בעיה עם פחד

שלום, יש לי ילדה בכיתה א (בבי"ס דתי). בעוד יומיים יש לה מסיבת סידור (זהו מעין טקס חגיגי המקביל לטקס קבלת התורה). הבעיה החלה שהיא הודיעה לי שהיא לא רוצה שאני אבוא למסיבה. יותר מאוחר נודע לי מבני הבכור (שגם לומד בבה"ס) שהוא ראה אותה יושבת בצד בעוד שאחר ילדי הכיתה עסוקים בחזרות לקראת הטקס. לטענתה היא מתביישת להופיע. (בחזרות רואים אותה לעיתים כיתות אחרות ובטקס-הורי התלמידים). הצעתי לה שאני אדבר עם המורה שלה היא לא תיטול חלק בנאומים אלא רק בשירים או בריקודים ואפילו אולי רק בשיר או ריקוד אחד שהיא תבחר. אך היא לא מעוניינת ופשוט לא רוצה לבוא לטקס. בנוסף, פחד נוסף שלה הוא לינקוש בדלת בכדי להיכנס לבית של חברה שלה. ואז הוא שהיא מצטרפת לבן הבכור (אםזה מסתדר- הוא הולך לחבר והיא לאחותו) אחרת היא לא תלך או שתבקש שרק אנקוש לה בדלת (אבל אני לא עושה זאת ומבקשת זאת ממנה ואז היא הולכת עד פתח הבית, אך נמנעת מלדפוק בדלת חוזרת). עלי לציין שרק הכניסה מהווה עבורה בעיה. אחר כך היא כבר מסתדרת. כמו כן, עלי לציין שהיא ילדה מקובלת חברתית, יפה, מניפולטיבית, יודעת לעמוד על שלה, ולעיתים גם מנהיגה וממזרה. יש בהתנגותה משהו מוזר: היא יכולה להיות מצד אחד מלאת ביטחון, ומצד שני חסרת ביטחון. מתוך לימודי הקצרים בפסיכולוגיה, אני יודעת שלפחד צריך להחשף והמנעות היא בוודאי לא הפיתרון. אך אני לא יודעת כיצד לגרום לה להתגבר על הפחד. היא החליטה שבשום פנים ואופן היא לא באה לטקס!!! או לחילופין אין לה את האומץ לדפוק בדלת. מה אתה מציע לעשות? כיצד ניתן לטפל בזה? איך נקראת התופעה הזו (האם יש לה שם)? מחכה לתגובה וליעוץ תודה!

רציתי להוסיף רק, שיש מצב שבו הבן הגדול נמצא אצל חבר והיא אמורה לקרוא לו שיבוא הביתה. אז אין לה בעיה למשל, ללכת ולדפוק בדלת אם במידה וילדתי הקטנה (בת 3) תתלווה אליה. אך היא לא מוכנה לעשות זאת לבד.

דיברתי היום עם המורה והיא סיפרה שילדתי משתתפת בחזרות למסיבה אך לעיתים בוחרת גם לשבת בצד. למרות שהיא לא רוצה לבוא למסיבה אני בכל זאת אקח אותה, אחרת היא תראה שזה בסדר להמנע וכך בעתיד מקרה דומה שכזה יחזור על עצמו. כמו כן המורה טוענת שבכיתה היא בד"כ נמנעת מלתת תשובות בקול, ובמידה וכן, אז בקול שקט. האם לדעתך זוהי חרדה/חוסר ביטחון עצמי? כיצד ניתן לטפל בזה? ואיך עושים זאת?