שלום שוב,בהמשך לשאלתי הראשונה
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
לגבי שובע:כתבת לי כי "בחירת האוכל נעשית עפ מה שיש בקיבה" ושהיא לא חייבת להיות מלאה כדי שהרצפטורים שלה יגיעו לרוויה". אני שואל שוב,כי זה סותר בהרבה מקומות שקראתי ואני רק רוצה להבין לעומק-אותם רצפטורים בקיבה רגישים ללחץ שמופעל עליהם כשמרגישים שהקיבה מתמלאת,אז למה את התכוונת לגבי זה שהקיבה לא צריכה להיות מלאה אלא הרצפטורים צריכים להגיע לרוויה??זה נראה לי כמו שני נתונים שונים פשוט...הרוויה של הרצפטורים בקיבה לא אומרת שהיא צריכה להיות מלאה כדי שהם ירגישו את לחץ המתיחה? ומה זה אומר שבחירת האוכל נעשית עפ מה שיש בקיבה,כלומר הקיבה לא מתרוקנת ואז מרגישים רעב? יכול להיות שהקיבה עוד עם אוכל בפנים ומרגישים שוב רעב? תודה רבה שוב!!!!
הרצפטורים מפוזרים בדופן הקיבה. הקיבה היא מיכל, שיכולת הקיבול שלה מוגבלת. מתיחה מתחילים להרגיש אם אכלנו מעבר לצורך, מה שאומר שהרצפטורים רוויים וכבר "אותתו" על שובע למח. הקיבה היש שריר ויש לה אלסטיות מסויימת. הקיבה עובדת ומעבירה מזון למעיים 24/7 כך שתמיד יש משהו בקיבה והיא לא באמת ריקה אף פעם. כשהקיבה מתרוקנת, אפשר להרגיש רעב, אבל גם כשגוף זקוק לאוכל מרגישים רעב. אז אין תמיד התאמה מלאה בין תחושות הרעב לכמות האוכל שיש בקיבה. יש קשר, אבל הוא לא בהכרח אחד לאחד.
הרצפטורים מפוזרים בדופן הקיבה. הקיבה היא מיכל, שיכולת הקיבול שלה מוגבלת. מתיחה מתחילים להרגיש אם אכלנו מעבר לצורך, מה שאומר שהרצפטורים רוויים וכבר "אותתו" על שובע למח. הקיבה היש שריר ויש לה אלסטיות מסויימת. הקיבה עובדת ומעבירה מזון למעיים 24/7 כך שתמיד יש משהו בקיבה והיא לא באמת ריקה אף פעם. כשהקיבה מתרוקנת, אפשר להרגיש רעב, אבל גם כשגוף זקוק לאוכל מרגישים רעב. אז אין תמיד התאמה מלאה בין תחושות הרעב לכמות האוכל שיש בקיבה. יש קשר, אבל הוא לא בהכרח אחד לאחד.
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
