הנה זה בא..
דיון מתוך פורום הנקה
הקדמה! לאחר התלבטויות ארוכות וקשות החלטתי לחזור לעבודה , לפחות לנסות ובגישה שאם זה יהיה קשה לי מדי נפשית ואני לא אצליח להתגבר על הפרידה הממושכת :7:30-16:00 אז אני אעזוב ואשוב בשמחה לבתי הקטנטונת את כל כך צודקת לגבי זה שלא נשאר כלום מהמשכורת אך העניין הוא שמירת מקום העבודה לטווח הרחוק יותר.. אין ספק שבטווח הקצר זה לא משתלם בשום כיוון.. ואעבור לשאלותי: אז היום היא בת חמישה חודשים ונשארו לי ימים ספורים לחזור לעבודה כרגע היא עדיין על הנקה בלבד ומתי שרק היא "מצייצת". (לא אוכלת הכי מסודר..) אנא אמרי לי איך אצליח לספק לה חלב שאוב למשך כל כך הרבה שעות עד 16:00 וכמה כמות צריך להכין לה לבקבוק? (היא ממש לא מתלהבת מבקבוק ..) היא שוקלת 8 ק"ג.. (טפו..טפו..) אני משערת שאצליח לשאוב בעבודה פעם אחת וגם זה בוודאי יתקבל ב"פרצופים" הבעייה היא שבשאיבה של חצי שעה יוצא לי בערך 60cc האם לתת לה בשעות העבודה תמ"ל? האם יש סיכוי שאצליח לספק לה את כל הארוחות בהעדרי? עד איזה גיל מומלץ לתת רק הנקה? תודה תודה תודה ומצטערת על ההצפה אנא כתבי לי איך אעזור ושאלה אחרונה בהחלט, האם בימים חמים אלה יש צורך להוסיף לה מים רתוחים?
היי רינת, לא החלטה קלה!!! ושיהיה בהצלחה! אם את לא מיניקה לפי "דרישה" אז כן כדאי לתת מים. קשה להגיד בדיוק כמה חלב התינוק ידרוש לכל ארוכה. רק במשך הימים תראי בעצמך כמה להשאיר לו. הייתי מהמרת על 130-150 cc ולהשאיר עוד 50 cc בתא ההקפאה. הם אוכלים בבקבוק יותר מאשר מהשד. בכל אופן, אני מציעה לך להתחיל לצבור בתא הקפאה כמה שיותר לפני התחלת העבודה. זה כדי שלא תהיי בלחץ שלא תצליחי לשאוב כל כך הרבה. יש הרבה נשים (מקווה שהן יתיחסו לפנייה שלך לתת לך עידוד) שחוזרות למשרנ מלאה וממשיכות להיניק באופן בלעדי. כאשר את נעדרת מהבית, אז תצטרכי לשאוב שאת מדלגת על ארוחה. כמובן התפוקה תהיה רבה יותר מאשר שאת שואבת בן לבן, או צד אחת מיניקה - צד אחת שואבת. אילו דרכים לשאוב לפני חזרה לעבודה. ההמלצות של כל הגורמים הרפואיים הן להיניק עד גיל שנה באופן בלעדי ואז להתחיל לשלב מגיל 7 חודשים מוצקים. אם תרצי לתת 3 ארוחות של חלב אם, אז תצטריכ לשאוב לפחות פעמיים בעבודה. כמה שתשאבי, כך ישמר ואפילו יגביר לך הכמות. ביררת עם נעמ"ת? עד כמה שידוע לי, זכותך לשמור על מקום עבודה עד שנה לאחר לידה. ללא משכורת כמובן.
רינת יקרה, מעבר להענות לבקשתה של אלן לעודד אותך- זה אפשרי!!!!!!!! ואני חייבת לחזק את ידייך ולחזק אותך- כל הכבוד על ההחלטה! את יכולה לעשות את זה, ועם הזמן תראי שאת מוצאת את השיטות הקטנות שלך . ותמיד תוכלי למצוא מענה לבעיות ספציפיות. יהיה בסדר! אני הייתי עם הבת שלי בשילוב של עבודה ולימודים. כשבימי הלימודים היא היתה איתי (!) מגיל 3 חודשים ועד גיל 10 חודשים! היה קשה אבל עשינו את זה. מבחינת החוק, המעסיק חייב לתת לאם מניקה זמן מסויים לשאוב או להניק. אני לא זוכרת את החוק ואיפה אפשר לברר את זה, בטוח שבאחד הפורומים האחרים או אחת הבנות תדע. ועוד הערה- אני לא ממש מעריכה אנשים במקומות העבודה והלימודים שעינם צרה והם מעקמים פרצוף או לא תומכים באמהות/מניקות/שואבות, קחי עיצה ממני- איך שאת תתיחסי לזה, זה יקרין לאנשים אחרים, אל תתנצלי ואל תעבירי שום מסר אחר מלבד בטחון והחלטיות בדרכך- מסתבר שרוב האנשים מקבלים "את רוע הגזירה" כאשר היא באה מאם אסרטיבית ונוטים להערים קשיים דווקא במקומת החלשים.
אני עושה את זה כבר חמישה חודשים, ועשיתי את זה עם שני ילדי הקודמים, הדרך הטובה ביותר היא קודם כל לצבור לימים שחונים, גם אם את נורא עסוקה לשאוב אפילו אם זה רק טיפה, זה חשוב לרצף, וכדי שלא יתמעט החלב. בזמן שאיבה תנסי לנקות את הראש- לקרוא, לצ'וטט (אני בפורומים כשאני שואבת) ככה הזמן עובר והבקבוק מתמלא והכי חשוב לא לפחד כלל...
רינת, זה אפשרי אבל לא פשוט. ביתי היום בת חצי שנה. אני חזרתי לעבודה במשרה מלאה כשהיא היתה בת 3 חודשים והיא עדיין על הנקה מלאה מלבד ארוחה אחת . אני שואבת 3 פעמים ביום. היא אוכלת כ-180 מ"ל (שוקלת 5.5 ק"ג) משרה מלאה כוללת חצי שעה הפסקה. לפי חוק מגיעה לך שעת הנקה עד גיל 7 חודשים (עם אופציה עד שנה) , שהמעביד חייב לתת לך. כשהתחלתי לשאוב הכמות שהיתה יוצאת היתה מאד נמוכה, לאחר לקיחת כדורי חילבה הכמות השאובה גדלה. מאגרים מוקפאים במקרר - יוצרים שקט נפשי. בהצלחה
בנות יקרות ברצוני להודות לכן על התמיכה והעידוד זה מאוד חשוב לי מחר אני חוזרת ואף פעם לא הרגשתי כל כך "מפורקת" כמו שאני עכשיו. לקטנטונת יש בעייה רצינית עם בקבוק ועדיין היא לא אכלה ארוחה שלמה ניסיתי פלייטקס, אוונט, מאם ונוק וצריך ממש הפקה רצינית כדי לשכנע אותה ללגום קצת. כשהיא מתחילה לבכות אני נשברת "שולפת" ואז היא ממשיכה ומסיימת בהנקה. נראה מה יהיה מחר אני אהיה בהיכון עם הפלאפון אני מקווה שזה יצליח .. כואב לי כל הסבל והבלבול הזה שאני גורמת לה.