חרדות ממחלות ומוות

שלום, אני בת 35 ואם לשלושה. על פניו אני נראית טוב, מטופחת, שמחה ומאושרת, מתפקדת בבית ובעבודה. אבל הוריי ובעלי יודעים שאני סובלת מאוד מאוד. כל דבר קטן שאני מגלה, מיד יש לי תסריטי אימה שזהו מחלה קשה פרצה וסופי מתקרב. ואני מייד חושבת מה יהיה, מה יהיה עם ילדיי, מי יטפל בהם. בעלי ממש מודאג הוא אומר חלילה אם באמת יקרה לי משהו אני פשוט לא יוכל להתמודד. קצת רקע: בגיל 21 סבלתי מחרדות קשות לדעתי מלחץ של יציאה לאזרחות ולימודים. לא תפקדתי, לא ישנתי, ירדתי במשקל, אבל עם עבודה על עצמי קשה ביותר, תמיכה של המשפחה וטיפול פסיכיאטרי ופסיכלוגי מצבי השתפר פלאים. אבל החרדות הללו לא עוזבות אותי. דוגמאות: אני נכנסת לשרותים אני בלחץ שלא יהיה לי דימומים בצואה ואם היציאה קשה ויש דימום סוף העולם מבחינתי הגיע. אני גם מהסוג שפוחדת מרופאים ומבדיקות כדי שחלילה לא ימצאו משהו. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני כבר ממש מיואשת, אני כל הזמן עייפה כי אני כל היום בהתעסקות בבריאותי (פורומים באינטרנט, ממששת את עצמי חלילה שאין גושים לא רצויים). בבקשה מה דעתך המלומדת? תודה

רונית שבת שלום. רונית מתוקה .ניראה לי שאת מאבדת את היופי של החיים בכך שאת חוששת ממחלות.אל תחשבי על מחלות תיהיי טבעית תהני מהיום מהחיים .תחשבי חיובי ויהיה חיובי ,לפעמיים החרדות מביאות את המחלות,אם לא תמותי ממחלה אז תמותי מחרדות מהפחד של המחשבות עליהם,מי כמוני יודע ? אמא שנפטרה ממחלת סרטן ואחות שחלתה במחלת סרטן ,ועוד כל מיני בעיות במשפחה של בריאות ,אז מה אני יעשה ? כל היום אחשוב על זה ?לתת לחיים לזרום להנות במקום לחשוב ,אבל בדיקות פעם בשנה אני עושה רק בגלל השקט הנפשי ,רונית תחיי תהני אל תחשבי על מוות ,את גורמת לבית גם מתח ,תשרי אווירה טובה ושמחה בבית וככה יהיו גם החיים ,ומה שצריך לקרות יקרה ,לבנתיים תהנייייייי , מישהי!!!