האם זה נכון שככל שמתבגרים מתגבר החשק למתוקים...

ולפחמימות? אני בת 58 ומרגישה שקשה לי לא לנשנש ולא לאכול פחמימות, למרות החלטות אין סופיות להפסיק ולהתחיל לרזות (רק 6 ק"ג).אילו תחליפים יכולים להחליף מתוקים?

שלום רב לך. הצורך לאכול מתוקים יבוא כמעט תמיד מהאכלן הרגשי שבך. האדון/גברת הזאת מופעים בלי קשר לגיל הם באים לאותת לך שיש לך חלקים פנימיים הזקוקים לתשומת לב שלך. חשק למתוק זה ניסיון להסתיר את החלק הזה. אני לא הייתי מחפשת תחליפים למתוק, אני הייתי בודקת מה קורה שם בבית הפנימי שלך. מי זקוק לתשומת לב שלך ומי לא רוצה שאת תפני את התשומת לב הזאת לחלק המדובר. אם את בכל זאת נעולה על גישה דיאטטית אז פני לפורום של דיאטות ויש שם דיאטניות שישמחו להמליץ לך על תחליפים. שבת שלום, בלה

שלום מירוניה לא להלחם בצורך במתוק!!!! ולשים לב, האם ישנם עוד שינויים: במצב הרוח, סדירות השינה, ריכוז ועוד. הנטיה של הראש הדיאטטי, להכניס את המתוק ל"קופסת האסורים" או לקטגורית ה"משמינים" היא טעות שיכולה שיכולה לסובב אותנו במעגל הלא רלוונטי ולהסוות בעיה הדורשת התייחסות רפואית. באם אין תופעות נילוות נוספות וכל בעיה קלינית הוצאה מכלל אפשרות, ראוי שנתפנה לבחון את הגישה שלנו לאוכל, לגוף, להרזיה/השמנה. ההרזיה שלך אינה נבלמת ע"י פחמימות אלא ע"י הגישה הממקדת אותך במזון ומעניקה לו כח לא לו. בגישת ההרזיה ללא דיאטה איננו מתמקדים בהמנעות, בויתורים ובמלחמה עם האוכל ועם עצמנו. יש אפשרות שהגוף שלך זקוק למתוק (לפחמימות בודאי) אך החשיבה השגויה מתערבת לרעתך. גישת ההרזיה ללא דיאטה דוגלת בעבודה הרמונית עם הגוף ועם עולם הרגש מתוך כבוד וקבלה לצרכים השונים שלנו. גישת ההרזיה ללא דיאטה אינה מאמינה בכוחם של המזונות להשמין אותנו (בדיוק כפי שאין מזון מרזה, אין מזון משמין) אלא בתפישה / בגישה המעודדת אכילה עודפת והתנהגות משמינה. אולי תתפלאי לדעת ואולי לא, דווקא גישת ההגבלה / האיסורים וההחלטות הקשיחות והשרירותיות שאת מקבלת חדשות לבקרים הן המעודדות התנהגות המבקשת (בצדק) לפרוץ את הגבולות כל פעם מחדש. איחן מן הנמנע לשנות גישה. רק אז תשתנה ההתנהגות באמת ויתממש שינוי ברמת התוצאות. מירוניה, עם כל שאלה נוספת, את מוזמנת להמשך השרשור. בברכת שבת שלום שלך לאה פינטו