אני חושבת...
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
אני חושבת שלאור זה שאתה מודע לבעיה .. זה קודם כל מצוין.. ועכשיו.. קח את עצמך בידיים.. כי עם כל הכבוד והרצון לעזור לך... אם אתה רוצה ליפול לבור הדיכאון אף אחד לא יוכל להרים אותך.. הכל תלוי בך !! במצבים שכאלה ומניסיון.. אתה חייב למצוא לעצמך לתעסוקות... מאחר ואמרת שכל החברים ברחו ממך.. אז הנה . אולי זו ההזדמנות שלך לחדש קשרים (מסקנה אדירה "לא עוזבים את החבר'ה בגלל חברה")... אתה צעיר ויש עוד הרבה בחורות בעולם הזה ובמיוחד בארצינו הקטנה. נכון שברחה לך אהבה אבל אתה שוקע בטוב שהיה שלא בטוב שיש ושעוד יהיה. חוצמזה.. יש משפחה שאפשר לתכנן איתם אולי טיולים בארץ או בחו"ל... יש לך המון אהבה מסביב שאתה פשוט מתעלם ממנה. מקום העבודה זה מקום נפלא להיות עסוקים במאה אחוזים ומעבר. יש חבר'ה, יש צחוקים, יש כיף.. למה אתה מעסיק את עצמך בדיכאון גם בעבודה... לא פלא שאתה מכניס את עצמך לברוך ויפטרו אותך. קח את זה בקלות.. כולה חברה.. תזכור שלפני שפגשת אותה הכל היה מצוין.. מה גורם לך שהיא מקור האושר שלך?! צא מהבית, לך לחדר כושר.. תגרום לעצמך להרגיש מצויין.. אלכוהול ואוכל זה לא הפתרון.. אתה סתם מזיק לעצמך ולהוריד את השומן שאתה מעלה לא יהיה לך כל כך קל. אתה בחור נאה (כדבריך) אז למנה להרוס את זה... בוא נחשוב מה יגרום לך לעמוד על שתי רגליים, להרים את הראש למעלה ולהגיד אני פשוט גאה בעצמי ?! אף אחד לא יעשה זאת בשבילך.. רק אתה !!! עזוב אותך לגבי כל הפסיכולוגיה בגרוש... אתה משלם למישהו שרק מקשיב לך כשבפועל, עצם העובדה שאתה מעלה דברים בכנות על פני השטח באוניי מישהו גורם לך לחשוב אחרת ולהגיע לפתרונות לבד.. אני לא מזלזלת חלילה בפסיכולוגיה אבל מיליונים עברו פרידות.. אני אספר לך שגם אני עברתי פרידה מאד קשה מבן אדם שגדל איתי, גר 10 דק' הליכה ממני, ועבר איתי הכל (תיכן, צבא, אחרי צבא) , היינו חברים 8 שנים.. אתה יוע כמה קשה זה היה.. הייתי בתקופה של דיכאון ומחשבות של מה הוא עושה? האם טוב לו? האם מנשק אחרת? אולי אתקשר ביומולדת שלו? אולי אפגוש אותו ברחוב? ... וזה פשוט הטריף אותי.. החלטתי שזהו.. אני לא נותנת לזה לאכול אותי... והתחלתי להתקשר לחברות גם מפעם וקבענו להיפגש ולאט לאט הבנתי שיש לי מעגל שלם של חברים שהפסדתי לכאורה כל התקופה הזו של החברות. יצאנו, ראינו סרטים, נפגשנו... נכון שזה לא מפגש של חברות טובות כי בכל זאת היה ניתוק משהו של כמה שנים אבל זה מצוין ועזר לי המון. נרשמתי לחדר כושר שיש בו המון שיעורים נוספים של ספורט ופשוט נהניתי. התחלתי להשקיע בעצמי (שיער, בגדים) ותאמין שלי שהצעות חדשות בתחום הרומנטי לא איחרו לבוא. אני לא אומר.. זו היתה תקופה מאד קשה וארוכה אבל היא אפשרית. גם כשיש בן זוג צריך להיות עצמאיים בתחום החיים שלך ולא לשכוח שיש עוד חברים להקדיש להם זמן לבד... אני מצטערת על המגילה אבל קום וצא מזה.. בהצלחה.