בעיית מתוק-גם כשאני יודעת שהאוכל
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
נמצא שם תמיד ואני יכולה לאכול מתי שאני רוצה,לא מסתדר לי משהוא:מתוק זה טעים,הטעם של השוקולד והסוכר לא משתנה נכון?אז הגיוני לי לאכול אותו אותו כשאני רעבה,אבל איך זה שאנשים רזים מטבעם אומרים "בא לי משהוא מתוק"? זה לא מגיע מתוך רעב,וכששובעים מסיימים לאכול,אז אכילת המתוק אמורה לא להיות טעימה אף פעם אם אוכלים אותה לא מתוך רעב,נכון? אז איך אני יכולה לגעת כשיש לי חשק ואני לא רעבה,מתי כן המתוק טעים ומתי לא? אולי יש היבטים פיזיולוגיים שאני לא מכירה? שלמרות שלא רעבים עדיין המתוק יהיה טעים יותר מסתם ללכת ולקחת? תודה רבה!!!!!
מתוק הוא טעים עד אשר תאי הטעם על הלשון רוויים. כשתאי הטעם רוויים אנחנו לא מרגישים את הטעם יותר. כך ששוקולד יכול להיות טעים גם אם רעבים וגם אם לא. תאי הטעם על הלשון מושפעים ממה שאנחנו אוכלים ולא מרעב או שובע. יש אנשים עם העדפה למתוק, יש עם העדפה למלוח.
אז אם כאשר תאי הטעם על הלשון רווים בעצם זה מסמן לנו להפסיק לאכול (אני מניחה גם כשרעבים ואוכלים וגם כאשר אוכלים משהוא לא מתוך רעב),האם ה"ריקנות" שלהם היא זו שמובילה אותנו לאכול וממש ממש להנות מאכילה שלא מגיעה מתוך רעב? אני מחפשת ,אם יש,סיבה פיזיולוגית להבדיל ולדעת למה לפעמים אני אוכלת דברים מתוך חשק וזה ממש טעים ולמה לפעמים אני אוכלת מתוך חשק וזה לא הכי טעים ומרגיש אולי קצת מיותר.....מה הסיבה להחלטה שאני כן הולכת ואוכלת את הגלידה או את החטיף מתוך סיבות של חשק ולא רעב (חוץ מהיבטים חברתיים או אילוצים למיניהם)....אם יש סיבה פיזיולוגית לכך.... תודה רבה נדיה!!
,"מכסה" תחושה לא נעימה אחרת , רגשית. ולפעמים "נסחפים" רק כי זה מולינו. ברגע שאת מרגישה שובע, או שלאכול עוד זה מיותר, ההחלטה לאכול היא לא פזיולוגית לדעתי. כשאוכלים מעבר לשובע, האוכל לא כלכך טעים , והאכילה מרגישה סוג של מאמץ.
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
