לי בעיות רפאיות-הוסת עדיין לא הגיעה וכבר עברו 8 חודשים מאז הלידה ואני בבדיקות עכשיו. אתמול הרגשתי בנפש שאני עומדת למות ובכיתי לבעלי ואמרתי לו שאני לא רוצה למות כי עוד לא הספקתי להיות עם הילדים ואיתו,אני גם בקושי עושה איתו סקס. מה עובר עלי ולמי לפנות לעזרה?
שגית, אני לא פסיכולוגית... אני מתרשמת שאת עסוקה מעל לראש, לדעתי יותר מדי, וזה כנראה מקשה עלייך, מכניס אותך ללחץ והכוחות אוזלים. אולי תורידי משהו? אולי תקטיני את הקצב? קורסים באוניברסיטה אפשר לדלל, למשוך יותר זמן. לימודי נהיגה אפשר לדחות לאחר גמר הלימודים, שום אסון לא יקרה אם הם יידחו. אלו רק דוגמאות, אבל כדאי לדעתי שתחליטי מה את מורידה, איפה את מקצצת בפעילויות שלך. תחשבי על זה! א
יתכן ועומס היתר בתפקודך הוא ה"תוצאה" ולא ה"סיבה". היינו היתכן ואת "בורחת" לפעילות-יתר ואז חשה בלחץ אדיר וכו'.. בכל אופן הכתובת לבעייתך, במידה ולא צחושי הקלה, היא לפנות לפסיכולוג- קליני ליעוץ/טיפול.