המשך לשאלה הראשונה יכול
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
להיות שביום מסויים נורא טעים לי משהוא לאכול וביום למחרת נמאס לי מאותו המזון?זה לא ככ מסתדר לי-אם זה היה טעים אתמול למה עשיו זה כבר לא טעים?יכול להיות שברגע שזה לא טעים פשוט הגוף לא מחפש את מרכיבי המזון האילו ,אלא אחרים (באותו האוכל שאכלתי אתמול והיה לי טעים והיום כבר לא רוצה לאכול אותו)? תודה
זה בהחלט נמאס. אנחנו צריכים גיוון. ולגוון אכילה יותר בריא מלאכול כל יום או כל היום את אותו הדבר. אז הגיוני שאת לא רוצה יותר לאכול קורנפלייקס עם חלב, אם זה מה שאכלת כל היום אתמול. אני מקווה שזה לא קורה לך הרבה שאת אוכלת רק מאכל אחד כל לאורך כל היום. שווה להשקיע ולגוון.
נכון,אבל אני מסתכלת על זה מהיבט פיזיולוגי לחלוטין,אם הגוף רעב, זה אומר שלא באמת צריך להיות אכפת לו מה אני אוכלת ואם יש גיוון,אז איך זה שאני רעבה פעמים רבות,אבל יודעת בוודאות שסוג מזון מסוימים א י פשוט לא מסוגלת לאכול? האם זה ניסיון איזון טבעי של הגוף מבחינת רכיבי המזון שאוכלים, או שגם אם לא בא לי יותר על קורנפלקס,יש שם חלבון שומן ופחמימה ואי אפשר להשמין מזה,גם אם נמאס לי מזה?
הגוף לא מבדיל בין קורנפלייקס עם חלב לבין אוכל אחר. הוא "מתרגם" אוכל לפחמימות, שומן וחלבונים. אם את אוכלת כל יום אותו הדבר, חלק מאיך הגוף "מזהה" את זה , זה תחושת הרוויה שלך מהאוכל הזה. תאי הטעם, למשל, רוויים . לא משמינים מאוכל שנמאס. משמינים אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך לאורך זמן. אבל, אם נמאס לך לאכול אותו הדבר, ואת ממשיכה בזה, מתי שהוא תפגשי אוכל שתרצי יותר, ומרוב חסך, שלא נתת לעצמך לאכול, יהיה לך קשה לעצור בשובע.
הגוף לא מבדיל בין קורנפלייקס עם חלב לבין אוכל אחר. הוא "מתרגם" אוכל לפחמימות, שומן וחלבונים. אם את אוכלת כל יום אותו הדבר, חלק מאיך הגוף "מזהה" את זה , זה תחושת הרוויה שלך מהאוכל הזה. תאי הטעם, למשל, רוויים . לא משמינים מאוכל שנמאס. משמינים אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך לאורך זמן. אבל, אם נמאס לך לאכול אותו הדבר, ואת ממשיכה בזה, מתי שהוא תפגשי אוכל שתרצי יותר, ומרוב חסך, שלא נתת לעצמך לאכול, יהיה לך קשה לעצור בשובע.
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
