לחץ

שלום רב אני בן 49 נשוי ואב לשניים. בני הבכור, חייל , משרת כלוחם. אני גאה בו אך דואג לו ולמצבו. יש לי בת מתבגרת בשיא תקופת התמרדותה. אשתי בגיל מעבר, נתונה במצבי רוח משתנים. הזוגיות וההורות היו מספקים עבור שנינו. בסך הכל מסלול החיים שלנו היה סביר , שקט . גידלנו ילדים ערכיים שאנחנו מאוד אוהבים. עברתי תאונה לפני 9 שנים. נותרתי עם נכות פיזית. אובחנתי כפוסטראומטי באופן זמני אך אני חושב שעדיין סובל מתסמינים פוסטראומטיים .התמכרתי לכדורי הרגעה (בנזודיאזפינים ) אך בשלב זה , אינם משפיעים עלי באופן מלא ולשביעות רצוני . כמעט ופוטרתי מהעבודה בשל העדרויות על רקע מצבי הבריאותי. התחלתי לסבול מפיברומיאליגיה . דיאטה מסוימת לה התרגלתי ממתנת במידת מה את הסמפטומים. מזלי או בעייתי היא שאני עיקש ושאפתן ומתעלם מגילי ומצבי. החלטתי שאני לא מוותר לעצמי והקדשתי את השנים האחרונות ללימוד וקידום מקצועי: מאז התאונה סיימתי שני תארים אקדמיים (אחד מקצועי) , כיום לומד לימודי מוסמך ומצטיין בהם ושוקל להמשיך לדוקטוראט. קודמתי בעבודה לתפקיד ניהולי בכיר הכרוך בניהול מערכת, פיקוח והדרכת עובדים. מקפיד לבלות עם חברים וותיקים גם כשאני במצב רוח ירוד , כדי לשמור איכשהו על איזון רגשי ושפיות. עד כה ההישגים. עמידה במשימות /אתגרים אלה משפרת במידה מסויימת את מצב רוחי ומעצימה את תחושת הערך העצמי שלי מול המגבלות הפיזיות והנפשיות בהן אני נתון. מאידך, עד כמה שאני מסוגל להתייחס ולבחון את מצבי בפרספקטיבה אובייטקיבית אני מעריך שמכלול העיסוקים המאתגרים האלה, בשילוב עם בעיות וקשיים רוטיניים במישור האישי, הזוגי, המשפחתי גוררים אותי למערבולת של לחצים שבאופן רציף ומצטבר מפרים את איזוני הרגשי ופוגעים בבריאותי הנפשית והפיזית.כפועל יוצא מכך אני לא תמיד פועל באופן ענייני ורציונאלי. ל.ד. עובד בין 9 - 14 שעות ביום, מתוך חרדות ( פרנוידיאליות ? ) שמקומי בעבודה מאויים על ידי עובדים צעירים ובריאים, בלימודים מקפיד להגיע להשגים גבוהים (ממצוע שלי עד כה היא 93 שוקל לערער שכמקבל ציון נמוך מ 90 ) . ההשקעה בתעסוקה ולימודים באה על חשבון זמן ומשאבים בתחומי חיים אחרים .סובל מחרדות, נדודי שינה, ירידה בדחף המיני ומזה כשבוע מתחושות דכאוניות . לחץ הדם משתולל, עברתי צינתור, אושפזתי , לאחרונה, לפני שבוע. איני נוטל טיפול תרופתי ללחץ דם ותעוקת לב ו/או תרופות מסוג ssri מתוך חשש להשפעת תופעות הלוואי על תפקודי התעסוקתי. לצד בהירות מחשבתית לעתים, מצבי הקוגניטיבי מתדרדר: אני מגלה קשיי ריכוז וזכרון עובדה זו מעוררת בי חרדות רבות בשל החשש לפגיעה ביכולתי התפקודית מול כל המשימות. לעתים אני חש בוז בילתי מוצדק כלפי חברי עבודה , חווה אותם כעוינים שלא תמיד בצדק. מוסגל להגיב בתקפנות מיותרת כלפי הסביבה בעבודה, עמיתים כפיפים. מצטער על תגובות בילתי נשלטות ומתנצל כשעובר את גבול הטעם הטוב. אני מנסה לפצות את עצמי ומשפחתי על מצבי בדרכים חריגות .בזבזתי סכומי עתק על בילויים ומותרות מעבר ליכולתי הכלכלית ועל הרקע הזה נקלעתי לקשיים פיננסיים . כדי לפצות את עצמיעל תחושות הלחץ המתעוררות בעקבות כך, אני מוציא סכומים נוספים על מותרות .התחלתי לצרוך אלכהל ( משובח ) ומפטנז על עישון , הרגל ממנו נגמלתי לפני ארבע שנים . לפני שבוע כשהייתי מחובר למוניטור בחדר מיון חשתי תחושות של אושר (????). פתאום נפלה עליי שלווה מיוחדת ואף התבדחתי עם הסובבים . היה במצב משהו משחרר (??). הזכיר לי את התחושה שחשתי כשעוד שירתתי במילואים . באופן פרדוקסלי במדים, בנשק בשטח באוויר הצח היה משהו משחרר היום בשעה 17:00 יצאתי מהמשרד - ככה סתם. ניתקתי את הסלולארי . מפנטז על דרום אמריקה (שם גדלתי עד גיל ההתבגרות ) . מקנא בבני שמתכנן לצאת לטיול הגדול לאחר שיחרורו מצה"ל . אני מבחין במספר כתובות על הקיר ... לא ברור לי לאיזה כיוון לפנות ... תודה על המקום והסבלנות