בעל בלתי אפשרי
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
לד"ר נעמן שלום רציתי להתייעץ איתך על מצבו של בעלי. במשפחתו של בעלי קיים רקע גנטי של בעיות נפשיות. בעלי בן 37 בעל מקסים ואוהב הכל עד לרגע בו הוא מקבל את ההתקף. בדר"כ התקפי הזעם מופיעים ממש כשהוא מתעורר והוא מוציא את כעסו עלי בכל דרך אפשרית. זה יכול להיות על משהו ששכחתי לקנות או לכבות מזגן וכדו.. כשהוא עצבני הוא מאבד שליטה, מקלל צורח ולעיתים גם משליך חפצים. בעלי אינו מוכן לקבל שום טיפול תרופתי וטוען שאינו מאמין ברופאים ובטח לא בתרופות פסיכיאטריות "שיכולות לגרום לאדם להשתגע לגמריי: גם לשוחח עם פסיכולוג אינו מוכן או בקיצור מדחיק את הבעיה לגמרי... רוב הזמן חיי נמצאים במתחים ולעיתים אני ממש בחרדות. לעולם איני יודעת כיצד יקום הבוקר ואיזה יום צפוי לי. לעיתים התקפי הזעם מתרחשים ליד הילדים למרות שאני משתדלת למנוע זאת בכל דרך. פעמיים פתחתי לו תיק במשטרה על אלימות למרות שמעולם לא היכה אותי אך הטיל אימה בבית ושבר חפצים. גם להתגרש ממנו אני חוששת כי זה רק יחמיר את מצבו הנפשי ואיני יכולה לצפות מה יהיו ההשלכות מכך.... דבר אחד ברור לי - הנזק העיקרי יהיה של הילדים כי הוא פשוט יתנתק מהם לחלוטין! מה לעשות????? פשוט חיי בלתי נסבלים. איבדתי את כל שמחת החיים שלי, הביטחון העצמי שלי פשוט אבד וכעת אני אשה הנשלטת בידי מצבי רוחו של בעלה. מהלכת בין הטיפות ומנסה כל הזמן למנוע תקריות... אשמח לקבל עיצה בתודה טלי
מסתבר שהוא כן "אפשרי". את נשארת איתו למרות הכל.. בקצרה, מה גם שהדברים ידועים. את חייבת לדאוג לשלומך ורווחתך. בהעדרם יסבלו גם ילדייך. לדעתי ולאור תיאורך הקשה עלייך לשים גבולות חד-משמעיים ובלתי מתפשרים למצב. עלייך לדרוש מבעלך שיפנה לטיפול, בין אם הוא מאמין ברופאים ופסיכולוגים ובין אם לאו. תתני זאת בהמשך הקשר ביניכם. עלול שהסברייך לגביי החשש שיזניח ילדיכם וכד', משמשים אותך כ"רציונליזצות" ( תירוצים מתוחכמים ) לתלותך בקשר הבעייתי ואי נקיטת פעילות נחרצת מצידך. במקרה מעין זה סביר שאף את תזדקקי לסיוע מקצועי בהבנת פחדייך וההתמודדות איתם.