חזרה לעבודה, פטרייה

שלום רב אני מתלבטת לגבי מספר דברים, עוד חודש עליי לשוב לעבודה (לצערי אני חייבת..) בתי תהיה בת חמישה חודשים.. וכרגע היא יונקת בלבד האם להתחיל עם מרק ירקות ופירות כך שהיא תקבל הנקה בבוקר, אח"כ מרק, אח"כ פירות ושאחזור ב 16:00 אמשיך בהנקות או שעדיף לשאוב את החלב שייתנו לה מבקבוק עד לשובי. אני חוששת שהיא תתרגל לבקבוק ולא תרצה יותר לינוק ממני. עליי לציין שקשה לי מאוד נפשית עם כל העניין של להשאיר אותה מטפלת/ מעון ? ולהפרד ממנה בכלל. עדיין לא שהיתי בלעדיה מאז הלידה. הייתי מעדיפה מאוד להשאר ולהמשיך להיות איתה ואם לעבוד אז רק עד השעה 13:00 אבל יש אילוצים.. מה כדאי לי לעשות? העניין השני הוא שבתי התקררה מאוד וקיבלה אינהלציות . מהטיפול התפתחה לה פטרייה בשפה התחתונה והעליונה מבפנים הרופא נתן לה ניסטטין לטפטף לפה אך הוא לא עזר לה ואני רואה שעדיין יש לה את הפטרייה. אני חוששת שנדבקתי גם בפטמה איך אדע אם אכן זו פטרייה כי זה לא נראה זהה כמו בשפתים שלה אך יש אדמומיות .. עכשיו גם נראה לי שזה מפריע לה לינוק כי אתמול היא ינקה ממש ב"שלוקים" קטנים. אודה מראש להתיחסותך המהירה

היי רינת, מהקל לכבד..... לגבי פטרייה, בהחלט זה עובר מפה לפטמה. רופאים אמורים לדעת כי חייבים לטפל בפה ובפטמה (כמובן אם היא אם מניקה!!) בו זמנית. אם הניסטטין לא עוזר אז תבשקי מהרופא דקטרין אורל ג'ל לפה של התינוק ולך את יכולה להשתמש בדקטרין משחה. רצוי להמשיך טיפול לפחות שבוע שבועיים לאחר העלמות הסימנים. זה בהחלט יכול הפריע לתינוק לינוק - זה כואב. לגבי מעבר לבקבוק או אוכל. עדיף בגיל הזה חלב. עדיף חלב אם כמובן, וניתן לשאוב כמעט בכל מקום עבודה. כדי לתת את המקסימום תזונה לתינוק הוא אמור לקבל חלב עד תום חודש ה-6 - כלומר מחצית השנה הראשונה. אם התינוק מאוד מפותח מערכתית אז אולי אפשר להתחיל עם מאכלים. אם הוא לא מראה סימנים שהוא מוכל ורוצה מאכלים, זה לא רק משום שהוא עקשן אלא גם אין לו יכולת לעכל ולבלוע דברים מלבד חלב. אז כדאי לחכות עם המאכלים. תנסי את הבקבוק. רוב התינוקות משלבים שניהם בלי כל בעייה. אם את רואה שיש שינוי והוא לא מתלהב מהשד אחר כך, אז ניתן לתת לו בדרך אחרת. ספל. כף, וכו'... אבל קודם תנסי. את יכולה להתחיל לשאוב טרם חזרתך לעבודה כדי שלא תהיי בלחץ. ואפשר לצבור כמויות. ניתן לשמור בהקפאה חודשיים- אפילו 3. כמובן לגבי ההחלטה לחזור לעבודה או לאו את צריכה להחליט ולהיות שלמה עם ההחלטה. אני לא הייתי בכלל מתייחסת לזה אם לא הייתי מרגישה שאת בעצמך לא שלמה עם ההחלטה. זו החלטה גורלית בחיים של התינוקות, אז טוב שאת מתלבטת. וכמובן, לאחריות שאת מתילה על זרים, יש השפעה מרחיקה לקט. אני יודעת כאשר ילדתי את הבכורה, גם אני התלבתתי, פתאום משכורת אחת של צבא, בלי הורים בארץ לעזור לנו. אני עשיתי את החשבון - אבל מחיר הנפש גבר על מחיר הכספי. גם למעון (שהוא פתרון פחות מוצלח) או למטפלת (פתרון העדיף ,אם כבר בגלל החשיבות של דמות דומיננתית בחיים של התינוקות עד גיל מסויים ) צריכים לשלם. תוסיפי לזה אולי יותר ביגוד, הוצאות של נסיעות ועוד מסביב חזרה לעבודה. כמה נשאר? הלחץ לחזור לעבודה לעיתים גם נובע מלחץ סביבתי, ולא פעם אנו מושפעים על ידי חישובים והיגיון של אחרים (משפחה וחברים כאחד) שבעצם בכלל לא מותאמים לאידיאולוגיה שלנו. לרוב, הייתי אומרת, אנשים שלצערי אינם מתחשבים בטובת התינוק בראש ובראשונה אלא בעצמם. מימוש עצמי, הישגניות, כסף, ועוד.... לא שהדברים האלו רעים אבל האם לא כולנו יכלנו להסתדר עם קצת פחות כדי לטפח את הצאצאים שלנו? לבנות להם את הביסוס הרגשי והאמונה כדי שירכשו אך הם כלים לצייד אותם לקראת העתיד? זה לא אומר שמטפלת טובה ומסורה לא יכולה לעשות את זה. אבל זה בהחלט הימור. והימור שזה לא כמו הימורים אחרים. אנחנו מדברים על אידיות העדינה והנפש של התינוק. אני נפגשת עם המון אמהות. יש כאלה שמרגישות שחזרה לעבודה זה פשוט יציל אותם אחרת משתגעים מלהיות כל היום עם התינוק. חבל שהן מרגישות כה מתוסכלות בתפקיד כה חשוב זה. אבל אין מה לעשות, יש כאלה שבאמת אולי עדיף שתחזורנה לעבודה כי תקווה אני שמטפלת אוהבת תרצה להקדיש את כולה לתינוק חמוד קטן ולעזור לו להתפתח כראוי. אבל הרבה מהתינוקות בסוף מוכנסים למסגרות המוניות - בגלל המחיר ביחס למשכורת, ואז לא מקבלים את החיזוקים והיחס המיוחד של אחד על אחד. אם את בקטגוריה השנייה, אז עד רבה. "כולן עושות את זה" אבל אם את באמת לא שלמה, אז תמצאי דרך להשאר עוד טיפה בבית. יש לך זכות לשמור על מקום העבודה ללא תשלום עד שנה. (בנעמ"ת יש חוברת על זכויותיך) ואם תרגישי יותר טוב - תנצלי את זה. להשאר בבית עם תינוק לא תמיד מצביע שהילד שיהיה יותר נחמד-חכם-בטוח בעצמו אבל את יכולה להיות בטוחה שעשית את מיטב יכולתך. זה כמו ההנקה - חלב אם לא מבטיח שהתינוק תמיד יהיה בריא אבל הוא יהיה יותר מחוסן, ויותר חזק, ותדעי שעשית את המקסימום לתת לו התחלה טובה. בהצלחה.