מצב לחץ קשה ובלתי נסבל
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון. זה היה הריון רצוי אבל מיד לאחר כמה ימים של שמחה נפלתי לבור עמוק של חרדות איומות ומתח נפשי שלא עובר. יש רגעים שהגוף והנפש שלי ממש בהיסטריה ואני מרגישה שאני על סף התמוטטות עצבים. אפילו הגעתי למיון בחג כי לא היה לי לאן לפנות ונתנו לי כדורי הרגעה שעוזרים אבל רק מעט. אני כל הזמן במתח אינסופי. חשבתי שאני במתח מהבדיקות, מהאמהות הצפויה אבל לאחר מחשבה מעמיקה עם הפסיכולוגית הבנתי שמה שאני מפחדת ממנו הוא השינוי הענק. מאז ומתמיד היו לי בעיות הסתגלות לשינויים. כלומר, אחרי שאני כבר בתוך השינוי אני מסתגלת מהר למצב החדש, אבל אני לא יכולה לסבול מצבי ביניים. התקופות הכי קשות בחיים שלי היו בהמתנה לצבא, בזמן מחלתה של אמי (אפילו יותר מאשר לאחר שנפטרה), בזמן מעבר עבודה וכד'. פשוט לא מסוגלת להתמודד עם הלא נודע ועם חוסר שליטה וכידוע, הריון, במיוחד הריון ראשון, משופעים באלה, ואין ספק שזו חוויה ענקית של שינוי, אפילו שבסופו של דבר זהו שינוי טוב. אני פשוט שבורה נפשית וכבר לא יודעת איך לעזור לעצמי. אני לוקחת כדורים שאמורים להתחיל להשפיע בעוד שבועיים ויש לי רגעים כל כך קשים שאני לא מסוגלת לסבול יותר. לא יודעת איך להירגע, כל השיטות שמציעים לי בפורומים לא עוזרות לי (פרחי באך, טיול בחוץ, שמיעת מוזיקה וכד') כי הלחץ שלי כבר עבר את הגבול בו זה יכול לעזור. אני אמנם בטיפול אבל שיחה של פעם בשבוע וכדורים שאולי יתחילו להשפיע עוד שבועיים לא ממש עוזרים לי עכשיו. החרדה אצלי היא מתמשכת, קבועה, לא התקפי חרדה, אלא חרדה שנמשכת שעות ואפילו ימים ומתבטאת בתחושת פחד עצום, הרגשה שאני משתגעת, מתמוטטת, בחילות, לחץ בחזה, חולשה בשרירים, חוסר ריכוז, תחושת נימול בידיים. ממש נורא! הכי גרוע זה הפחד העצום. אני במצוקה נוראית. חשבתי שאולי כאן אוכל לקבל חיבוק חם ועצה איך לא לפחד כל כך משינויים...איך לקבל אותם באהבה כי זה משהו שעד היום לא הצלחתי ללמוד, אפילו בטיפול. ומה לעזאזאל עושים כשפניתי לפסיכיאטרית ולפסיכולוגית ועדיין לא הוטב לי? איך אפשר לסבול כל כך? תודה!
לפרח, כל שינוי "מבהיל" אני שולחת לך חיבוק חם, ומקווה שהלחץ הנפשי יפחת. תנסי נשימות עמוקות בזמן חרדה .
הריונך הלא צפוי עורר, כנראה, תשתית חרדתית עמוקה.. מה איבחנו ויעצו מטפלייך- הפסיכיאטרית והפסיכולוגית ? טיפולים פסיכולוגים עוזרים בד"כ, אף כי בשל מורכבות הבעיות זה לוקח "קצת" זמן. ועל אף שלא חל עדיין השיפור המקווה, אין לי ספק שהוא יגיע. אם כי, כאמור, יש צורך ביותר סבלנות ו"כושר ספיגה".
צר לי על מה שאת עוברת ואני מבינה אותך. אני גם במשבר כ3 חודשים לא מהיריון , לוקחת תרופות כבר חודש וחצי ואין שיפור. אך אצלך המצב צריך להיות אירוע משמח תחשבי חיובי ותעשי דימיון מודרך ותראי שהכל יהיה בסדר יש גם פורום ללחץ בהיריון אולי תכנסי לשם יש נשים במצבך בטח תלמדי מהן רציתי לשאול מדוע פרחי בך לא עזר לך וכמה זמן השתמשת בזה מאחר וברצוני ללכת על טיפול טבעי מאחר ונמאס לי מהתרופות שיהיה לך רק טוב