שלום נדיה,התחלתי איתך שרשור

שבו כתבת לי שאוכל כאוכל, איננו ממכר ולכן אי אפשר להשוותו לסמים. אבל לא היית אומרת ששניהם כן מספקים הנאה ,ומכאן שקשה לעצור למרות ששבעים או שאוכלים מלכתחילה כי יש אוכל מגרה שמספק הנאה ,ולכן ,למרות שלרובנו אוכל הוא יותר נגיש בחיי היום יום ולכן ההתמודדות איתו מרובת פעמים להבדיל מסמים,עדיין ישנה השוואה נטו על בסיס של ההנאה ששניהם מספקים ולכן התמכרות וגם הקושי להימנע משניהם הוא דומה? (נכון שלא צריך להימנע מאוכל כשרעבים,אני מתכוון למעבר) תודה :)

לא דומה להתמכרות. יש אנשי מקצוע שיסכימו איתך, ויאמרו שקושי לעצור אכילה הוא כמו התמכרות. אני לא מסכימה עם ההגדרה הזו. אוכל הוא מצרך הישרדותי. כדי לספק שובע או הנאה מאוכל לא צריך כל הזמן כמויות יותר ויותר גדולות של אוכל. בכלל, ההשוואה של אוכל להתמכרות לדעתי לא מתאימה. אבל, כפי שציינתי בתשובתי הקודמת , יש התנהגויות אכילה שיכולות להיות דומות להתמכרות. הקושי בעצירה של אכילת יתר יכול להיות מאד גדול, גם רגשית וגם התנהגותית.