טיפול מצבי לחץ

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

21/03/2006 | 22:11 | מאת: רותי

אני מורה לתלמידה שאביה חולה במחלת הסרטן . לאחורנה הרופאים הרימו ידים והפסיקו לטפל בו (כיוון שלדעתם המצב אנוש) התלמידה בת 16 (פלוס מינוס) מגיבה בעצבנות והתחמקויות . איזה נושא ניתן לפתח , מה מותר ומה אסור להגיד. בגלל שינויים במערכת אני דמות יחסית חדשה עבורה (אני מחנכת מחליפה) אילו פרטים אני צריכה / כדאי לאסוף מהצוות החינוכי (מנהל , יועץ וכו' ) האם כדאי ביקור בית ? מה להגיד מה לא להגיד (לדעתי נטיעת תקווה אסור אבל מצד שני גם יאוש זה דבר שלא מתקבל על הדעת.. ) אשמח להדרכתך !

"ואת פתח לו.. " (מתוך ההגדה)..מותר הכל ואסור הכל.. הרעיון המרכזי, הוא שאין אפשרות להקיף את כל הנושאים הרלבנטיים האפשריים. לעומת זאת, הכיוון צריך להיות של עידוד להבעה ריגשית שלה- של התלמידה. כמובן, שזה צריך להעשות בצורה עדינה ואמפטית. לעודד אותה להשיח את ליבה באשר למה שמרגישה, מתלבטת, חרדה וכד' וסביב זה לנהל דיאלוג תמיכתי ובעיקר עם אלמנטים של תקווה ריאלית ( ! ). שאלת ביקור הבית מותנית ב"מנהג המקום" של בית ספרכם. לא הייתי עושה זאת אלא אם יש רושם שהיא זקוקה ומעונינת בכך. בהצלחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה