אם אני רוצה לאכול אוכל ,זה לא

אומר שכל פעם שאני יכולה אני רוצה. קשה לי לנסח את זה נכון,אבל זה כאילו שהכוונות שלי ל"בא לי אוכל",לא מגיע מתוך כוונות טהורות,אלא יש בהן מניע של להשתמש באוכל כהסח דעת,כדרך לעזור לי להתמודד עם מצבים קשים,כדרך של שליטה ועוד כל מיני כאלה. אם אני אוכלת מתוך כל הסיבות האלו אפשר לומר שהכוונות שלי באכילה הן לא טהורות,ולכן לא כל פעם שסתם בא לי לאכול אני באמת יכולה?

הקשים שאת מתמודדת איתם ש"לוקחים" אותך לאוכל. נשמע שאת סובלת פעמיים. פעם אחת בגלל ההתמודדות עם המצבים הקשים, ופעם שנייה בגלל האכילה. כך שאין לך שליטה לא על המצב, ולא על האוכל. טיפול תזונתי במקביל לטיפול פסיכולוגי, יוכל לשקם את האכילה, תוך כדי למידה ואפשרות להתמודד עם המצבים הקשים. אני יודעת שאני מדברת כרגע ב"אוויר", כי אין לי מושג על איזה מצבים קשים מדובר, אבל נשמע שאת זקוקה לתמיכה וללמוד דרכי התמודדות שונים. את זה הטיפול יכול לתת לך. השליטה הכי טובה באכילההיא לאכול לפי רעב ושובע. ואת זה אפשר ללמוד להפריד מהצד הרגשי של התמודדות עם מצבים קשים.