מודעות שלא מספיקה

שלום אני קוראת כאן כבר די הרבה ומה שאתן אומרות בעצם זה שהמחשבות והאמונות שלנו גורמת לנו לרצות לאכול יותר..נכון? כלומר-אני מזהה מתי אני רעבה ומתי זה רעב רגשי. יש לי מודעות, אבל- זה לא מספיק. כי זה לא מונע ממני לתת עוד ביס ועוד ביס.. אז יש לי שאלות: מה שקורה לי בעצם, במצב כמו שתארתי זה איזשהו נתק בין הראש-השכל שאומר "די, מספיק לאכול" לבין הרגש. נכון? אין חיבור.. ושאלה שניה-אז איך עושים את זה??איך עושים את החיבור הזה? זה לא פשוט לשנות מחשבות ואמונות אבל נניח שהצלחתי, זה בהכרח ישפיע על הרגשות-התאוה לאוכל?

חשבתי קצת על העניין אחרי שכתבתי את ההודעה. ולגבי אכילה של מזון טבעי ובריא שנורא חשוב לי, למשל.. אני אוהבת מאד שוקולד ועוד דברים שבאמת באמת, לא יעזור כמה נשנה את האמונות שלנו-אם אוכל את זה בתור תזונה, זה ממש לא בריא ויפגע בבריאות שלי בטווח הקצר והארוך וכן בהרגשה הגופנית ובתפקוד. עם זה-אין לי בעיה. כלומר- למרות שטעים לי יותר ה-שוקולד, נניח, אני אוכל משהו אחר ואני אוכלת כבר תקופה ארוכה תזונה ממש טבעית ומרגישה נפלא. עם זה אני מסתדרת והשכל משפיע על הרגש..אפשר לומר. נכון? אבל לגבי הכמות של האוכל..קשה לי. למה?

שלום רב מיכל, יש הבדל גדול בין ידע למודעות. אנסה להסביר ,כולנו יודעים איך נוהגים באוטו מהסתכלות על נהגים אחרים . זה לשבת מאחורי ההגה ללחוץ על גז, על ברקס ולנהוג. אבל נסי לעשות זאת בלי שלקחת שיעורים מסודרים עם מורה מנוסה, מה יקרה? נכון לא תצליחי כי אין לך את המודעות. כדי להגיע למודעות צריך להתנסות עם הנחיה. כשאת לומדת עם מורה הוא מתקן אותך ותוך זמן קצר את לומדת את המיומנות הזאת, בלי מורה את יכולה להישאר שעות בחניה כי פשוט לא תדעי איך להתניע את האוטו. מיומנות של הרזיה ללא דיאטה לא שונה מכל תהליך למידה אחר. כשעושים אותו נכון לא טועים כמו שאת טועה. את מפרשת את מה שאמרנו דרך תפיסה של דיאטה.אין אפשרות להבין את גישת ההרזיה ללא הדיאטה דרך משקפים של דיאטה זה פשוט לא הולך. בתהליך מובנה ומסודר לומדים הכול ולא שואלים שאלות כמו שאת שואלת המעידות בבירור על תפיסה דיאטתית. מציע לך לפרגן לעצמך תהליך מסוג כזה, בברכת סוף שבוע מופלא, בלה