אני רוצה לשאול שאלה פשוטה
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
שאולי התשובה אליה היא מסובכת: אני אוכל,אני שבע,אני ממשיך לאכול, מרגיש לי שעדיין טעים, אבל האכילה נעשית כבר לא בהנאה כמו מרעב. מנגד ,הטיעון הזה נשמע לי ממש מטומטם: אם האוכל בהגדרה שלו עוד טעים והשובע הוא מה שאמור לעצור אותי מלהמשיך ולאכול ,אז איך זה שלפעמים זה בסדר לאכול עוד מעבר לשובע? שובע זה שובע! אם מרגיש לא נעים לאכול מעבר לשובע בפעם אחת למה שירגיש בסדר לאכול מעבר לשובע בפעם שנייה? אם פיזיולוגית שובע זה שובע ושום דבר אחר לא משפיע עליו,למה כשאוכלים מעבר לשובע זה נחשב לא בסדר ופעם ב.. זה בסדר? אם האוכל תמיד טעים אז הפעם ב הזה אומר שבשאר הפעמים אני אמור "להחזיק" את עצמי מלהמשיך ולאכול עוד מעבר לשובע ולפעמים אני יכול "לשחרר"? אבל אני לא רוצה לחיות בתחושה שאני "מחזיק את עצמי". מה נכון? זה חשוב לי לדעת כדי שאדע שאם פעם אחת אני בוחר לאכול מעבר לשובע כי האוכל טעים לי איך אני יכול לדעת שאני לא בחר תמיד לאכול מעבר לשובע כי גם טעים לי.? האם אפשר להגיד שבאמת אוכל שנאכל מעבר לשובע כבר נאכל או לא מספק הנאה?
זה לפעמים מרגיש כמו עבודה. אני לא יודעת כמה מעבר לשובע אתה אוכל, או כמה פעמים זה קורה, או אם תמיד אתה אוכל מעבר לשובע. זה נכון ששובע זה שובע, זה מורגש וברור. למה עוברים אותו? לכל אחד יש תשובה אחרת לשאלה הזו. אבל צריך גם להבין מה המטרה התזונתית. אנחנו לא רובוטים, ועוברים מדי פעם את השובע מכל מיני סיבות. אם זה מפריע לך, אז ההחלטה לעבור את השובע, שהיא תחושה ברורה, היא שלך לאותה ארוחה. כדי לברר מה באמת גורם לך לאכול יותר ממה שאתה צריך, צריך להכיר אותך ולהבין מה קורה לך בנקודת "מעבר" לאכילת יתר. הרגל? אוטומט? קושי לוותר? האם יש "מחיר" להרגשה שעברת את השובע? אכן שאלה פשוטה שהתשובה לה היא מאד אישית ומשתנה. אבל פיזיולוגית- שובע הוא שובע הוא שובע.
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
