תהייה חוסר שלמות עם החלטה-דחיפות מה.
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
סוג של תהייה והרגשה ממש דכאונית עוברת בי. מדובר בסיפור כלשהו שקרה עם גבר מבוגר. לפי הכינוי שלי אפשר להסיק מהו גילי. אף פעם לא קרה ביננו כלום. אני חרדתית שכמותי ויש לי המון סיבות לחרדות שלדעתי מוצדקות. זה התחיל לא ממזמן ואני מאשימה האמת את עצמי בתמימות מוגזמת ואי רצון לראות כל מה שרע. אנסה להיות מאוד קוורקטית כדי לקבל תשובה כמה שיותר מדוייקת. אוקיי הוא מבוגר מספיק להיות אבא שלי ועוד קצת. ובמסגרת העבודה נרקמו יחסים ידודתיים. הוא האחראי עלי... במסגרת סידורי עבודה הינו איפשהו והוא אמר משהו ואני לא רוצה לומר את זה בגלל שאני רוצה לחסוך לעצמי את זה. בהלך רוח של את לא ילדה קטנה...מה את חושבת שאנחנו עושים..? מאז אני נמנעת מלהגיע למצבים כאילו של לבד איתו. התעמתתי איתו על זה אחרי כמה זמן. אני לא אוהבת לשתוק. שמשו מפריע לי אני אומרת אותו. ואני מאוד ישירה וישרה. אני לא יודעת לשקר או להסתיר כלום. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ועכשיו אני מרגישה שיש פה סנקציות בגלל שאמרתי שזה לא נראה לי הכיוון שזה הולך אליו. מה שממרגיז אותי זה שיש סיבה שאמרתי את זה. והוא ממש גורם לי להרגיש רע עם זה שאמרתי משהו כאילו שאני לא בסדר. וזה טיפשי שאני מרגישה ככה. וכל מה שחשבתי עליו בדרך הבייתה זה "יא בן זונה אתה אמרת מה שאמרת מה אתה מתמם?" עכשיו אני מרגישה ממש רע ולא מרוכזת וזה משגע אותי. כבר לפני כמה חודשים אני מתוודה חלמתי שדבר כזה יקרה כלומר הזהרתי את עצמי ובכל זאת. כנראה שכבר הרגשתי ולמה תמיד אני מתעלמת. מה לעשות עכשיו? איך להתנהג בעבודה? להתפטר? להתעמת? לשתוק? זה לגגיטימי שאני מרגישה אשמה ומועקה כזאת. מה תגיד?
כל רגש הוא לגטימי, שכן הרגשות אינם נתונים לבחירה.. מאידך, אני לא חושב שאת צריכה להתפטר, או להתעמת ואפילו לא לשתוק. בהנחה שלא מדובר בהטרדה מינית של ממש ( לגביה מן הראוי לפנות לגורם המוסמך במקום עבודתך ולהתלונן בנדון ) תוכלי אולי להפיק תועלת מלקיים עימו שיחת בירור/ליבון ריגשי בה תשתפי ותביעי בפניו רגשותייך, הפגעותך וכעסך, מתוך מגמה להגיע לכך שיקח אחריות על הפגיעה ואף יביע חרטה והתנצלות על כך. יתכן ויקשה עלייך לעשות זאת ואז מן הראוי להסתייע בגורם מקצועי שיעזור לך להבין ולעבד ריגשותייך ואף לתמוך בך אם וכאשר תפעלי, כפי שתמצאי לנכון. בהצלחה
תודה לך מאוד על התגובה. הגבתי והסברתי שאני לא רוצה שיתקבל הרושם שאני בקשר איתו. מטריד אותי מאוד שאחרים או אחרות יחשבו שכן. הוא המקור המוסמך במקום... עדיין התוצאה היא שאני מרגישה עכשיו לא בסדר שאמרתי משהו בכלל. וזה מרגיז אותי ואני לא אוהבת להתעמת אני חוששת מהתעמתויות וזה לא בסדר כי אני צריכה לעמוד מאחורי מה שאני אומרת. פשוט בפנים מול פנים אני מרגישה פגיעה יותר. אני באמת מבולבלת מאוד ולא מרוכזת ולא יודעת זה כזה קשה...ולא נעים ומסובך. ושזה מגיע לרגע האמת אני לא אומר לו על הסיטואציה שהובילה אותי למחשבה הזאת כי אני רגישה מידי לתוצאה. ואני יודעת איך הוא יגיב וזה יסתיים בצורה זו או אחרת של אני אתפטר או אפוטר. וזה שאני מדמיינת את הכל. תודה על הייעוץ
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
