אכילה רגשית

שלום! מה היא הדרך המהירה להיפטר מאכילה רגשית? איזה בדיוק סויצ' במוח צריך לעשות בכדי להקשיב לגוף ולא לראש? איך לעצור לאכול כאשר שבעים אך על השולחן אוכל טעים(כמו צ'יפס) או עוגות? איך פשוט שוכחים שיש מקרר בבית ונזכרים בו רק כשרעבים ולא סתם פותחים אותו כל חצי שעה? איך להתייחס לאוכל כמו דלק ולא לעשות מזה עניין?(כמו בילדות) איך להתחיל לאכול נורמלי עכשיו ולא מיום ראשון? הרבה שאלות, אשמח לקבל ראיון כללי(אולי סוד?) תודה

ברגע שאמרת אכילה רגשית בעצם הגדרת את האוכל כספוג למה שאת מרגישה. האם האוכל "מוריד" את הרגש או רק משנה את המיקוד של החשיבה? נניח ואת עצבנית, ואוכלת בגלל זה ציפס, האם באותו הרגע, הציפס העביר את העצבים או הפנה אותם לכעס על עצמך שאכלת? את הסוויטץ' את עושה, בזה שאת פונה לאוכל, במקום (בדוגמא הזו) להישאר עצבנית. אז כדי להקשיב לגוף, ולהיפטר מאכילה רגשית, צריך ללמוד לקבל את הרגשות השונים ולחיות איתם, גם אם הם לא נעימים. אבל זה לא מה שאת מתארת. את מתארת קושי בדחיית סיפוקים מיידים כשהאוכל נגיש וזמין. זו לא בהכרח אכילה רגשית. זה יכול להיות הרגל, שיעמום, או קושי להיות בלי שיהיה משהו לעשות. כדי להקשיב לגוף, ולשובע, צריך קודם כל ללמוד להיפרד מרגשות האשמה שמלוות את האכילה. וללמוד חזרה לאכול הכל. וללמוד לדחות את הפתיחה האוטומטית של המקרר. כמו כל דבר שלומדים, זה תהליך שלוקח זמן. דיאטנית תוכל לעזור לך. עד שתגיעי לפגישה, תנסי את זה: להחליט שרירותית- אם פתחת את המקרר, הפעם הבאה שאת ניגשת אליו, תהיה עוד שעתיים. על השעון, גם הוא קורא לך. אל תהיי גיבורה ותנסי לדחות יותר. תנסי כתרגיל, ותעדכני מה קורה.

שלום אירית, נראה שאת באמת מודעת למצבך בעניין התזונה ושאת רוצה ונחושה לעשות שינוי משמעותי בנושא. באימון התזונה המאמן מלווה את המתאמן בתהליך של שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה מוטעים, הצבת מטרות והשגתן,ומעודד לשינוי ועשייה. הייתי ממליצה לך לנסות, אולי זה מה שיביא אותך לשינוי אמיתי בחייך, בהצלחה :-). עדי- מאמנת תזונה.