עודף משקל

אני בת 42.יש לי עודף משקל שהצטבר ב4 השנים האחרונות(אני 165 ושוקלת 77).לאורך כל השנים שמרתי על משקל של 64-66 קילו.עכשיו משקלי יציב אך אין לעודף המשקל הזה שום היגיון תזונתי.יש לי מודעות לתזונה נכונה,אני אוכלת מאוזן ומעט מכל דבר.אינני אוכלת הרבה פחמימות, וממתקים באופן נדיר ,אני מאוד מקפידה על אוכל דל שומן.אני בטוחה שרוב הימים אינני אוכלת יותר מ 1500 קלוריות ליום.בלוטת התריס תקינה. למה משקלי כל כך גבוה ?למה אינני יורדת במשקל?

יהודית, אני מציעה שתערכי רישום של כל דבר שאת מכניסה לפה (כולל כל נשנוש ושתייה מתוקה- לא לזייף) ואז תעקבי אחרי מה שבאמת נכנס לך לפה ואולי תיווכחי שאת אולי אוכלת יותר ממה שאת חושבת אואו אולי פחות אבל משמין.. לי אישית זה ממש עזר.

אולי יש גם את העניין של הגיל, יש לקחת בחשבון שהמטבוליזם הולך ונהיה קצת פחות יעיל ואת נמצאת בגיל שמתחיל להתקרב לגיל הבלות...

שלום יהודית , זה בטח מאד מתסכל להרגיש שאת עושה את כל מה שצריך ולא לקבל את התוצאות שהיית רוצה. יש שתי אפשרויות להסבר התופעה. האחת - גופך שורף מעט קלוריות ומסתפק ב1500 כדי להתגבר על בעיה זו צריך לעלות את מאסת השריר הדבר יאפשר שריפת אנרגיה יותר גדולה. אפשרות אחרת שאת אוכלת יותר ממה שאת מודעת - כלומר כמות הקלוריות עולה על 1500 במקרה זה רישום מדויק של כל מה שאת אוכלת עשוי לשפוך אור על התעלומה. עליך לזכור שלמשל אכילה של 1500 קלוריות כל יום עם חריגה בסוף שבוע מייצרת אכילה של יותר קלוריות בממוצע. לסיום חשוב גם לזכור את האפשרות של גוף נפש. עודף משקל הוא סימפטום וכמו כל סימפטום מטרות להעיר את תשומת לבך לאספקט מסויים של חייך. תשאלי את עצמך מה קרה ב4 שנים האחרונות? איזה שינויים עברת? משברים? התמודדויות? קשיים. בשפת הגוף נפש עודף משקל הוא הגנה/גבולות/הגדלה. נסי לראות באיזה חלקים של גופך חלה עליה במשקל ומשם להבין את המסר. האם זה בבטן? אגן? ידיים? או אולי כל הגוף? כל אחת מהתשובות תתן אופציה אחרת לתובנה. מחקרים רבים נערכו על הנושא וכמעט כולם הוכיחו שאנשים אכלו יותר ממה שהיה נדמה להם ולכן עלו במשקל. אני מאמינה שאם תשלבי פעלות גופנית ותובנות רגשיות עמוקות - תרדי .

קראתי את תגובתכם.עדיין אין לי ספק שמעולם לא הייתי כה כבדה ואכלתי כה מאט בכל ימי חיי.אין לי נשנושים,מקסימום חטיף גרנולה שכתוב עליו "104 קלוריות לחטיף".אני שותה רק דאיט או מים. לפני 4 שנים היתי הרבה יותר ספורטיבית ,זה נכון.היתי חולה במחלת הנשיקה ומאז הפסקתי לרוץ ואני לא מרגישה מאז יכולת לחזור לכושר שהיתי לפני שחליתי. למעשה אינני רואה פיתרון.