פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
הי. אני נורא אוהבת קולה אבל זה גורם לי לנפילות ולשמוע בארוחה מהר יותר ולכם אני מעדיפה זירו ברוב הארוחות. זה בסדר? חוץ מהעובדה שיש בזיר דברים לא בריאים... לפעמים גם נורא בא לי משהוא אחרי הארוחה אבל שלא יעבוד עלי ושאין הרבה קלוריות אז אני אוכלת קצת ירקות,זה יכול להשמין לטווח ארוך? תודה
אם את משתמשת בשתייה במקום לאכול ,אז זה לא רעיון טוב.
והדגישה לי על חשיבות חלבונים במהלך היום,הפסקתי את הפגישות איתה לפני כמה שבועות ואני שמה לב כי לארוך היום אני לא אוכלת מספיק חלבונים . יכול להיות שזה גורם לסוג מוזר של רעב ? הבעיה כשאני מנסה לאכול אז זה מרגיש לי שבדיוק חצי קציצה של בשר או רבע עוף יכולים ממש להשביע אותי וזה לא נראה לי ככ הגיוני....יכול להיות ?
אבל חוסר בחלבונים במשך היום בהחלט יכולים לגרום לתחושת רעב או תחושה לא מספקת, וזה נכון גם לכל אב מזון אחר שחסר. לגבי כמות החלבון בארוחה - כשמתייחסים לכמות חלבון , מתייחסים לכמות חלבון יומית ולא פר ארוחה. אז תמיד יש אפשרות להשלים את כמות החלבון הנצרכת במהלך היום.
לא נראה לי הגיוני שאני אוכלת ושני ביסים מעבר ל"שובע" עושים לי ככ כבד בבטן ... זה לא יותר הגיוני שלא היה רעב מלכתחילה? עוד כף של אורז יכולה באמת לגרום לכזו כבדות בבטן? לא ברמה של כאב אבל כן שובע שתופס את הבטן איזה שעתיים...
וכן , גם עוד כף אורז. הכל שאלה של מינונים. אם הארוחה השביעה או השביעה מאד, אז עוד כף אורז יכולה להיות ההבדל בין שובע למלאות יתר. אולי השאלה צריכה להיות, בהנחה שלא מדובר בתוספת: למה קשה לך להשאיר אוכל בצלחת?
האם תה ירוק עם טעמים נוספים , כגון לימונית וכו' , שומר על תכונותיו הבריאותיות ?. תודה
ולפעמים יש בו יותר קפאין מאשר בקפה. לאיזה תכונות בריאותיות ?
לאכול הרבה הרבה עד שכואבת לי הבטן? מצד אחד אני מרגיש שיש שלב שכבר מספיק, אבל משהוא בתוכי פשוט גורם לי להמשיך ולאכול ואני לא רואה איך אני יכול לגרום לזה להיפסק.זה קורה לי כשאני חווה רגשות שליליים או סתם כי נורא טעים לי אוכל שלא אכלתי הרבה זמן,אבל זה מהנה ומדכא בו זמנית לאכול ככ הרבה בבת אחת עד שכואבת הבטן ואפילו כשהיא כואבת בא לי עוד אבל פיזית אני מרגיש שאם אוכל עוד תתפוצץ לי הבטן. אז אני יודע שזה מגיע מסוג של להתמודד עם רגשות אבל זה מביא איתו גם הנאה בין היתר לאכול ככ הרבה,האם באמת אפשר להיפטר מזה? למה זה קורה לי ולא לאנשים רזים שאני מכיר שממש לא חווים אכילה כזו גם כשקשה להם?
היא לא מהנה. יכול להיות שהכאב בטן שאתה חווה אחרי אכילת יתר, מסיטה את המחשבות השליליות שהרגשת לפני שהתחלת לאכול. כלומר, יותר קל לך להתמודד עם כאב הבטן הנלווה לאכילה ,מאשר עם התחושות השליליות שהיו הגורם לאכילת היתר מלכתחילה. כדי להפסיק התקפי אכילה במצבים כאלה, אפשר ללמוד להתמודד עם הרגשות השליליים בצורה אחרת. ואת אז עושים בטיפול תזונתי או טיפול פסיכולוגי. הכי טוב, זה בטיפול משולב.
איך מבדילים בין הרגשת מלאות להרגשת שובע?
מלאות בדרך כלל מורגשת יותר משובע, ולפעמים אין הבדל ביניהם. שובע ומלאות יכולים להיות אותה התחושה. כדי לדעת אם מלאות היא מעבר לשובע, צריך לבדוק הרגלי אכילה ויומני מזון. לפעמים ההבדל מאד קטן, ולפעמים זו תוצאה של הגדרה אישית. יכול להיות שתחושת שובע מתורגמת לתחושת מלאות והן אותו הדבר. ההגדרות לשובע ומלאות הן אישיות, ולכן כדי שאני אוכל לענות על השאלה , אצטרך לראות יומן מזון.
כמה דקות למוח ולהורמונים להסתנכרן לגבי כמות ואיכות האוכל שנאכל ומכאן שצריך לאכול לאט? תודה רבה על התשובות! מעריכה זאת מראש!
כלומר, כדי שהגוף ייתן לך תחושת שובע לוקח זמן כל שהוא. אם זה כמה דקות או יותר אין לדעת מראש כי תלוי באיזה דרגת רעב את מגיעה לארוחה. תמיד נכון לאכול בהנאה ולאט לעומת מהר. אבל כמה לאט או כמה מהר, כבר תלוי בהרגלים שלך ובמה את אוכלת. כך שקשה לתת תשובה אחת גורפת ואי אפשר להגיד כמה זמן צריך לארוחה מראש. לכל ארוחה יכול להיות זמן שונה.
תודה
ומתחיל לאכול אם אני עייף או רעב?
עייפות ורעב הן שתי תחושות שונות לחלוטין. אפשר דרך יומן מזון לזהות מתי אתה רעב ומתי אתה עייף. אם אתה לא מצליח לזהות את ההבדל , אפשר ללמד אותך להבחין ביניהן בטיפול תזונתי. ואם אתה לא מעוניין בטיפול תזונתי, אפשר להבחין בדיעבד. כלומר, אם אתה אוכל כשאתה עייף, רק אחרי שתאכל , ותרגיש שלא היית צריך לאכול, תדע.
דבר הקשור בהתמכרות בין סמים לאוכל אם זה אותו הדבר. סמים -אומרים שזה גם מהנה וגורם לאופוריה כמו אוכל,אבל אם אני כאדם שלא עשה סמים מעולם, ויהיה לי סם מול העיניים ,אני אבחר שלא להשתמש כי אני יודע שפיזית זה יעשה נזק פיזי לגוף (כמו סיגריות לדוגמא שעושות בין היתר נזק לריאות),אוכל לעומת זאת,הנזק שהוא עושה זה השמנה אבל משום מה אני בוחר פעמים רבות להתעלם מהעובדה הזו ובוחר לאכול המון מעבר לנקודה בה אני שבע,והאוכל כן גורם להנאה שאומרים שניתן להשוות אותה לעישון סיגריות או סמים. אז בעצם בסיבה,למה אני בוחר שלא להתקרב לסמים לעומת העובדה שאני "נופל" כל הזמן באוכל ,אין באמת קווי דמיון בסיבה למה לא לאכול כל הזמן הרבה מעבר לשובע,כמו למה לא להתקרב לסיגריות. אני צודק?
סמים כן. ההתמודדות עם אוכל היא הישרדותית , יומיומית ואי אפשר להימנע מזה. אני לא אוהבת את ההשוואה שעושים בין אוכל לסמים. סמים ממכרים, אוכל לא. נכון שאפשר "להתמכר" לתחושה הטובה שהאוכל נותן, ולסגל התנהגויות אכילה שדומות להתנהגויות של אנשים שמכורים לסמים. אבל אוכל , כאוכל, לא ממכר. אוכל זמין,וחשוב לנו לחיים. לכן "ליפול" באוכל יכול להיות קשור להרגל, ויסות רגשי ועוד.
כשאני עצבנית,ואחרים אין להם? כל התקף כזה כורם לי לעלות ככ הרבה במשקל ,אז איך אני מפסיקה לפנות לאוכל ולאכול ככ הרבה בבת אחת גם כשקשה לי?
יש אנשים שפונים לאוכל, כדי שזה "יעבור". או כדי "להחניק" את התחושה, במקום לבטא אותה, דרך אוכל. אוכל לא פותר עצבים או כעס. ואם את פונה לאוכל, כדי לווסת את הרגשות שלך, אני מניחה שזה קורה לא רק בעצבנות וכעס אלא כשיש עוד רגשות שקשה לך "להיות" איתם. השאלה היא לא למה זה קורה לך ולאחרים לו. השאלה היא איך אפשר לפתור את מה שקורה לך. אין פה מקום להשוואות. אני מציעה שתגיעי לפגישה לא מחייבת וללא תשלום כדי לחשוב ביחד איך לפתור את הקושי שאת מציפה כאן.
או לא. יש דרך לדעת? אני אוכל ולא בטוח בתמה שאני מרגיש. תודה
כדי לדעת אם היית רעב מלכתחילה, אתה תדע ברגע שתתחיל לאכול. אם "נפתח" התיאבון, אפשר להניח שהיית רעב. אם אחרי ביס או שניים, לא מתחשק לך להמשיך, או שאתה מרגיש שזה מיותר, כנראה שלא היית רעב. כשקשה לזהות את התחושות בזמן "אמת" לומדים אותן בדיעבד.
אני לא אוכל לדעת מתי להפסיק בזמן הנכון?לוקח כמה שניות לאוכל להיבלע למטה,אז למה מהר זה מונע תחושה של אוכל בבטן? תודה מראש
לא שמים לב לתחושות. ולכן אפשר "לפספס" את תחילת השובע. זה לא מונע תחושה של אוכל בבטן, פשוט לא שמים לב אליה.
במהלך היום אבל מדי פעם יש לי רגעים של חוסר שקט ואני לא בטוחה שאני יכולה לסווג אותם כרעב. לפעמים הם נפתרים אם אני אוכלת עוגייה (למרות שלא מרגיש רעב),ולפעמים הם לא נפתרים עם אוכל כלל (שזה אני מניחה שלא היה צורך של הגוף לאוכל), אבל הפעמים שחוסר השקט כן נרגע עם אוכל (ולא הרבה,אלא רק עוגייה אחת),מכאן אני יכולה להסיק שזה כן היה רעב? תודה
לפעמים עצם הלעיסה, כאילו מרגיעה תחושה לא נעימה. העוגייה לא באמת מרגיעה , אלא מסיחה את דעתך מהחוסר שקט. אני לא חושבת שמדובר פה ברעב, אולי בדחף למתוק. אבל בכל מקרה, עוגייה אחת לא אמורה לעשות הבדל לכאן או לכאן.
כרגע אני ממצב שאין לי רצון לטפל ולמנוע אותם,אז כמה אני יוכל להשמין ביום למחרת אם אני אוכל בישיבה אחת קרוב ל2000 קלוריות?וזאת בנוסף למה שני אוכל במהלך היום שזה עוד איזה 1500 קלוריות?
אז הם פשוט ימשיכו. כמה תעלה במשקל? אין אפשרות לדעת מראש. ובוודאי שאין אפשרות לחשב עלייה במשקל מראש. חבל שאתה לא רוצה לטפל. ככל שבולמוסים יימשכו לאורך זמן, כך גם הטיפול בהם ייקח יותר זמן. ועוד, טיפול בבולמוסים לא מבטיח ירידה במשקל, אבל בהחלט אפשר לעצור את העלייה. בנוסף מהתיאור נשמע שאתה בסוג של דיאטה - 1500 קלוריות ליום? זה מספיק כדי לגרום בולמוסים כי אתה לא אוכל מספיק. ואז אתה במעגל קסמים. לא אוכל מספיק, מגיע דחף לבולמוס וחוזר חלילה. אם אתה לא מעוניין לוותר על בולמוסים שבאים מסיבות אחרות מאשר רעב, לפחות אפשר לעצור את אלה שכן מגיעים מרעב.
אצלי הם לא מגיעים מרעב אל מסיבות אחרות של רגשות שאני מטפל בהם דרך הבולמוס שגורם לי להרגיש סוג של טוב בזמן שאני אוכל הכל. אז את אומרת שגם אין דרך להעריך כמה אפשר ומתי אפשר לעלות מבולמוס כזה?
כדי לשמוע מה תדירות ההתקפים והיקפם ולשמוע איך ניתן לטפל בהם. אין דרך להעריך כמה ואם תעלה במשקל.
מאוחר בלילה ער ולפעמים מפילה בצהרי היום,ולכן אני אוכל כי זה עוזר,זה בסדר?
יש הבדל בין רעב לעייפות. אוכל לא "מעיר". אם אתה מתבלבל בין התחושות ומרגיש עייפות , אבל למעשה זה רעב, אז כן. אבל אם אתה פשוט עיייף, אוכל הוא לא הפתרון. מנוחה ושינה כן.
אני עדיין יכול לדעת מתי להפסיק לאכול שאני לא אוכל יותר מדי?או שחייבים לאכול לאט?
אין חוקים לכמה זמן ארוחה צריכה לקחת. אבל, אם אתה לא נותן לעצמך זמן להרגיש את האוכל "בבטן", כי אתה אוכל ממש מהר, איך תדע מתי לעצור? באופן כללי, כשאוכלים מהר מדי, יותר קשה לעצור בזמן. ולאכול לאט לא אומר לאכול שעות.
מדי,כי זה לא תמיד מגיע לרמה שכואבת הבטן אלא כמה שלבים לפני זה אבל אני לא בטוחה שאכלתי מדי או שאני סתם משלה את עצמי,יש דרך לדעת מבלי לחכות ולראות אם אני עולה במשקל אחרי כמה ימים?
וכאשר שבעים , לא כואבת הבטן. המשקל לא ייתן לך את התשובה שאת מחפשת. יומן אכילה והסתכלות על יומן מזון עם דיאטנית, יכולים לתת לך את התשובות המתאימות. מאד חבל שאת מסתמכת על המשקל כדי לקבל תשובות. לא שם התשובה בכלל.
ומנסה לעבוד עפ השיטה הזו,בעצם קינוחים לא אוכלים אחרי האורחה אלא כחלק מהארוחה עוד כשרעבים?
הם לא תוספת. אז, נכון, לעצור בשובע כולל את הקינוח לאותה ארוחה.
משהו מאד מוזר אחרי הליכה של שעה הליכה איטית! במקום להרגיש טוב אני מרגיש לא טוב נפשית כי פיזית אין לי סחרחורת ולא בחילות אני שותה מים כל הדרך אבל במקום שיעשה לי טוב נפשית זה להיפך. והליכה קצרה זה פשוט מתסכל ללכת ולחזור.. אני מעדיף ללכת שעה. אולי כן לעשות בכל זאת עצירה באמצע למנוחה ל10 דק'? מה קורה לי בעצם? אודה לך
הליכה זה ספורט לכל דבר וצריך להתחיל אותו בהדרגה. יכול להיות שבאמת צריך ללכת פחות בשלב ראשון או לעשות עצירות בדרך. אין הכרח ללכת שעה כל פעם. אפשר להתחיל ב20 דקות ואז לראות לאן אתה מגיע. כשתתמיד בהליכה תראה שב 20 דקות אתה מגיע יותר רחוק (מרחק) ואז אולי אפשר לעלות את זמן בעוד 5-10 דקות. אני לא מדריכת כושר, אז כדאי לך לעשות 2 דברים 1) להתייעץ עם מדריך כושר כדי לעשות תכנית הליכה 2) להוריד צפיות מכך שהכל עובד מצוין מהתחלה ושמיד הליכה גורמת הנאה אם תמשיך להרגיש נפשית לא טוב בהליכה, כדאי אולי לחשוב על מה אתה מוותר כשאתה יוצא להליכה. מעבר לזה , טיפול תמיד יכול לעזור להבין את הנפש.
עד שובע טוב אבל מדי פעם בא לי משהוא לטעם או ללעוס ואני אוכלת עוד קצת סלט (זה הרי ירקות) ויש קצת קלוריות..יכול להשמין? תודה
זה עדיף מלאכול מדי פעם יותר מדי מדברים כמו שוקולד לא?פחות משמין..
האם את רוצה עוד כי את רעבה? הרי סלט לא באמת משביע. עקרונית אם אוכלים לפעמים מעבר לשובע לא קורה כלום. אבל אם את מרגישה צורך בכל ארוחה לאכול מעבר לשובע, כדאי לבדוק אם את באמת אוכלת מספיק ולשובע. הפחד שלך להשמין אם תאכלי שוקולד, מרמז שאולי את לא אוכלת מספיק בארוחות. אני טועה?
כמעט כל ערב אפילו שאני אוכל ארוחת ערב בריאה ומזינה ובכל זאת כל לילה מגיע התקף חזק של אי שקט נפשי המצריך אכילה מרובה בעיקר מתוק ופחמימות כמובן. מדוע? ואולי מסיבה נפשית..אז איזה מאכלים מתוקים ופחמימות פחות בעייתים בריאותית והשמנתית? תודה מראש.
צריך להיות בטיפול תזונתי. הרי מה שמפריע לך זה ההתקף עצמו. ואם תשנה את מה שאתה אוכל בו, זה עדיין לא יפתור את תחושת חוסר השליטה שאתה חש מול האוכל. וחוסר האונים מול האוכל מאד מאד מתסכל. למה זה קורה? בשביל לענות על זה צריך להכיר אותך, ולעשות תהליך טיפול תזונתי , הדרגתי ,שיפתור את ההתקפי אכילה. אתה מוזמן ליצור קשר ולתאם פגישה ללא תשלום או התחייבות כדי לשמוע איך התהליך עובד ואיך אפשר לפתור את הבעיה.
המון בארוחה אחת:זה אומר שסביר להניח לא הייתי רעבה? אכלתי שוקולד הי היה לי בא וזה היה סוג של רעב (לא יודעת איך להסביר),אבל רק זה וזהו,זה אומר שזה לא היה רעב? מה שגם אכלתי ממש קצת מזה... תודה
וזה סוג של רעב. ולפי מה שכתבת אכלת קצת. כלומר שבא לך קצת בשביל הטעם וההנאה. חשק הוא גם סוג של רעב שנותן לנו סיפוק. ולפי התיאור שלך, פשוט רצית משהו מתוק. ולפי הכמות שאכלת, לא היית רעבה והקצת שוקולד עשה את העבודה.
כל הזמן וזה יעבור?
תלוי כמה את רוצה אותו. אין צורך תמיד לוותר עליו.
שלום ,אני עשיתי דיאטה(פשוט אכלתי פחות) והורדתי 9 קילו. אני בן 27 אף פעם לא הייתי שמן אבל היה טיפה עודף משקל. הבנתי שבתהליך ככל הנראה איבדתי קצת מסת שריר וגם רואים את זה. השאלה שלי במידה ואני אתחיל לאכול עכשיו הרבה חלבון ופחמימה ואהיה במאזן קלורי מעט חיובי האם מסת השריר הטבעית שלי יכולה לחזור(הכוונה למה שאיבדתי) למרות שאני לא מתאמן?
מסת שריר יורדת כמו גם אחוזי השומן בכל תהליך של ירידה במשקל. כדי להחזיר מסת שריר, צריך לאכול מאוזן ולהתאמן. לא רק חלבון. האם תהיה מוכן לוותר על חלק מהמשקל שירדת לטובת שיקום הגוף? כי אם אכלת משמעותית פחות, זה יכול לקרות.
ישנה דוגמא אחרת למתי הורמוני הרעב (או מערכת העצבים ) מבשרים על רעב? אם זה לא רק גרלין שמופיע כשהקיבה ריקה מאכול,מה עוד יכולים להיות הגורמים הפיזיולוגיים לרעב ?קראתי על מערכות ההורמונים במוח... תודה
אם לגוף יש מספיק אנרגיה מאוכל, לא יהיה רעב. לפעמים אנחנו רואים אוכל שגורם לנו תחושת רעב. כשלגוף חסר אוכל, לא רק לקיבה, נרגיש רעב. כפי שציינתי בתשובתי הקודמת יש לי הרצאה בנושא, זה לא שאלה שקל לענות עליה בכמה משפטים בפורום.
יכול להיות שאני משמינה מזה שאני אוכלת עוגיות אפילו אם זה כקינוח אבל אחרי כל ארוחה אבל גם מנסה לא לעבור את השובע...לפעמים זה קורה אבל יכול להיות שזו הסיבה? כי יש בזה מלא קלוריות?!
מה שחשוב הוא איך אוכלים במשך כל היום לאורך זמן. אם את עולה במשקל צריך לבדוק את התזונה שלך ולא רק את העוגיות. ואיך את מגדירה השמנה? האם עלית במשקל או מדובר בתנודות של עד 2 ק"ג?
בזמן אכילה כששובעים?
אבל פחות. הוא עדיין טעים, אבל פחות. כי כאשר שובעים, ה"חשק" לאכול יורד.
או לפחות כך נראה לי,אבל תמיד אני לוקחת כפית מקסימום נוספת לטעם מעבר. האם הכפית הזו יכולה לגרום לי להרגיש קצת לא נעים ושבעה מדי,ורק אחרי שעתיים בערך זה יורד? נראה לי לא הגיוני שכפית עושה את ההבדל...
הגוף מרגיש, גם אם ההגיון שלך אומר אחרת. תקשיבי למה שהגוף שלך אומר. וכן, לפעמים רק ביס יכול לעשות את ההבדל בין תחושת שובע נעימה, למלאות או כובד.
יכול לגרום לרעב גם כאשר יש אוכל במערכת ורוב האוכל איננו גאנק פוד....
גם בגאנק פוד יש אבות מזון, חלבונים פחמימות ושומנים. לפעמים יש את כל אבות המזון ולפעמים יש רק חלק. שחרור ההורמון הוא לא היחידי שגורם לתחושת הרעב. זו מערכת מורכבת שתלוייה בעוד חמרים שמופרשים, צרכי הגוף, השדרים למח, כמות האוכל וכו.
אם אני רעבה?
שמגיעה כשהגוף צריך אוכל. מרגישים אותה, לא מחכים לה. רעב בא כשהוא בא.
בעצם אני אמורה להרגיש מלאות כזו בבטן אחרי הואכל ותחושת "הקלה" ככל שעוברות שעתיים מהאכילה? לא אמורים להרגיש קלילות גם שנייה אחרי שמסיימים לאכול? תודה
כלומר, יש תחושת מלאות שהיא נעימה ולא מכבידה. ככל שעובר הזמן התחושה הזו עוברת , ולא מורגשת, עד אשר מרגישים שוב רעב.
אם אכלתי ביס למעבר אחרי שכבר שבעתי זה אומר שהתחושה של העובד בבטן תעבור מהר יותר מאשר כמה ביסים מעבר למה ששבעתי?
התכוונתי "כובד "בבטן
תעבור בהתאם לכמות האוכל שאכלת מעבר. אם אכלת מעט מעבר, היא תעבור יותר מהר מאשר אם אכלת הרבה מעבר. את הכובד מפסיקים להרגיש כשכמות אוכל עוברת מהקיבה לתריסריון ולמעיים. זה לא אומר שהקיבה ריקה, זה אומר שתחושת הכובד עוברת.
למה לפעמים אני אוכלת כשאני לא רעבה חתיכת עוגה וזה גורם לי לשבוע מדי ולפעמים אני אוכלת כשאני לא רעבה אותה חתיכת עוגה וזה לא גורם לי להרגיש שבעה מדי? זה תלוי כמה הקיבה ריקה מאוכל מלכתחילה?
תחושת הרעב עוד לא הגיעה ויש אפשרות לאכול קצת לפני שתחושת הרעב מגיעה. במקרה הראשון זה ברור. במקרה השני, היה רעב שלא הורגש עדיין, ואכילת העוגה ידחה את הזמן שיגיע הרעב לארוחה הבאה.
בקיבה כשאוכלים?
לצרכים של הגוף ולמה יש בקיבה באותו הזמן.
כי אכן יש זמן מינימום בארוחה של 20 דקות עד שמרגישים שובע מארוחה?
זה תלוי במה את אוכלת, כמה, מידת הרעב ועוד. 20 דקות זה סוג של מיתוס או הערכה שמתאימה לספרים, לא למציאות.
רק אוכל לחדד משהוא קטן:הספיגה של המזון נעשית במעיים זה אני יודע:אבל לא קראתי בשום מקום שהרכב האוכל תורם לשובע בקיבה...בקיבה קראתי שרק כמות האוכל היא זו שקובעת שובע והרכב האוכל גורם לשובע החל מהתרסריון ואליך (הורמוני ה CCK וה PPY ועוד),אין כאלו בקיבה,אני טועה? תודה שוב
CCK מופרש גם בקיבה. לגבי האחרים אני לא זוכרת במדויק מה מופרש איפה ברגע זה. יש לנו הרצאה מפורטת בנושא.
אם אני מרגישה שאכלתי מדי אבל לא הרבה,נגיד בסולם 1-5 ש5 זה פיצוץ- ואכלתי בערך 2.5-1 זה אומר שזה ביס יותר מדי או כמה וכמה ביסים יותר מדי? כי שמתי לב שכשזה קורה התחושה הלא טובה של מדי אוכל יורדת אחרי כמעט שעתיים רק,זה הגיוני? תודה מראש
הקיבה "מתרוקנת". זה אומר שהאוכל המשיך בדרכו מהקיבה למעיים. אנחנו נרגיש שובע, אבל לא מלאות של אחרי ארוחה. כדי לדעת אם מדובר בביס אחד או יותר, או פשוט יותר מד , צריך לראות ולנתח יומן מזון. צריך להכיר את הרגלי האכילה, ולראות לאורך שבוע מה קורה. תחושה לא טובה שבאה אחרי שאוכלים יותר מדי, יכולה להיות מורגשת אחרי ביס, יותר ביסים או אכילת יתר. כך שכדי לתת לך תשובה, צריך להיכנס יותר לעומק העניין.
כלומר גם זה אומר שכשהאוכל כבר במעיים ואננו בקיבה עדיין אין רעב וגם בעצם אני אמורה להרגיש מלאות כזו בבטן ותחושת "הקלה" ככל שעובר הזמן מהאוכל? לא אמורים להרגיש קלילות גם שנייה אחרי שמסיימים לאכול?
באינטרנט אמירה שלא הבנתי את משמעותה ושאלתי בכמה פורומים אך אף לו אחד הצליח להסביר לי את התופעה: אני קראתי במקומות רבים כי הורמון הרעב גרלין עולה כאשר הקיבה ריקה אך הוא לא היחיד שמשפיע על מתי נחוש רעב,ומצד שני קראתי מאמר שטען (ללא הסבר),שהקיבה איננה חייבת להיות ריקה מתוכן כדי לחוש רעב. שתי עובדות אילו סותרות האחת את השנייה,ולכן זה לא מובן לי.אם יש אוכל בקיבה למה שנחוש רעב?ייתכן כי זה תלוי איזה אוכל יש עוד במערכת העיכול? יכול להיות שחסר פחמימה ואז נחוש רעב? אבל כשאנו רעבים ,אנו לא רעבים לאוכל מסויים אלא לארוחה שלמה בדכ,אז אם חסר אב מזון ספציפי ,יוצא שתמיד גם ככה אוכלים כמעט את כולם בשעת רעב. אז איפה ההגיון? רב תודות רחל
מורכבת שעובדת בו זמנית בהרבה מישורים. כשמסבירים תהליך כזה או אחר, "מוציאים" אותו מהתמונה הכללית. נכון שגרלין מסמן רעב, ונכון גם שהקיבה לא צריכה להיות ריקה בשביל זה, ונכון גם שאם חסר לנו אב מזון נרגיש את זה בכך שגם אם נשבע לא נרגיש מסופקים, ובאיזה שהוא שלב נשלים אותו. הכי חשוב לנו, זה לאכול כשאנחנו רעבים ולעצור כשאנחנו שבעים. יש הרבה מאד תהליכים הורמונליים ואחרים שקורים בו זמנית כדי לתת לנו את תחושת הרעב ואת תחושת השובע.
שנים של דיאטות החדירו לי את חשיבות החלבון ועשיו אני מפחדת לאכול ארוחה בשעת רעב רק של עוגה לדוגמא כי אני לא רוצה להישאר רעבה בלי החלבון והרבה פעמים לא בא לי נס קפה ליד העוגה. עד כמה חייבים כל ארוחה לאכול חלבון?
אכן אנחנו צריכים חלבון כל יום. אבל אפשר לפזר אותו במשך היום. ארוחה של עוגה מתאימה יותר לבין ארוחות או קינוח מאשר במקום ארוחה. כדי לתת לך תשובה מספקת צריך להכיר את הרגלי האכילה שלך. אין שום מניעה לאכול עוגה וקפה. אין ספק ששנים של דיאטות מקשים על חופש באכילה. אולי תרצי לבדוק אפשרות אחרת? שיקום מדיאטות הוא תהליך שיכול להוביל אותך לאכילה חופשית, מהנה לפי רעב ושובע ושמירה על משקל תקין.
לא יכול להיות שאנשים שמנים או בעלי משקל עודף פשוט אוהבים אוכל יותר מאנשים רזים שאין להם בעיות אוכל? אני מכירה אנשים רזים שאומרים שהם אוהבים אוכל אבל יכול להיות שאני אוהבת פשוט אוכל יותר ולכן אוכלת גם כשאני לא רעבה ודי הרבה.?
גם אנשים בעודף משקל שובעים, כמו אנשים רזים. אולי קשה לך יותר לעצור בשובע? גם אנשים רזים אוהבים לאכול. אין שום הבדל. אם את אוכלת יותר ממה שאת צריכה, זה לא בהכרח כי את אוהבת לאכול יותר מאנשים רזים.
ישנה סתירה בעובדות: מחד גיסא ,השובע נקבע אוטומטית עפ הרכב האוכל עוד בקיבה (הורמונים) ולא רק מאיברים שמגיעים אחריה בעיכול ומאידך גיסא, יש כמות אוכל מסויימת שפיזיולוגית בקיבה מרגישים שובע כשמגיעים אליה,אז נכון שהרכב האוכל משנה השובע,אבל-אם ניקח מאכלים שיש בהם מלא קלוריות פר גרם הם יתרמו לתחושת שובע גדולה יותר ומהר יותר (כלומר לאכול פחות),מכאן שאפשר עדיין לא להגיע לסף (הפיזיולוגי) שאליו הקיבה אמורה להגיע (מבחינת כמות האוכל),כדי לחוש שובע נורמלי, אבל עדיין חשים בשובע. איך זה ייתכן? אני מקווה שזה בסדר שאני מתעקש על להבין את זה ,פשוט זה מעניין אותי.. בברכה שם טוב
שובע הוא תהליך מורכב שנקבע ע"י הרכב האוכל, כמות האוכל, נפח האוכל והצרכים של הגוף. כל זה קורה בו זמנית . אפשר לשבוע ממאכלים "חסרים" באבות מזון, או מאכלים "עתירי קלוריות". אך אם זה שובע איכותי או כמותי, תדע רק כשתרגיש שוב רעב. אפשר להרגיש שובע, אבל לא להיות מסופק מארוחה. למשל: אם אוכלים אוכל עתיר קלוריות, אפשר להרגיש שבע, אבל עם סוג של תחושה ש"חסר משהו". ותחושה כזו תלויה במערכת מורכבת שקשורה לקיבה, למח, להורמונים, לצרכים של הגוף ועוד.
אם אני טועה אשמח אם תגידי לי אחרת: קודם כל ,קראתי שהורמונים כאלו ואחרים של שובע מוסרים למוח על שובע רק כאשר האוכל מגיע לתרסריון שזה לוקח זמן...אז איך ייתכן כי גם הרכב המזון בזמן הארוחה, שהיא אצלי לא יותר מחמש עשר דקות ,קובע את השובע? והחלק השני לא ברור הוא, שיש כמות אוכל מסויימת שהקיבה רגילה שמגיעים אליה ומכאן מרגישים שובע, אבל אני יכול לאכול נגיד שוקולד שיש בו יותר קלוריות פר גרם ולאכול כמותית ממנו פחות מאשר נגיד לחם. ה"כמותית" הזה אומר (בראש שלי),שעדיין לא הגעתי לכמות האוכל שהקיבה רגילה ,אבל זה לא שינה את העובדה שעדיין חשתי בשובע אחרי פחות כמות אוכל של שוקולד לעומת לחם. אז איך זה יכול להיות? תודה רבה שוב!!
מתחילים בקיבה ותכולת הקיבה והרכב המזון משמעותי במסרים שעוברים. בתריסריון ובמעיים ממשיכים תהליכי הספיגה של המזון. תחושה כמותית היא לא חשיבה של כמה אכלת. ולכן המחשבה על כמה אכלת או מה אכלת, נשארת ב"ראש" ולא קשורה לתחושת השובע. את השובע מרגישים בקיבה בזמן שאוכלים. וזאת אחת הבעיות כשסופרים קלוריות למשל, כי מתרחקים מתחושות השובע וקובעים מהראש מה וכמה לאכול, מה שגורם ל"התעלמות" מהשובע.
פעמים שאני לא מוותרת ולפעמים מוותרת על לאכול דברים לא מתוך רעב אלא חשקים למיניהם ותמיד הם מתוקים. האם הבחירה שלי תלוייה בסופו של דבר בכמה הבטן מרגישה כבדה או לא?
וחשק גם יכול לעבור. רעב לעומת זאת, לא עובר. כך שלפעמים אפשר לוותר על החשק ולפעמים לא. זה לא נכון לוותר על החשק תמיד, אבל "דרגת" החשק תקבע אם תבחרי לאכול משהו או לא. וכן, גם לתחושה בבטן יש תפקיד. אם כבד בבטן, ויש חשק, קשה לממש את החשק.
אנשים רזים גם אוהבים אוכל זה אני יודעת,אבל ברגעי בולמוס לא טעים להם או מרגיע אותם כמו אנשים שמנים האוכל הטעים? זה לא שפשוט יש אנשים שאוהבים יותר אוכל מאחרים ואז גם ברגעי עצבים למיניהם הם פונים לאוכל? אוכל לא יגרום להנאה נוספת לאנשים רזים?
יש הרבה אנשים שפונים לאוכל ברגעי "עצבים למיניהם "כדי לנחם את עצמם. זה לא הופך אותם בהכרח לאנשים עם עודף משקל. בולמוס לעומת זאת, זה סיפור אחר. אם מדובר בכמות אוכל גדולה, שנאכלת בזמן יחסית קצר, כדי להרגיע תחושות רגשיות, את כבר בדרך לאפשרות לפתרון. כי ברגע שזיהית את זה, את מבינה שצריך למצוא דרך אחרת לוויסות הרגשות. אין ספק שברגע הבולמוס, את לא רואה אפשרות אחרת. אבל יש. טיפול תזונתי יכול לפתור את הבעיה, ובדרך כלל (תלוי במקרה) הטיפול משולב עם טיפול רגשי.
ואני מתכוונת לביסיבם מאוד גדולים ואז לא יודעת מתי להפסיק בזמן?לא צריך לתת כמה שניות בין ביס לביס כדי לתת זמן לאוכל בכלל לרדת?
מה צריך להיות זמן מינימום לנגיד לאכול לחמנייה פרוסת עוגה קטנה אחריה?יש זמן מינימום בכללי?
יש הבדל בין לאכול מהר לבין לדעת מתי לעצור. אם את אוכלת מהר מדי, את תרגישי רק אחרי הארוחה אם אכלת מספיק או יותר מדי. אין "זמן" מדויק לארוחה. אבל אפשר לומר שארוחה גדולה יכולה לקחת עד חצי שעה ולחמנייה ופרוסת עוגה יכולה לקחת 20 דקות? קצת קשה לענות על השאלה שלך, מבלי להבין איך את אוכלת בדרך כלל ומה המטרה שלך.
לאט כדי לא לעבור את השובע הנורמלי ולא להגיע למדי? אי אפשר לאכול ממש מהר מבלי בטעות לעבור את השובע אז נכון? תודה לך על התשובה המפורטת!
כך שלא כדאי לאכול מהר מדי או לאט מדי.....
כשאומרם שלפעמים אוכלים הרבה ולפעמים קצת ,למה מתכוונים? אתמול אכלתי דג גם כשלא הייתי רעב ולכן הרגשתי כבד בבטן,ואחרי ארבע וחצי שעות אכלתי שתי כפות סלט עם חצי לחמנייה עם גבינה והרגשתי שאכלתי קצת מדי.יכול להיות שבאמת כמות כזו גרמה לי לשבוע קצת מדי ???יכול להיות שלא הייתי רעב מלכתחילה?
אוכל אתה צריך כדי לשבוע. אתה אומר שאכלת יותר מדי בארוחה הראשונה, ואכלת אותה כשלא היית רעב. אז יש הגיון פיזיולוגי בכך שארבע שעות אחרי היית צריך כמות קטנה של אוכל.
שנובעת מרגישות ואני לא יודע למה-הבדיקה שלי תיהיה עוד כמה שבועות רק, אז אם האוכל לא נספג ואני ממשיך לאכול כדי למלא את החסר ,יכול להיות שאני כל הזמן מכניס עוד ועוד קלוריות וככה לא מרזה?
לא קשור לקושי בספיגה. אני לא כלכך מבינה את ההקשר. איזה בדיקה אתה עושה, ומה לדעתך אתה לא סופג? לפי התיאור הזה, עצם זה שאתה לא מרזה זה יתרון כרגע. מה המטרה שלך בבדיקה ולמה אתה קושר את זה לקושי להרזות?
באמת רעבים מהר יותר כשאוכלים פחמימות פשוטות לעומת פחמימות מורכבות?
תלוי איזה אוכל משולב עם הארוחה.
למה אני אוכלת ירקות ולא מרגישה שבעה? אפילו אם אני מוסיפה טונה וגבינה לסלט זה לא ככ משביע ואני מרגישה שאני כבר ממש שבעה בבטן.... תודה
החלק של הפחמימות מאד מאד קטן. אם ירקות הם החלק המרכזי בארוחה, את לא תשבעי. את תרגישי מלאה אבל לא שבעה.
כמישהיא שאף פעם לא הקשיבה לרעב או שובע אלא עבדה עם תפריטים ,האם יש דרכים לזהות מה זה רעב אבל לא מצב של הרעבה(כי זה דווקא קל לי לדעת איך זה מרגיש?)
לאכול מהכל, ולסמוך על הגוף שלך. זה לא מעבר פשוט. ואם את מפחדת שתעלי במשקל בתהליך, אז זה עוד יותר קשה. זה תהליך למידה, שלוקח זמן. את לא איבדת את תחושות הרעב והשובע שלך. פשוט לא "השתמשת" בהן הרבה זמן, ואת צריכה ל"העיר "אותן
בזמן האכילה נראה לי הגעתי למסקנה ואשמח לאשש אותה בפורום זה:האם ייתכן כי עדיין טעים האוכל גם כשאני כבר לא רעבה ,אבל ההנאה מהאוכל יורדת ככל שהרעב יורד?האם יש דברים בגו? תודה מראש
בשל ירידה בדרגות הרעב וצורך באוכל. האוכל עדיין טעים, אבל אתה מרגיש אחרת לגביו.
שלום וברכה. קראתי קצת להבנה על סוגי מאכלים שונים ואיך הם משפיעים על השובע. ועל פי הבנתי אין הורמוני שובע בקיבה אלא רק אחריה. מכאן אני שואל האם סוג המזון הנכנס לקיבה עדיין משפיע על השובע (ולא הכמות) בעוד האוכל בקיבה עצמה? תודה וכל טוב
ולכן משפיע על השובע. הגוף מזהה פחמימות , שומנים, חלבונים ויטמינים ומינרלים. לצורך השובע, כמות הפחמימות שומן וחלבון בארוחה, ישפיעו על דרגת השובע באותה הארוחה.
האם המקום הראשון שבעצם מקבל את האוכל (שהיא הקיבה) אפשר לומר שהיא "חשה" את הרכב המזון? כי עפ מה שאני קראתי תהליך זה קורה רק באיברים אחרי הקיבה... אני מקווה שזה בסדר שאני מתעקש על להבין את זה ,פשוט זה מעניין אותי.. בברכה שם טוב
מצד אחד כמות האוכל שאוכלים משתנה פר אורחה מצד שני כשאני מרגישה שאכלתי מדי זה אומר שהגעתי לרמה של אוכל שהקיבה לא רגילה אליה...אז זה כן אומר שיש אותה כמות שאמורים להגיע אליה בקיבה של אוכל ומעבר לזה יש כאב בטן של יותר מדי אוכל..לא? תודה
אותה ארוחה שאכלת אתמול יכולה היום להיות יותר מדי, פחות מדי או מספיקה. אין כמות מדודה שאפשר מראש לדעת שתספיק לך. לכן אין פה סתירה. כשאוכלים יותר מדי, מרגישים. זה לא בהכרח מוביל לכאב בטן, מרגישים הרבה לפני שיש כאב בטן. יש אנשים שמתקשים בזיהוי השובע, ולכן הם מרגישים רק את שני הצדדים של רעב מוגזם או אכילת יתר. שובע , זו תחושה יותר עדינה ביניהם.
