אחרי זמן מה בלנסות ולהרזות בלי

לספור קלוריות,פתאום אני שמה לב כי לא בא שוקולד או חטיפים או מתוקים למיניהם ,אני מבינה את הצד הפסיכולוגי של זה,אבל לא את הצד הפיזיולוגי. הגוף תכלס לא יודע כמה קלוריות יש בכל אוכל שאני עומדת לאכול,אבל יכול להיות שהוא "יודע" איך זה מרגיש או מה זה "נותן" לו ועפ זה אני עושה את הבחירה הטבעית שלי במאכלים השונים? בייחוד במאכלים שיש בהם מלא קלוריות כמו מתוקים למיניהם שלא תורמים לשובע רק אחרי אכילה ממש מרובה שלהם.....כי אנשים רזים שאני מכירה באמת לא אוכלים מתוקים כשהם רעבים וחטיפים למיניהם כל הזמן ,אלא מדי פעם.......אז זה באמת המטרה שאני צריכה להגיע אליה.....כי באמת אכילה של דברים עם מלא קלוריות כן תביא להשמנה ולא באמת אפשר לאכול אפילו בשעת רעב לא משנה מה (שיקיים ,שוקולדים וחטיפים) ולהרזות?

את הבנת שלא תמיד בא לך, כי את יכולה לבחור לאכול שוקולד או אחר מתי שאת רוצה ולא כי אסור או מותר. אני חושבת שזה יותר קשור למחשבה, מאשר לפיזיולוגיה. תמשיכי עם מה שאת מרגישה,כי לדעתי במקרה הזה, זה יותר חשוב מלדעת מה הגוף צריך או לא צריך באותו הרגע. לבחור מה לאכול ולדעת לעצור, זו המטרה שלך. לאכול שוקולד או אחר כשבאמת מתחשק לך ולא כי יש לך הזדמנות. ואם אלך יותר רחוק, לבחור את השוקולד שאת רוצה ולא את זה שמוצע לך, כי את לא מרשה לעצמך לקנות את מה שאת רוצה ממקום של חשבונות קלוריים כאלה או אחרים.