התמודדות של אדם עם מותו
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
אני בת לאב שסובל מסכיזופרניה ונמצא במצב פסיכוטי פעיל, לאחרונה גילו בגופו סרטן בשלב מתקדם מאוד אין מה לעשות בנידון והוא כעת נמצא בחודשים האחרונים לחייו , אני מתלבטת האם צריך לספר לו על מצבו בכל מקרה, האם הידיעה על מותו הקרב תועיל לו במשהו ותטיב איתו או שעדיף כל עוד הוא אינו שואל בפרוש ומעלה זאת בעצמו לא לדבר על כך, כשנעשו הבדיקות לגילוי הסרטן הוא שאל אם הוא הולך להקרנות נגד סרטן עניתי לו שהוא רק עובר בדיקות אך מאז שהוא כבר אינו נמצא בבדיקות נראה ששכח מהעניין ואם בהתחלה הוא חשד בכך כעת הוא כבר אינו מראה סימנים שזה מטריד אותו .בבקשה עזור לי בהתלבטות זו
דילמה קשה וליבי איתך. ממליץ - "ע"פ דרכו וצרכיו.." הדבר אף נכון בד"כ. דהיינו, בצד "זכותו של החולה לדעת", אין "להנחית" עליו אינפורמציה, בניגוד לרצונו ועמדתו. הקושי הוא כמובן בזיהוי רצונו וצרכיו ה"אמיתיים" והמשתנים לעיתים. כאמור, מומלץ לשתף ולחשוף ע"פ הערכת רצונו של הנוגע בדבר, לדעת האמת לאמיתה , במלואה, או חלקה. ותמיד יש ללות זאת, כמובן, בהבעת תקווה ( אותנטית !! ). ותמיד יש תקווה. צריך לחפש ולמצוא אותה !! הדברים נכונים במיוחד, במקרה שלכם. אם הבנתי אותך נכון, גישתך נראית לי כנכונה וראויה ביותר. לדעתי, ולאור תיאורך, אין הכרח לשתף ולחשוף את אביך לאמת ולפרטים "בכוח", אך אין גם לשקר לו בצורה מובהקת, אלא "להדהד" איתו במנעד עדין ואמפטי, ע"פ"שידוריו" וצרכיו. בהצלחה
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
