פורום הרזיה ללא דיאטה

אשמח לתשובה מתאריך 8 \ 29

אני אמא, עובדת במשרה מלאה. בבוקר אני רעבה ובד"כ אוכלת כריך עם גבינה. בשאיפה מלחם מלא. צהריים- אני מזמינה- חזה עוף +קוסקוס+מרק או סלט. אני בעבודה עד סביבות השעה חמש ובד"כ מגיעה הביתה מאוד רעבה וחוטפת משהו תוך כדיי מלצור לילדים. ומתיישבת לאכול ארוחת ערב עם בעלי מאוחר מידיי- בסביבות 22:00 (אחרי שהכנתי אותה) - ארוחה עתירת ירקות. בין לבין נכנסים שוקולדים- כי יש לי תשוקה למתוק, בנוסף אני מוצאת שאני אוכלת הרבה פחממות-כי רק הן משביעות אותי. מה ניתן לשפר בהתחשב באורח חיי. ?

רוי היקרה, את מה שאת מבקשת עושות דיאטניות קליניות - נותנות ידע וכילים איך לאכול . בפורום הזה אנחנו עוסקות במשהו אחר לגמרה,אנחנו עוזרות לשנות את הגישה והתפיסה של אנשים ,דבר שלא נעשה על ידי טיפים אלא בדרך שונה לחלוטין. אני ממליצה לך לפנות לפורום דיאטטי . בברכה בלה

אני בת 20 גובה 157 שוקלת 60. אולי אתן יכולות לעזור.. איזה סוג ספורט עדיף להתעסק בו?שמעתי על הזומבה, ספינינג פילאטיס חדר כושר..וכו' יש ככ הרבה!הבעיה אצלי היא היריכיים בעיקר והצדדים. אני עשיתי הליכות מהירות של שעה כל יום,ולמרות זאת עליתי 300 גרם. חשוב לציין שאני לא אוכלת ממתקים\חטיפים. יוגורט בבוקר-צהרים- פרי או 2 בשעות הצהריים ובערב ארוחת ערב..נס בלי סוכר.. ואני לא מצליחה לרדת! תודה מראש

שלום ליאור מה המטרה, יקירתי? רוצה לרזות? רוצה לרדת במשקל? רוצה להיות חטובה? כל אלה אינם היינו הך. הרזיה קשורה עם אכילה ולא עם פעילות גופנית. חיטוב, מאד קשור עם פעילות גופנית. המלצתי לך היא להמנע מההטעות הנפוצה ולחבר פעילות גופנית עם הרזיה/השמנה. ליאור, עוששים פעילות גופנית כי זה נעים לגוף ולנשמה. פעילות גופנית עושים מתוך ההנאה שבהנעת הגוף ולא מתוך מניפולציה כזו או אחרת, שכן האפקט יהיה קצר מועד וחבל. על כן, את מוזמנת להתנסות בכל אחת מהפעילויות שהעלית ולבחור את מה שהכי מחבר אותך לגוף שלך ולעונג. פעילות חיטוב בד"כ ממוקדת יותר, כך שאולי תוכל לשרת את צרכייך. פעילות גופנית עובדת על השרירים. התזונה תהיה בעלת השפעה גדולה על רקמת השומן. מדובר בשתי רקמות שונות ויש להבין זאת. בנוגע להרזיה - במצבי עודף משקל, הרזיה נוצרת כאשר אספקת המזון תואמת את צורכי הגוף מבחינה רכיבית ואנרגטית. כל תפריטט שתפרטי כאן לא יהיה רלוונטי. אכילה אינה אמורה להיות תואמת ספר אלא תואמת גוף. והגוף מצידו מסגנל צרכיו באמצעות מנגנון הרעב-שובע שלך. בין אם את עושה ספורט או לא. ליאור, שחררי לחץ והסבי את האנרגיה הזו ללמידה, להבנה והקשבה לגופך. זו יכולה להיות התחלה מרעננת. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שמי אניה ואני שוקלת 68-70 הגובה שלי הוא: 1.70 ואני מתעמלת אבל זה לא עוזר קשה לי להגיד לא לממתקים ואני עליתי במשקל בגלל זה כן כמובן שאני עושה ספורט אבל זה לא עוזר לי אני מנסה לא לאכול ממתקים אבל עדיין נשארת אותו דבר בבקשה תעזרו לי

שלום אניה קראי את שכתבתי לליאור, מעלייך. אם יתעוררו שאלות נוספות נשמח לענות יום נפלא שלך לאה פינטו

הי אני בחורה בוגרת תמיד הייתי רזה ובשנה האחרונה תפסתי בטן והענין הוא שאני נחשבת לרזה המותניים יחסית צרות ובגלל השומן הביטני אמרו לי שהשמנתי איך אפשר להוריד את הבטן ואיך אתם מסברים את התופעה

שלום אלמוג מהמעט שפרטת, קשה להסביר את "התופעה". אינני יודעת בת כמה את,] האם קיים מבנה דומה אצל בני משפחה אחרים, מה קרה בשנה האחרונה חוצמזה שתפחה הבטן וכ"ו. להוריד בטן, אפשר: א. כחלק מהרזיה כוללת - יתכן ואצלך, ריכוז תאי שומן גבוה יותר באזור הבטן ולכן שם מתבטאת ההשמנה והרבה פחות באזורים אחרים ב. באמצעות חיטוב שרירי הבטן המתפקדים כחגורה האוספת את רקמת השומן פנימה. אסתייג ואומר שרעיונות אלה מתייחסים למצבי בריאות ולא עקב גורמים פתולוגיים או פרמקולוגיים. כמו כן, אחזור ואדגיש, המידע שסיפקת דל כדי לקבוע. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

אני בת 30 לא עברתי לידות אני רוקה והבטן נראת כמו הריון בחודשים הראשונים הגובה שלי הוא 1.62 אני בחורה בריאה מה שכן הייתי אצל רופא מומחה בהומופטיה לפני שנה כי הייתי חלשה והוא אמר לי שיש לי קנדידה והוא נתן לי טיפות ודאיטה לחם מלא וכדומה למשך כמה חודשים האם יש קשר גם אז היתה לי בטן אבל עכשיו קצת יותר לגבי כושר גופני אני התחלתי כפיפות בטן אשמח לשמוע חוות דעת ומה עלי לעשות כי אני בלחץ

שלום, במסגרת לימודי, אני עושה עבודה בין השמנת יתר ובין ילדים. רציתי את המאמר המלא. האם אפשר לקבלו? תודה!

לאיזה מאמר את מתכוונת?

בס"ד בשנים האחרונות אני עושה דיאטה מאוד חזקה, סופרת קלוריות מאוד בקפדנות ולאחרונה הורדתי גם את הסוכר אבל בכל אופן זה לא עוזר ובשנים האחרונות אני באותו משקל כל הזמן פחות או יותר, זה מתסכל אותי נוראות, גם אחרי הליכות ופעילות גופנית מאומצת אני לא מרזה, ניסיתי גם טבליות ואמצעים שונים הנמכרים בשוק להרזי'ה וזה לא עוזר. מה אפשר לעשות? זה ממש דחוף. בתודה מראש.

נגה אני שומעת שאת מאד רוצה לרזות ועושה מאמצים רציניים אבל הגוף לא משתף אתך פעולה. יכולות להיות סיבות רבות לתופעה הזאת וקשה לתת תשובה מקצועית ונכונה בלי להכיר אותך לעומק. לא כתבת מה משקלך אבל יתכן שאת פשוט לא צריכה לרדת.

בס"ד ברור שאני צריכה לרדת במשקל אם אני שוקלת 97 ק"ג בערך, והגובה שלי הוא בערך 1.70

היי, אני חודש וחצי אחרי הלידה ומניקה מלא ,אני רעבה כל הזמן ולא יודעת איך לעצור את זה יש לציין שאני בעודף משקל אע"פ שבהריון זה רזיתי המון ואני מפחדת שעכשיו אשמין ,אני מאוד משתדלת לאכול מאוזן אך עדיין כל נושא הפחממות והעוגות מציק לי ואני מרגישה שאני לא מצליחה להפסיק לאכול אותם מה אני עושה?

שרה, המשואה של רעב היא ביולוגית/פסיכולוגית/התנהגותית. חשוב לאזון את כל המימדים ביחד. יתכן שתזונתך לא מתאימה למצב שבו את נמצאת עכשיו (הנקה) יתכן שמבחינה רגשית את בחוסר איזון ופונה למזון מתוק כדי להרגיע את עצמך ויתכן שיש סיבות רבות נוספות. יש צורך ביעוץ אישי. פני לאיש מקצוע מיומן שאת סומכת עליו, בברכה בלה

שלום רב, אני חייל בשירות חובה בצה"ל. גובהי 1.83 ומשקלי 100 ק"ג. תמיד הייתי במשקל מעל ה-BMI ואף פעם לא היה לי גוף חטוב או רזה. מאוד מאוד קשה שלא להתפתות לאכול דברים משמינים בשירות שלי ואני קופץ במשקל המון. לאחרונה החלטתי להוריד במשקל ולחזור לאימונים. אשמח אם תעזרו לי להרכיב תפריט שלא אשאר ממנו רעב והוא לא יצריך יותר מדי השקעה כספית, אלא יסופק ברובו מהצבא. (שכידוע לכולם לא ממש מכין אוכל רזה) תודה רבה, אור.

אור שלום, הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה אשר לא רואה בתפריטים דרך נכונה להרזיה בריאה ויציבה. זו גישת הדיאטה ויש הרבה פורומים המייצגים גישה זו. חפש ברחבי הרשת. בברכה בלה

שוב שלום, אני יותר מאשמח לדרך שכזו לרדת במשקל. אור.

שלום רב, אינני יודעת אם אני בפורום הנכון אבל אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי (או להפנות אותי למישהו שיכול). הנני בת 26 וכל חיי עשיתי דיאטות למיניהן הכוללות אימון במכון כושר (מגיל 12 בערך). רוב הדיאטות היו מאוזנות יחסית חוץ מגיל 14 שעשיתי דיאטה קיצונית מאוד. רוב הזמן אני נמנעת מאכילת פחמימות כי זה הדבר שהכי מנפח אותי. כלומר, רוב חיי אני חיה על עוף, ירקות, מעדנים, פירות ומעט מאוד לחם קל. בעבר כל כמה זמן היה לי ימי ?בולמוס? (כשהדיאטה הייתה קיצונית יותר). יש לי כוח רצון עצום ואני יכולה להימנע כמעט מכל דבר שמונח לידי. מלבד בימי הבולמוס. עם השנים למדתי לשלוט בימי הבולמוס וכעת הם הרבה פחות נוראיים למעשה לא הייתי קוראת להם בולמוס היום אלא ימים בהם אני מרשה לעצמי לאכול יותר ודברים שלא הייתי אוכלת בד?כ. בעיקרון המשקל שלי נע בין 4 עד 5 קילו בין תקופה לתקופה. יש תקופות שאני רזה יותר ויש תקופות שאני מלאה יותר. לאחרונה הגעתי למסקנה שרוב הזמן אני מלאה יותר והתקופות בהן אני רזה יותר קטנות יותר ואף הולכות ונהיות מעטות יותר. אני נמצאת במלחמה יומיומית של תזונה וכושר והימנעות מאוכל. בעבר אחותי גם הייתה במצב דומה אך באיזשהו שלב היא התייאשה והחלה לאכול מה שהיא רוצה ואז היה לה תהליך של אכילת יתר לתקופה מסוימת שבה היא ממש עלתה במשקל אבל לאחר תקופה של חצי שנה היא החלה לרדת במשקל אוטומטית והגיעה אף למשקל שלא הייתה בו בכל שנות הדיאטה שלה. הגוף שלה כאילו עבר ?לידה מחדש?. אציין שיש לי עוד חברה שעברה את אותו תהליך בדיוק עם אותה תוצאה. הן הגיעו לשלב בו הן ממש איבדו תקווה והחלו לאכול מה שהן רוצות ולאחר תקופה (לא קצרה) ירדו אוטומטית למשקל שלא היו בו אף פעם. אני שוקלת לעשות את אותו התהליך אבל אני מפחדת שבגלל שאני לא באמת התייאשתי אז לי זה לא יקרה וגם יש לי בעיה של לוותר על השליטה. ניסיתי לעשות זאת בעבר אבל איך שראיתי שאני מעלה שני קילו ישר נכנסתי למשטר על מנת לנסות להוריד אותם. רוב הזמן אני תקועה באותו משקל ואני עולה במשקל מכל דבר קטן שאני לא רגילה להכניס לגוף שלי. כיצד אוכל לצאת מהמעגל הזה?? האם מה שציינתי יעזור לי? האם זה תהליך מוכר בעולם התזונה? אודה לכל מי שיכול לעזור!

רוטיל המקסימה את מתארת מצב שבדיוק בשבילו פתחו את גישת ההרזיה ללא דיאטה אותה הפורום הזה מייצג. אחרי שנים של דיאטות נוצר מצב של יחסים עכורים בינך לבין הגוף שלך, דבר הבא לידי ביטוי במלחמה שלך בו ובתגובה שלו למלחמה שלך . ובמלחמה אין מנצחים יש רק סבל וכאב ובסוף הרי עושים שלום. מה שאת מתארת שקרה לאחותך ולחברה שלך זה בידיוק הבנה של המשואה הזאת הבנה שמלחמה רק מחמירה את מצב לטווח ארוך. הפסקה של דיאטה הזנה של הגוף לפי הדרישה שלו ואיזון במשקל זה בידיוק מה שקורה בגישת הלא דיאטה. הבעיה היא שאחרי שנים של מאבק עם עצמך את פוחדת בצדק להפסיק לעשות דיאטה ולהפעיל את כוח הרצון שלך כי אנשים ששומרים מכירים שתי אופציות או שמירה קפדנית או בולמוסים וכשהם מנסים להפסיק לשמור הם ישר עוברים לבולמוס. מה שהייתי מציע לך זה לעבור תהליך של שיקום יחסים שלך עם הגוף ועם האוכל. את מוזמנת לאתר שלי כדי לראות איך זה נעשה ולקרוא סיפורים של אנשים שסימו את התהליך. כדי לעבור בשלום את התהליך כדאי לך לא להיות שם לבד ולקבל הכוונה מקצעוית אישית או קבוצתית. כתבי לי מאזה מקום את בארץ ואוכל לכוון אותך לאנשי מקצוע העובדים על פי הגישה אישית או קבוצתית. בברכה בלה

בלה שלום רב, תודה על תשובתך. אני גרה בתל אביב. רציתי לציין שאינני סובלת מעודף משקל. אני בסך הכל שוקלת בסביבות ה55 על מטר חמישים וחמש. בתקופות רזות שלי אני שוקלת 52 ויכולה לעלות עד 56 מקסימום 57 בתקופות המלאות. דבר נוסף, בעבר המצב היה הרבה יותר גרוע ואיכשהו כן הצלחתי להתחיל לאכול ולאזן את הבולמוסים (עד כדי היעלמותם) פשוט המצב כרגע זה שאני מאוד מקפידה גם באוכל וגם בספורט ולא רואה תוצאות. היו לי תקופות רבות כאלה בחיים אבל הגעתי למסקנה שכל המאמץ לא שווה אם בסך הכל אני לא מרוצה מהתוצאה. אני רוצה להיות רזה ולהפסיק לחשבן כל שניה מה אני מכניסה לגוף. אני לוקחת בחשבון שבתהליך הזה קודם עולים במשקל ורק אז רואים ירידה. רציתי לדעת כמה בערך אני יעלה לפני שאתחיל את תהליך הירידה ( האם ייתכן שאני יעלה יותר משיא משקלי? 57?) האם משהו מבטיח לי שהתהליך יצליח ולא יקרה מצב שאני אעלה את המשקל ואז לא יצליח להוריד? לגבי התמיכה, רציתי לומר שאני לא מעוניינת להיות תחת פיקוח בתהליך כי אז זה מאבד את כל העניין של הטבעיות של התהליך, אבל כן הייתי שמחה להכוונה ולטיפים. תודה, עזרת לי מאוד!

הי לאה! הופניתי לפורום שלכן ע"י חברה, ואני חייבת לציין שאני כבר שלושה ימים קוראת כאן בשקיקה ופשוט בולעת כל מילה כאילו נכתבה במיוחד בשבילי! אני כבר שנים בדיאטות, עולה, יורדת, עולה, יורדת, לפעמים נשארת כמה חודשים רזה ואז שוב עולה ושוב מתוסכלת.. ואני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת! קראתי גם מאמרים באתרים, פשוט מדהים כמה זה פשוט ונכון. היום בבוקר פתאום קלטתי, שאני מוקפת אנשים רזים טבעי (בעלי וילדי) שאף אחד מהם לא מתעסק באוכל או בקלוריות, רק אני!! הבת שלי קמה היום בבוקר (שבת) ושאלתי אותה אם היא רוצה לחמניה עם שוקולד. היא אמרה שכן. הכנתי לה ואז היא החזיקה את זה ביד ואמרה לי "אמא, אני בעצם לא רעבה". והחזירה לי. הסתכלתי עליה המומה.. איך זה יכול להיות שאת מסרבת לדבר כל כך טעים רק בגלל שאת לא רעבה? מה זה קשור בכלל? :) :) כמובן שלא אמרתי את זה, ותוך שניה הבנתי את מה שלא הבנתי שנים..כך אנשים רזים חיים. כל כך פשוט וכל כך נכון.הבנתי גם שאין אוכל משמין. הילדים שלי אוכלים ביסלי, אוכלים לחם (פחממות - אויב העם), אוכלים המבורגר וצ'יפס, אוכלים כל מה שבא להם והם רזים מאוד מאוד. כל השנים חשבתי שזה "גנטיקה" אבל היום אני מבינה שזה הכל עניין של תפיסה. שום אוכל בעולם לא משמין אם אוכלים אותו מתוך רעב. בקיצור, החלטתי לעשות מעשה ולהתחיל לנסות להקשיב טוב טוב למה שיש לגוף שלי להגיד לפני שאני מחליטה עבורו מה הוא אוכל ומתי. אבל כצפוי, התעוררו לי מספר שאלות. ראשית - איך באמת מתמודדים עם החשק הזה לאכול, למשל משהו מתוק, כשלא באמת רעבים? האם לקבל את הצורך ולאכול משהו קטן, או להתנגד (והרי זה מנוגד לתאוריה המלחמות האלה..) וכמו כן איך ממש יודעים מהי הנקודה הנכונה להפסיק לאכול? קורה למשל שאני אוכלת ומתחילה להרגיש שבעה. אבל בשלב זה אני יכולה להמשיך לאכול עוד די הרבה זמן ועדיין לא להרגיש מפוצצת.. כלומר, הטווח של השובע במקרה שלי הוא די גדול, אני שואלת את עצמי באיזה שלב אני אמורה להפסיק? באיזה שלב של השובע שלו אדם רזה טבעי מפסיק לאכול..? אני יודעת שזו שאלה מצחיקה אבל אני באמת לא יודעת את התשובה עליה. ושאלה אחרונה - קורה שאני אוכלת, מרגישה שובע אך לא מרגישה סיפוק. כלומר הרעב כבר נרגע אבל ממש בא לי עוד ממה שאני אוכלת. מה עושים - מספקים את הצורך למרות שהוא לא פיזי/רעב ממשי? המון המון תודה לכן על האתר הנפלא, ממש הארתן את עיני. שבוע טוב ותודה

שלום יעל וברוכה הבאה תמיד משמח ומרגש לפגוש במי שנחשפת לראשונה ומתחילה צעדיה הראשונים בגישה חכמה ומטיבה זו. אז שוב, ברוכה הבאה ומירב ההצלחה. שאלותייך, יעל, נוגעות לחלק מאד מסוים אשר משרת את הגישה ונקרא אכילה אינטואיטיבית. אכילה המבוססת על צורכי הגוף, היא האכילה הטבעית לנו ביותר. כשהצריכה התזונתית שלנו תואמת את הפיזיולוגיה, המשמעות היא איזון מושלם המתבטא גם במשקל ובמסת רקמת השומן. לצד זה וטרם אתייחס ואענה לשאלותייך, אדגיש כי זה חלק מהגישה וחלק מהתהליך שנועד להחזירך להוויתך הרזה, פי שנולדת להיות ולחיות. בדיוק כמו ילדייך ובעלך. תהליך הרזיה ללא דיאטה הוא הרבה הרבה מעבר לאכילה ואוכל. ברור לך שאדם רזה, כמו בעלך או ילדתך, לא ישאל שאלות כאלה - הוא לא צריך מומחה. הסיבה היא ההוויה הרזה שמנהלת אותו ובתהליך מובנה ונכון זה בדיוק מה שאנו בונים על מנת שלא תזדקקי לעצות של אף אחד. כרגע, שאלותייך, מגיעות מהראש השמן אך זה בסדר, אלה הם צעדי הבנה ראשוניים. 1. צדקת. אנחנו לא נלחמים בכלום. ואנו גם מפסיקים עם המניפולציות. מחשק פה ושם אף אחד לא משמין, יקירה. ואם תחכי לרעב כדי לאכול מתוק, תופתעי לדעת שדוקא כשאת רעבה זה הדבר האחרון שבא לך. אחת ההחלטות החשובות שתוכלי לקבל היא להפסיק לעשות ענין מאוכל. נקודה. להבטיח לעצמך שאוכל לא יהיה יותר אישיו בחייך מתוך הבנה שמה שמשמין אותך זה הענין הגדול שאת עושה ממנו וכל שאת מייחסת לו. ואז, ללמד את עצמך לדבוק בהחלטה זו. ברגע שזה יקרה,יש סיכוי שתפסיקי לחשוב אוכל ותתחילי להרגיש. לא רק אוכל אלא גם את עצמך. מתוך מרחב חדש של חופש אמיתי, תתחילי להפעיל שיקולים אותנטיים חדשים בבחירה. 2. יקירתי, את משהו מיוחד מעצם היותך אך בענין הפיזיולוגיה אין לך שום יחוד :-). את רק מבלבלת בין המושגים. יש הבדל בין שובע וסיפוק לבין תחושת המלאות והמתיחה של הקיבה, אותה תארת כ"התפוצצות". לכולנו יש היכולת למלא ולמתוח את הקיבה עד מאד. שימי לב שרעב ו"התפוצצות" שניהם מצבי אי נוחות. והגוף בסה"כ רוצה נוחות. תראי אין נקודה שאליה בכוונתי לכוון אותך, אלא זוית ראיה. כרגע נשמע שאת אוכלת עם העיניים (חשיבה) ולא עם הגוף. ככל שתרתמי לרעיון של להרגיש נעים וטוב, תחת הידיעה שמון לעולם זמין ונגיש לך, כך ייטב. גישת הדיאטה מכוונת לגבולות מלאכותיים בדמות קלוריות. גישת ההרזיה ללא דיאטה מכוונת לגבולות הנוחות של הגוף. זה דורש אימון ותרגול על מנת לזהות את המקום שלך. 3. סיפוק קשור ל"מה" שבחרת לאכול. האם זה באמת מה שהכי הכי רצית והיה לך הכי הכי טעים, מצד אחד. מצד שני, יתכן ויהיו מזונות בעלי נפח גדול שימתחו את הקיבה (אפילו שתית מים תוך כדי אכילה) כך שתחווי תחושת מלאות מסוימת אך לא סיפוק. זה ממש בסדר להמשיך עד שתחוי אחרת. יעלי יקרה, אכילה אינטואיטיבית אינה עומדת בפני עצמה ויש כאן ראיה רחבה שאין להתעלם ממנה. ובכל מקרה, בצעדייך הראשוניים, מחלת לך המון הצלחה ואהיה כאן לכל שאלה. בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

בוודאי תתעוררנה עוד שאלות ואמשיך לשאול. לעת עתה המון תודה וליל מנוחה!

שלום רב, לשאלתי - השמנה לאחר הרזיה גודלה מאוד עקב משבר נפשי, בתחילה היתה ירידה גדולה במשקל בגלל חוסר התאבון, לאחר הטיפול בנוגד דכאון התאבון שב ועליה הגבוהה במשקל. בת 75 מתנצלת על שגיאות בכתיבה. בכבוד רב

רות היקרה, כיצד אוכל לעזור לך?

האם על פי הגישה אדם שהוא "רזה" מבחינה מחשבתית והתנהגותית, כלומר אוכל כדי לענות על צרכי הגוף, בכמויות הנכונות לנקודת השובע שלו ולא אוכל בגלל רגשות בדרך כלל, יוכל לאכול, לדוגמה, ארוחת בוקר של קורנפלקס "כריות" באופן יום יומי או משהו דומה שכולם מכנים "משמין" (ולכן נמנעים מלאכול דברים כאלה) וליהנות מחוויית האכילה, במקום לאכול קורנפלקס אחר שהוא פחות או יותר נטול טעם אבל מכיל פחות קלוריות, ועדין להישאר רזה? פשוט כי שמתי לב שההבדלים הקלוריים הם קטנים (במנה ממוצעת של 30 גרם, לא של קופסה שלמה... אז למה אנשים מדקדקים כל כך ורצים להשוות ערכים קלוריים? האם ההבדלים האלו של 10-20 קלוריות למנה משנות משהו בסופו של דבר מבחינת הגוף? אבל מצד שני גם ערכים כמו שומן הם קצת שונים, אבל שוב, קצת...) אני יודעת שהגישה לא מתעסקת ב"קטנות" האלו אבל בסופו של דבר חשוב לי לדעת כדי להפסיק להתעסק בזה בהמשך.

שלום שיר לחלוטין כן. עלייך להבין כי סיגנלי הרעב-שובע תלויים בתכולה הקלורית/אנרגטית של המזון וביחס לצרכיו. ניח שהגוף מסגנל לך רעב, הוא בעצם מסמן לך צורך באנרגיה ורכיבי תזונה. ברגע שאת אוכלת, הגוף יודע לזהות את התכולה האנרגטית - לצורך ההמחשה *בלבד* - צרכת 200 קק"ל והוא זקוק ל- 300, תחושי רעב מוקדם יותר. צרכת 300 והוא זקוק רק ל- 200, תחושי רעב מאוחר יותר. אין זה מתפקידנו לנהל את ענין הקלוריות אלא של הגוף בלבד! אנשים מדקדקים ומתעסקים כי כך חונכו ולצערי גם למדתי שהתעסקות זו מרחיקה אותם מהתמודדויות מהותיות יותר בחייהם. אין מזון משמין!!!! יש ראש משמין, יש התנהלות משמינה! סמכי על גופך ולמדי לעבוד איתו בשיתוף פעולה הרמוני - תרוויחי לא רק נוחות פיזית וסיפוק אלא גם זמן פנאי. אם עדיין משהו בך מתנגד, המשיכי את השרשור ואשמח לדקדק יותר בברכת יום מקסים שלך לאה פינטו

בלה ולאה שלום, שלחתי לכן הודעה על בעיית אכילה רגשית לפני שבוע וקצת והתשובה של בלה עזרה לי מאוד. לכן אני פונה אליכן שוב... לאחרונה קרה לי (יותר מפעם אחת) שלא הרגשתי תחושת רעב ברורה משעות הבוקר ועד שעות הערב המוקדמות. האם זה בסדר לא לאכול ובכך בעצם להקשיב לגוף? בת משפחה שלי, ותיקה בקבוצת "שומרי משקל", טוענת שאני פוגעת בחילוף החומרים שלי ומאטה אותו אם אני לא אוכלת ארוחה קטנה כל שלוש שעות. (היא טוענת שככל שאני אוכלת פחות חילוף החומרים שלי מאט, אבל אני לא חושבת שלאכול ללא תחושת רעב זה עדיף...) תודה לכן.

שלום שיר תחושת רעב היא סיגנל מאד ברור וכמי שקשובה לגופה, את ודאי מבינה על מה אני מדברת. את לא פוגעת בחילוף החומרים שלך. צרכיו של הגוף הינם תנודתיים - יהיו ימים/תקופות בהם תחושי רעב תכוף יותר ובאחרים פחות. אנו לא אמורים להתערב במערכות הללו ולנהל את חילוף החומרים שלנו. זהו תפקידו של הגוף. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו

היי בלה ולאה!!! אני בחורה בת 21 והייתי מעוניינת מאוד לנסות את השיטה שלכן הבעיה היא שאני מהצפון (גליל מערבי) ואין לי ממש אפשרות להגיע אליכן למרכז הארץ אז אשמח אם תוכלו לעזור לי אולי יש משהו דומה לשיטה שלכן בצפון אם אפשר גם לקבל מידע יותר ספציפי מה עושים בתוכנית הזו, איך זה עובד, המחשבות, המוח הכל... אבל באמת באמת ללא דיאטה כי כבר עברתי כלכך הרבה ואני פשוט רוצה לחיות ולהיות מאושרת והמשקל לפעמים חוסם אותי בהרבה מהנאות החיים! תודה מראש!!!

שלום יולי, לאה עובדת עם אנשים הגרים מרחוק בעזרת מפגשים טלפוניים. אם זה מתאים לך את יכולה ליצור אתה קשר, בברכה בלה

בגליל המערבי

תודה לאה ובלה! [email protected] תודה רבה!

בוקר טוב יולי יש הרבה צורות ל"משהו דומה". חשוב שתבחני כל אפשרות ותביני את ההבדלים ומה ישרת אותך טוב יותר. כל איש מקצוע, המשלב בעבודתו את גישת ההרזיה ללא דיאטה, בנה את תוכניתו בהתאם לנסיונו, לעולם התוכן ממנו הגיע ולאג'נדה המקצועית שלו. וההבדלים בין תהליכים יכולים להיות גדולים מאד וכך גם התוצאות. כפי שציינה בלה, המפגשים איתי מתקיימים באמצעות הסקייפ ו/או הטלפון הקווי. את מוזמנת לבחון האפשרות הזו וכן האפשרות שהציעה לך האורחת. דבר נוסף, לכי על זה כדי להצליח לא כדי לנסות. הביני ככל שתוכלי מהחומרים בפורום, באתרי הבית שלנו וברשת בכלל, כל שתוכלי על גישת ההרזיה ללא דיאטה. הפנימי את השוני היטב וגשי להשקיע את משאבייך בדבר הנכון. בברכת יום נפלא שלך לאה פינטו

היי אני ליאן (שם בדוי)אני בת ארבע עשרה שוקלת 43 ואני בגובה 1.57 , כולם אומרים לי שאני רזה מאוד ואני באמת רזה מאוד , ואני לא רוצה את זה הייתי שמחה להשמין קצת כדי שאני לא יראה כמו אנורקסית (חס וחלילה) ואני אוכלת המון ואני לא משמינה !! הייתי שמחה אם היית שולחת לי תפריט יומי כמה שיותר מהר ... בתודה ליאן ..

בוקר טוב ליאן גשי לדיאטנית קופ"ח לבניית תפריט ומרשמי תוספים מתאימים. בהצלחה לאה פינטו

שלום, אני בת 31 , ילדתי לפני כשמונה חודשים ואני מניקה.אני העליתי 22 קילו בהריון. לאחר הלידה התחלתי לעסוק בפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע ואני מבקרת אצל תזונאית של מכבי, עליי לציין כי היא נוקטת בגישה של פורום זה. שיניתי הרגלי אכילה ואני מצרה היקפים אך הירידה במשקל היא איטית מאוד ואינה תואמת את הירידה בהיקפים. שאלתי היא האם זוהי ירידה תקינה?האם גופי לא אמור להשיל גם את הקילוגרמים העודפים? 

לילה טוב ענבל תהליך הרזיה הוא תהליך שמטרתו לצמצם את מסת השומן ולא את המסה הכללית של הגוף. כיוון ששומן ממאופיין בנפח ופחות במשקל, יחסית לרקמות גוף אחרות - תהליך הרזיה בריא ונכון יתבטא בעיקר בהיקפים. גישת הדיאטה חינכה אותנו לראות במשקל הגוף מדד להרזיה וזו טעות. בדיאטה, הגוף חווה סטרס ומאבד מסת שריר (ולא שומן כפי שרצוי) ולכן שקילה שבועית מראה הבדל אך אין מדובר בהרזיה אלא בירידה במשקל הגוף. לאורך זמן, את תבחיני בשיוי גם במשקל, אך לא בפרופורציה שאת מכירה מעולם הדיאטה. בסיכומו של דבר למי שרוצה לרזות, פחות משנה המספר על מאזני השקילה אלא מידת המכנס, הלא כן?! כל הנאמר לעיל, מתייחס לסוגית המעקב אחר תהליך הרזיה ואינו מתייחס באופן ספציפי לתהליך שאת עוברת כיוון שאינני יודעת עליו מספיק. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו

המטרה לכל דיאטה - לרזות .יש מגוון של דיאטות אבל אי אפשר לרזות ללא מעמץ , נחישות וסבל . מעמץ ונחישות זה חווה אבל סבל לא . לרזות בלי סבל זה לא פייר ?

אני לא מבינה את הסיבה מדוע כתבת את מה שכתבת אולם לא מסכימה לאף אחת מהנחות היסוד וגם לא ממסקנות שהובלת עלהם. המסקנות שלי אחרות לגמרה. 1 סבל ומאמץ מיצרים התנגדות פנימית עמוקה. התנגדות זו מייצרת פעולות הנוגדות את הכללים של הדיאטה כי המוח שלנו תמיד ירחיק אותנו ממה שהוא מפרש כסבל. 2 פירוש של המציאות ולא המציאות עצמה הם הקובעם איך מוח יחווה חוייה מסוימת גם בהווה וגם בעתיד. 3 הגדרה מחדש של אמונות ותפיסות לגבי הרזיה תשנה לגמרי את החוויה ואת התוצאה. 4 מה דעתך על - קודם כל לבדוק את היחסים עם הגוף שלך,בהמשך לתקן אותם אחרי זה למלא נכון את הצרכים שלו ובסוף לראות תוצאות???

שלום. אני בת כמעט 40. גובה 1.60. עד ההריון האחרון (לפני שנה ילדתי) שקלתי בין 46-48. לאחר הלידה ירדתי ל 43 מקסימום שאני מצליחה לעלות זה ל 44. כל הבדיקות תקינות. העניין מאודד מטריד אותי. מה דעתכן?

אורית שלום רב, קצת קשה להתיחס למשהו כל כך רציני דרך פורום. אנסה בכל זאת בלי להסתכן בחוסר מקצועיות. קיימות שתי אפשרוית בגדול להסבר לתופעה הזאת כל אחת לחוד וכמובן גם שתהן יחד במינונים שונים. האחת - ביולוגית ויש סיבות רבות ובעיות רבות שיכולות לגרום לתופעה . האם באמת ערכת את כל הבדיקות הנחוצות? אני לא רופאה ולא אוכל לכוון אותך לגבי הנושא. מה שכן היתיי ממליצה זה לא להסתפק בעצה של רופא קופח כי הוא עסוק מאד ולא תמיד יתן את המידע הכי עדכני (לא כי הוא לא רוצה כי זה לא אפשרי לו בתנאים של רפואה ציבורית) . אז ממליצה בחום לנגס יותר לרופא ,לקבל יותר מידע ולדרוש יותר בדיקות. השניה פסיגולוגית : גם פה יש אפשרויות שונות - התנהגותיות,רגשיות, יתכן שאת פשוט אוכלת פחות ממה שנדרש לגופך בגלל סיבות שונות ופה הייתי ממליצה על יעוץ של דיאטנית,על מעקב אחרי כמות הקלוריות שאת אוכלת. אפשר גם לבדוק את המטבוליזם שלך כלומר כמה קלוריות את שורפת וכמה את צריכה ולקבל הנחיות תזונתיות לגבי כמות האנרגיה וסוג האנרגיה הדרוש לגופך בהתאם לצרכים המיוחדים שלך. מאחלת לך המון הצלחה ובריאות, בלה

שלום אני בת 15 גובה;160 ושוקלת 61 אני רוצה לרדת 15 קילו לפחות..וכל הזמן שאני מתחילה דיאטה אחרי יום אני נישברת,מה עליי לעשות??

מאד פשוט - כלום אי את במשקל תקין לגמרה לגובה שלך וממש לא צריכה לרדת אפילו לא קילוגרם אחד בטח לא 15 . מה שאת צריכה זה לדבר עם משהו שאת סומכת עליו ולהבין את משמעות האמתית של רצון שלך לרדת במשקל.,

תודה בלה על התשובה,אבל בכל זאת רציתי להוריד במשקל כדי שיהיה לי בטן שטוחה וירכיים צרות,אולי יש לך פתרון לזה?

בלה שלום רב אני 4 חודשים לאחר הלידה ועדיין לא קיבלתי מחזור . אני חודשיים בדיאטה ,אוכלת מסודר ,ארוחה אחרונה בשעה 1730או 1800 בערב אוכלת ירקות ושתי מנות פרי ליום לא אוכלת ממתקים וחטיפים האם יש קשר למחזור ,שלא קיבלתי, שאני כלל לא יורדת במשקל אפילו לא קילו אחד. אודה לתגובתך הילי

הילי,שלום רב ראשית ומעל לכול המון מזל טוב. שינית ממליצה בחום לעזוב בשקט את הגוף שלך, לאכול בריא ומאוזן לאהוב אותו בלי תנאי ולסמוך עליו לגמרה מה שאומר להפסיק להישקל ולעמוד עם הסטופר ביד כשאת מחכה לירידה במשקל. יתכן שלא תרדי כי אולי לגוף שלך מתאים להיות במשקל יותר גבוה,(וחוץ מלקבל את זה אין לך מה לעשות) יתכן שפשוט צריך עוד זמן הרבה זמן. ויתכן שזו התנגדות של הגוף שלך ליחס שאת נותנת לו (אחרי שהוא העניק לך מתנה כל כך מופלאה - תינוק את בוחרת להרעיב אותו עם דיאטות.... ) . מניסיון - יש מערכות גופניות שלוקח להם הרבה מאד זמן להתחיל לרדת במשקל אחרי לידה אז במילה אחת פשוטה - ס ב ל נ ו ת !!!!

אימי כבר שנתיים לאחר גמילה של מכון אברמסון מגלוטן וסוכרים, אימי סובלת מבעיות נפשיות -דכאונות ומניה דיפרסיה לאחרונה חלה הדרדרות חמורה במצבה, לי זה נראה בגלל הדיאטה שהיא עשתה, האם יכול להיות שדיאטה זו הזיקה לה? האם הגוף יכול להתקיים ללא סוכרים? מה דעתך על דיאטה זו? היא בריאה? תודה רבה מראש

ערב טוב סיגל אחלק את תשובתי לשני חלקים: 1. על מנת לאבחן את הגורם/גורמים להדרדרות במצבה של אימך, עלייך לערוך הבירור מול הרופא המקצועי המטפל. לא הייתי ממליצה להשתמש בפורומים מכל סוג, שכן נדרשת כאן התייחסות אישית ומקיפה. 2. בנוגע לדיאטה המדוברת (וללא קשר לאימך) אביא את עמדתי האישית-מקצועית. מדובר בדיאטה מניפולטיבית. ללא סוכרת או צליאק, אינני מוצאת שום הצדקה להגבלה כל כך חמורה. סוכר וגלוטן אינם משמינים. ולכן אין הם אויביי הגוף הרזה. בנוסף, קבוצות מזון המכילות רכיבים אלה, מכילות מגוון רחב של רכיבים נוספים אשר נמנעים מהגוף. הגוף אינו יכול להתקיים לאורך זמן ללא סוכרים. אין זה אומר שעלינו לספקם רק או בעיקר דרך מזונות מתוקים, הם מגיעים לגוף גם מפירוק של דגנים (המכילים גם גלוטן בחלקם), קטניות, מוצרי חלב ופירות. מקווה שנענית. במידה ולא, מקדי את שאלתך בחסר ואשמח להגיב. מאחלת לאימך בריאות טובה ולך, שבוע נפלא שלך לאה פינטו

בלה ולאה שלום, נושא האוכל לא תפס את המקום הנכון בחיי. לאחר עבודה, הנושא כמעט פתור מבחינתי. אני אומרת כמעט, כיוון שבתקופות לחוצות במיוחד, או בנוכחות טריגרים מסויימים, יש סיכוי לערעור קל, אך ההבנות הטובות חוזרות במהרה. אינני מרוצה ממראה עור הפנים שלי ולדעתי אוכל לטפל בעניין אם אשנה את המזונות שאני אוכלת. אבל... אני מפחדת שזה יכניס אותי לתיסבוכים עם האוכל... מותר אסור, הגבלות וכו וכו. מה דעתכן? תודה תודה תודה

ומה דעתך את? את הרי כבר יצרת את השינוי,הפנמת אותנו לתוכך. אז מה את היית עונה לעצמך? אני מתנצלת על כך שאני מחזירה אליך את התשובה אבל תביני - אני לא מכירה אותך,אני לא יודעת מה עברת ומה לא,גם השאלה ששאלת לא מספיק ברורה לי כי אני לא יודעת ממש למה את מתכוונת בקשר לשינוי תזונתי של עור הפנים. האם תלכי לנטורופתית?לדיאטנית? לאף אחד ותחליטי בעצמך? בקיצור תיהיי את המטפלת של עצמך קחי צעד אחורה ותני לעצמך תשובה מקצועית.

תודה רבה על ההתייחסות. הכוונה היא ללכת להתייעצות עם נטורופאט/ית... התשובה שאני נותנת לעצמי: כן כדאי.תמיד כשמקבלים החלטה אי אפשר לדעת ברגע קבלת ההחלטה אם היא נכונה... זה חלק מהחוקים.או שיהיה מדהים או שבמקרה הכי גרוע אני אחליט שזה לא בשבילי, ואעדיף לשלם את המחיר של מראה העור מתוך ידיעה ברורה מה המחיר ומה התוצאה... ברור שזוהי בסך הכל התכתבות בפורום אך בכל תעזור לי מאוד דעתך כי את שלי כבר יש לי :)(אפילו שאולי הבנתך את המצב שאני נמצאת בו חלקית מתוקף הנסיבות...) תודה רבה :) אני...

צהריים טובים.... אני יודעת שחלקים אלו לא מומלצים אבל לעיתים יוצא לאכול מהם לא מצאתי באף מחשבון ערך תזונתי של בשר ראש שנקרא גם לחי הייתי רוצה לדעת את ערכם שומנים קלוריות וכו' כמו כן את שאר החלקים לא מצאתי באף מחשבון תזונתי אף לא באולימפוס...

הפני את שאלתך לפורום תזונה

בסביבות גיל 14-15 חוויתי משבר די רציני, סוג של דיכאון נעורים שנמשך כמה חודשים (קרוב לשנה אולי) ובסופו של דבר התגברתי עליו כמעט לגמרי בכוחות עצמי, הבעיה היא שעדין נשארו מימנו "שאריות" שכוללות בין היתר דפוס של אכילה רגשית כמעט כפייתית שפיתחתי בתקופה זו, כתוצאה מתחושה חריפה של בדידות, אני מניחה. מאז כמעט כל פעם שאני מרגישה תחושות נפשיות שהן קשות לי אני מוצאת את עצמי אוכלת אוכל מיותר ובדרך כלל בעל ערך תזונתי ירוד ובלי קשר לתחושת רעב פיזי, מה שכמובן הוביל אותי לעליה במשקל במהלך השנים האחרונות. אני לא ממש שמנה, אבל גם לא רזה כמו שהייתי לפני שפיתחתי את האכילה הרגשית המתסכלת הזאת ומאוד מעוניינת להיפטר מימנה למען הבריאות הנפשית והגופנית שלי, אבל אני כל הזמן מוצאת את עצמי חוזרת לדפוס האכילה הישן והרע הזה. אני מותשת וחוששת שלעולם זה לא ישתנה. אשמח לקבל איזו שהיא עצה בעניין. (מיותר לציין שלא הצלחתי ליישם את ההרזיה ללא דיאטה, בגלל האכילה הרגשית...)תודה רבה מראש.

שיר המקסימה, ראשית אני נפעמת מהבגרות הרגשית שלך למרות גילך הצעיר, זו כבר התחלה נהדרת לריפוי אכילה רגשית. תני לתת לך מטפורה על איך אני רואה אכילה רגשית ומכאן איך אני רואה את הטיפול שלה. אכילה רגשית זו התנהגות שנועדה להרחיק אותך מכאב שנובע מרגשות קשים. זו התנהלות אוטומתית עוצמתית ונלמדת .מטרתה אחת בלבד שלא יכאב לך. למה הדבר דומה למצב שיש לך פצע גדול מוגלתי ומדמם שמפריע לך לתפקד. במצב כזה מן הסתם היית שמה על הפצע פלסטר כדי לא לראות אותו לא להרגיש את הכאב שלו וכדי שאף אחד אחר לא יראה. בעקרון זו יכול להיות פתרון טוב לזמן קצר -עד שתגיעי לרופא שירפא לך את הפצע הזה. הבעיה היא שבגלל הפחד מרופא מכאב של ריפוי או מסיבות אחרות את דוחה את ריפוי הפצע. עם השנים את מסתגלת למצב יש לך פצע עליו יש פלסטר שמפריע אבל התרגלת וככה את חיה. אבל - כמה זמן הפלסטר יכול להמשיך למנוע את הכאב? בדכ פלסטר אחד לא מספיק ושמים עוד ועוד . אבל כל עוד לא תורידי את הפלסטר,תראי ותחווי את הכאב של הפצע ולא תרפאי אותו ימשיך הקושי והצורך לשים פלסטרים שונים. הפתרון על פי תפיסתי ,ואני מדגישה את התפיסתי כי אני פסיכותרפסטית ,הוא לרפא את הפצע . כשפצע יתרפא לא יהיה צורך בפלסטר. זה המשל ועכשיו לנמשל - נוצר לך דפוס אכילה שאולי כבר לא קשור בעבר שלך אבל הוא ממשיך לנהל אותך. חשוב בתהליך מסודר של טיפול/אימון לפרק את ההקשרים התפסתיים המוטעים שנוצרו לך במוח ולייצר הקשרים חדשים בריאים. אני חושבת שמאד חשוב שתרפאי את הבעיה כמה שיותר מהר ויוסודי כדי למנוע ממנה להפריע לך למהלך התקין של החיים שלך. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

אני מודה לך מאוד על התשובה. אני חושבת שכרגע אנסה לטפל בעניין בכוחות עצמי, כי ראיתי שבעצם כל מה שכתבת לי אני למעשה יודעת בסופו של דבר, גם אם לא הבנתי והודיתי בזה קודם ברמה המודעת. יכול להיות שאני עושה טעות ושאני צריכה עזרה מבחוץ, אבל כרגע אני לא מסוגלת לראות איך זה יוצא לפועל אז אני אנסה באמת לגעת בשורש הדברים ולא בסימפטומים. אפילו למדתי את הנושא של ההקשרים במוח בפסיכולוגיה בתחילת השנה, מדובר ב"התניה קלאסית", לא? אני מניחה שהגיע הזמן ליישם את מה שלמדתי בחיים האישיים שלי... שוב תודה.

כל החיים שלי הייתי שמנה, מגיל עשר אני בדיאטות עולה יורדת עולה עולה עולה ואלוהים רק יודע כמה נאמס לי. איבדתי את האמון בשיטה הרגילה של תזונה וספורט אני לא מאמינה שאוכל אי פעם להרזות ולשמור על זה ופשוט כל כך עצובה. לא יכולה להשלים עם הגוף שלי ולא רוצה כל היום לחשוב על מה כן ומה לא ולהתאפק ולהחרים מאכלים שונים ולבזבז שעות רבות מהחיים שלי על ספורט שאני לא נהנת ממנו וצריכה לחייב את עצמי לעשות. קשה לי כל כך, נמאס לי עד מאוד ואני רוצה לסיים את המעגל הזה של השנאה עצמית ופשוט לא יודעת איך. אני לא רוצה לעשות דיאטה אבל כל כך רוצה להיות רזה. אני בת 19 מי יודע מה הפתרון שלי?

נעמה המקסימה, ברוכה הבאה בצל קורותינו, אני אגיד לך מי יודע את הפתרון - החלק הבריא שחי בתוכך. בתוך כל אחד מאתנו חי חלק בריא שיודע גם איך להיות רזה במידה הנכונה ביותר עבור הגוף בלי דיאטה ובאופן טבעי לגמרה. כולנו נולדים מצוידים בחלק הזה. הבעיה היא שעם השנים החלק הזה מתכסה בכל מיני חלקים אחרים שמושפעים מתרבות,מחינוך, מטראומות,מאמונות שגויות. חלקים אלו חושבים שהם יודעים מה נכון אבל למעשה הם ממש טועים ומטעים .הבעיה היא שאת לא שמת לב שמתי שהוא במהלך החיים שלך התכסה החלק שיודע איך להיות רזה בחלקים שממש לא רוצים וגם לא יודעים איך לגרום לך להיות רזה. אתן לך דוגמא : תארי לך שבאוטו מסוים יש מספר נהגים. כל אחד מהם הוא אדם אחר עם אגנדה,שונה, תפיסת עולם משל עצמו וניסיון חיים אחר. תארי לך שבפרק זמן מסוים נהג אחד היה זה שישב בכיסא הנהג והסיע את כולם ליעד מסוים וכולם היו מרוצים. ואז קרה משהו, במקום הנהג הראשון בא נהג אחר שאמר שהוא רוצה לנהוג כי הוא יודע קיצורי דרך,או מנסה לחדש או לעשות משהו אחר. הנהג החדש מתחיל להסיע את כולם למקומות לא טובים ואז במקומו בא נהג אחר שאומר שהוא יכול לעזור ומסיע לכיוון הפוך אבל גם הוא לא טוב. תוך זמן קצר יש בלגן - הרבה נהגים שמנסים לנהוג הרבה בלאגן ותוצאה סופית - תקיעות. אם היית נזכרות בנהג הראשון ששנים לקח אותך בצורה נכונה וטובה לאן שרצית,היית מזיזה את כל הנהגים החדשים ובצורה אסרטיבית מבקשת מנהג אחד שכבר הראה את היכולות שלו לחזור ולנהוג הכול היה בסדר. אבל יתכן שאת לא הבנת שזה מה שקרה -שבאו נהגים בעתיים והזיזו את הנהג הראשון מכיסא נהיגה,אולי לא שמת לב לבלגן שנוצר, כל מה שאת מבינה עכשיו זה שנמאס לך ואת לא רוצה להמשיך ככה יותר. וזו נקודה הכי טובה להתחיל את המסע אל הרזה שבתוכך, נקודה בה את קמה ואומרת עד כאן!!! אני רוצה משהו אחר. מנקודה זו אולי תסכימי לוותר על מה שאת יודעת על דיאטות משקל ואכילה ולהפתח לידע חדש. גישת הלא דיאטה מדברת על שינוי יחסים עם הגוף,הקשבה לצרכים שלו ומילוי נכון ומדויק שלהם. מתוך שינוי ביחסים אלו צומחת מציאות חדשה לגמרה של שלום,שלווה ואיזון פנימי מלא המביא הרבה יותר מירידה במשקל. את מוזמנת לאתרים שלנו וגם לחפש חומר בנושא של גישת הנון דיאט. את מוזמנת להרשם לרשימת התפוצה ולקבל כמה כילים חשובים לתחילת המסע . נעמה יקרה, את בחורה צעירה, כל החיים לפניך - אל תדוני את עצמך לכלא של דיאטות,שנאה עצמית ויחסים גרועים עם הגוף. התוצאה של מאסר כזה היא איכות חיים ירודה. זה לא חייב להיות ככה. מקווה שלא סתם הגעת לפה ומאחלת לך מסע נעים אל הרזה שבתוכך. בברכה בלה ואם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת להמשיך לשאול.

תודה על התשובה המהירה הבנתי כל מה שאמרת אבל ממש לא הבנתי מה לעשות בפועל וגם לא הבנתי איך להכנס לאתרים האלה עם המידע. תודה :)

שלום רב, ברצוני לרדת במשקל,בנוסף לאימונים אותם אני מבצע,מבקש לדעת האם כדור בולזאיי 8 עשוי לסייע לי בירידת משקל והאם הוא ממולץ. תודה רבה

האם אתן יכולות לתת את עיקרי השיטה בנקודות לביצוע . הבנתי את הרעיון אבל לא את הדרך לביצוע. תודה רבה

אני היקרה שלום רב, בעולם שלנו יש כמה סוגים של מידע וכמה דרכים להעביר מידע זה. יש את המידע של המה - זה מידע שסביר לך מה צריך לעשות כדי להתגבר על בעיה מסוימת . למשל אם אני רוצה לנהוג מידע של המה יגיד לי שאני צריכה ללמוד נהיגה. אם אני רוצה לעבור מקצה אחד של בריכה לקצה השיני המידע של המה יגיד לי שעלי ללמוד לשחות. יש את המידע של הלמה - זה מידע שמסביר לי למה אני צריכה את המה - למשל למה עלי ללמוד לנהוג כי בלי לימוד מסודר של נהיגה לא אוכל ללמוד טוב, אסכן את עצמי ואבזבז הרבה זמן מיותר. ויש את המידע של האיך - זהו מידע בו מלמדים אותך בפועל לנהוג, לשחות, לעבוד על מחשב. מידע של האיך הוא מידע הדורש שילוב בין כילים מעשיים לתרגול בפועל. הפורום שלנו נועד לתת את המידע של המה והלמה - הוא מסביר על הגישה הוא מסביר את היתרונת שלה ומסביר למה כדאי לעשות אותה. האיך לא מתאים לפלטפורמה של הפורום- כמו שלא מלמדים שחיה או נהיגה בהתכתבות כך גם לא ניתן לתת את עקרי השיטה בלי לחטוא למקצועיות. האיך של השיטה שלנו נלמד בכמה דרכים - מפגש אישי,קבוצתי,או ערכה לעבודה עצמית. מקווה שעכשיו זה יותר ברור. בברכה בלה

קראתי את המאמר על הרזיה ללא דיאטה ולא כל כך הבנתי איך זה באמת עובד ומשתלב בחיי יומיום ואיך באמת מרזים מזה אם תוכלי להסביר לי בקצרה אני ישמח , תודה

בוקר טוב רוצה לתת לך תשובות ברורות וממוקדות אך מתקשה כיוון ששאלותייך מאד כלליות. כדי לעזור לך בזה, ממליצה לך לברר מה כן הבנת לגבי איך זה עובד ומה חסר. היכן הקושי בשילוב הגישה ביומיום? ומה כן הבנת לגבי איך זה מסייע בהרזיה ושוב, מה חסר ולא מסתדר. את יכולה לענות לעצמך תוך כתיבה כאן בפורום ואשמח להתייחס. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

בד"כ בשעות הבוקר אני ממש לא רעבה, אין לי תיאבון בכלל בבוקר. האם זה חשוב שאני בכל זאת אוכל משהו קטן בבוקר למרות שאין לי תיאבון (בגלל הצום של הלילה)?

אנשים רזים טבעי לא מקפידים על ארוחת בקר. אני בעד

בלה, תראי, אני כל בוקר שותה ספל קטנה של שוקו עם חלב, ולמרות שאני לא רעבה, בין השעות 10 ל-11 בבוקר אני אוכלת משהו קל וממש קטן כי פוחדת שאם לא אכלתי כל הלילה, אני יכולה לקבל אולקוס בקיבה או לגרום לגוף שלי לאגור שומן. (כרגע אני שוקלת 45 בגובה 151). האם אני עושה טעות ואני צריכה לאכול רק מתי שאני באמת רעבה?

רציתי להירשם, עכשיו כבר לא בטוח..

היי אני גרה בכפר סבא! המלצה על סטודיו she שם. סטודיו she הוא סטודיו להתעמלות לנשים בלבד! בדיוק כמו סטודיו סי רק יותר אירובי אבל מגניב ומקצועי. פשוט תעברו לשם. אני שם כבר 5 שנים ולא מבינה למה נשים עדיין נרשמות לסטודיו סי? הם ממש לא נחמדים.

היי אני גרה בכפר סבא! המלצה על סטודיו she שם. סטודיו she הוא סטודיו להתעמלות לנשים בלבד! בדיוק כמו סטודיו סי רק יותר אירובי אבל מגניב ומקצועי. פשוט תעברו לשם. אני שם כבר 5 שנים ולא מבינה למה נשים עדיין נרשמות לסטודיו סי? הם ממש לא נחמדים.

שלום, האמת שאני לא מאוד מוטרדת מהעניין אבל רציתי לשאול האם אכן יש קשר בין התאהבות לירידה במשקל? מאז שאני יוצאת עם החבר שלי (חצי שנה) ירדתי 7 קילו (ואין קשר ליחסי מין) העניין הוא שאני אוהבת לאכול ותמיד אהבתי אבל איכשהו אני יורדת במשקל..האם האהבה מדכאת לי את התיאבון ?

לא הייתי מתיחסת בקלות ראש לירידה לא מכוונת במשקל של 7 קג. אולי זו אכן התאהבות אבל בכל זאת לא כדאי להיות שאננה,תבדקי אצל רופא בברכה בלה

שלום לכולם, יש מישהו שניסה את הדיאטה של רז - קל? אני לא יודעת אם אני עושה טעות, אך אני מקבלת את הכדורים שלהם ביום ראשון ומתחילה את התהליך... מישהו עשה את זה? יודע? המלצות\אזהרות? תודה רבה לעונים!

אני מעוניינת לקנות את הערכה. אית היה לך עם הדיאטה את ממליצה?

אני במשקל 68 גובה 163 , אני מעוניינת לרדת 10 קילו , אני כבר החלתי השבוע הזה בפעיות ספורט על אופני כושר כל יום אני עושה ספורט משעה עד שעה וחצי ושותה 4 ספלים תה ירוק מחברת אמפרא האם זה יכול לעזור לי לרדת במשקל במיוחד שקראתי בהמון ספרים ואתריעם ששתיית תה ירוק לחלוטין עוזרת לשריפת קלוריות של 150 שקלוריה ביום? והיום ביצוע ספורט של שעה וחצי על אופני אלפטיקל יכול לגרום לי לירידה משמעותית ביום במיוחד שתכון האוכל שלי פחות מ 1200 קלוריה ביום??? תאירו לי את עיניי בתשובתם ותודה .

סימה היקרה, את עושה דיאטה ושואלת שאלות בפורום של הרזיה ללא דיאטה . אז ככה- אם את פעם ראשונה נפגשת עם דיאטה עוד לא ברור האם את בחמישה אחוז שיצליחו עם דיאטה או בתשעים וחמישה אחוז שלא יצליחו כלומר יפתחו תגובה אלרגית לדיאטה - אכילה רגשית,עליה במשקל וכו... אז מה שנשאר הוא פשוט לחכות אם את אלרגית לדיאטה שום דיאטה לא תעזור לך אם את לא אלרגית אז כל דיאטה היא טובה, וצריך רק סבנלות והרזיה תגיע, במיוחד אם את עושה ספורט ואוכלת רק 1200 קלרויות. אם לעומת זאת זו לא דיאטה ראשונה שלך וכבר ירדת ועלית בעזרת דיאטה אז בטוח את אלרגית ופשוט חבל על הזמן ומאמץ שלך רוב הסיכויים הם שתעלי במשקל ממה שאת עושה ולא תרדי. ואו מזמן כבר לא שאלו אותי שאלות דיאטתיות כאלה,הזכרת לי נשכחות בכל אופן הרבה הצלחה, בלה

גיליתי את השיטה להרזיה ללא דיאטה לפני 3 שנים. לפני שנה וחצי התחלתי ליישם, לאט לאט, אני הגעתי לרמה מאד יפה של לאכול מזון טעים ועשיר במרכיבים שהיו נחוצים לגוף שלי ונעימים לשובע שלי. כלכך היה לי כייף לחזור אחרי דיאטה ארוכה מאד עם שלל בולמוסים, הרעבות ודרך מאד ברורה שיכלה להוביל לאנורקסיה, הרגשתי שאני סוף סוף מצאתי את המסלול המתאים לי, לא יכולתי להאמין שבמשך שנים הייתי עושה כאלה מניפולציות על הגוף. שנה וחצי אני בניתי את ההרמוניה כפי שהתאפשר לי עם התזונה והצלחתי בגדול! עם כל הטוב שבכך, מעולם לא הצלחתי להתגבר על בולמוסים לגמרי... באופן מקרי זה היה נגרר מתישהו לזה, אולי פעם בחוש, אולי פעמיים, אבל תמיד חזרתי ואיזנתי את עצמי והיה נפלא! אני ממש תומך בדרך של השיטה הזו שאתן מדברות עליה בפורום, ושום דיאטה לא יכולה להיות יעילה לאורך זמן, זה ברור לי, זה ברור לי באופן פיזי, לא באופן הגיוני אפילו בראש. מה שקרה לי בחודשיים האחרונים אינו מובן לי . אני חזרתי לאכול באופן כפייתי, הגוף שלי נהיה כלכך רעב מדי שעה ואפילו חצי שעה אחרי כל ארוחה שיש בה הכל! סלטים, בשר, פחמימות, פשוט כל מה שנהגתי לאכול והיה מספק אותי מאד! בא לי לאכול פשוט הכל בבת אחת: חמוץ, מתוק, חריף, בשרי, חלבי, בלי הפסקה! חשבתי שאלה שוב הסימפטומים הרגילים שכנראה נשארו אצלי מהדיאטה של העבר, אבל זה הגיע למצב שאני כבר שבוע שלישי לא מפסיק, אני מנסה לאזן שוב ושוב, כל יום, כל הזמן, אמא שלי מכינה לי ארוחות מזינות כלכך, טעימות והכל טבעי, בייתי, ועדיין, אחרי שאני מסיים, אני חייב לטרוף עוד ... אני בחור גבוה ורזה, אני לא ביתר משקל, וחשוב לי פשוט לשמור על המצב כפי שהוא, אבל מה שקרה לי בזמן האחרון יכול להוביל להשמנה, ואני בפירוש מסרב להגיע למשקל יותר גבוה. התחלתי לחשוב שאם אני לא מצליח לשמר על הכל בדרך של 'נון-דיאט', אני אצטרך דיאטה לזמן קצר כדי שהגוף לא ידרוש ממני כמות כזו של אוכל כל הזמן, ומניסיון אני מכיר שבזמן שמגבילים, פחות רעבים, לפחות לזמן מוגבל. קיצר, אני לא מבין מה קרה, אני לא יודע אם אתו, בלה, לאה, ניתקלתן בתופעה כזו, זה מתסכל אותי שאני כלכך משתדל ועושה ומצליח במשהו שחשוב לי, אני שוב ושוב חווה את התופעות של בולמוסים ואכילה כפייתית ... אני ממש אשמח אם תוכלו לייעץ לי משהו שיתמוך בי...בבקשה!

שלום לך ... המקסים !!! זו אכילה רגשית שצריך ל ר פ א !!!! גישת הנון דיאט בנויה על מספר רבדים אחד החשובים שבהם הוא ריפוי האכילה הרגשית. אתן לך דוגמא : נגיד שיש לך פצע עמוק וכואב שגורם לך לחום גבוה ונניח שמה שאתה עושה הוא לשים פלסטר עבה ולוקח אקמול. בעזרת שני עזרים אלו אתה מצליח לתפקד היטב ולהרגיש בלי פצע אבל הפצע שם ואתה נאלץ להתשמש בעוד ועוד אקמול ובפלסטר יותר ויותר עבה. כמובן שהבעיה לא נתפתרת אלא יש כיסוי יותר ויותר רציני של הבעיה. בשלב מסוים אתה מבין שזו לא הדרך אתה מוריד את הפלסטר ומתחיל לטפל בפצע אבל אתה לא עושה את זה ממש נכון הפצע משתפר אבל לא נרפא לחלוטין ואז שוב מתחיל לדמם, ושוב אתה שוקל לחזור לפלסטרים ואקמול. לצערי אין פה קיצורי דרך,צריך לרפא את הפצע עד הסוף ונכון וכנראה שאתה פשוט לא עשית את זה. כי גישת הנון דיאט זה הרבה יותר מלהפסיק דיאטה ולאכול לפי רעב ושובע ,הרבה יותר. וכן, בהחלט אפשר לצאת מזה . מאחלת לך המון הצלחה, בלה

מה שכתבת הוא נכון, אבל את לא יודעת על השינוי שאני עשיתי עם עצמי כדי להגיע להישג שהגעתי ובזכותו הצלחתי לשמור כמעט שנתיים על אכילה רגילה ולא רגשית. אני מבין שביכולתך לתת מענה מקצועי יותר באופן פרטי, רק עם תשלום שאיני יכול להוציא בשלב הזה, לכן אני כותב פה ומבקש עזרה במדיה הוירטואלית שאפשרית לי.

הייי לאה או בלה ! כבר הרבה הרבה זמן אני מתעסקת בכל הנושאהזה של הדיאטה ,מאז כיתה ח' בערך עד עכשיו כשאני בת 17 עולה לכיתה יב'.אני אדם מאד פרפקציוניסט ומנסה תמיד להגיע לשלמות ,אך לצערי ממש לא הולך לי כי אני כבר שנים מרעיבה את עצמי ואחרי זה אוכלת ברעבתנות אחרי "הצום" כיביכול .אשמח נורא אם אחת מיכן תעזור לי לצאת מיתוך הבור הזה שאליו נכנסתי ולצאת מימנו ולהיות רזה וחטובה כמו שתמיד אני חולמת !!! ובטח שבטח בדרך שלא דיאטה אלא בדרך שתהיה לטווח ארוך ואפילו לתמיד ...(כרגע אני שוקלת 59 קילו גובהי הוא 1.56 ואני בת 17-אני שואפת להגיע למשקל 49 ) תודה רבה רבה מראש(: מחכה בקוצר רוח לתשובה מיכן .

הודיה המקסימה, הלוואי וזה היה כל כך פשוט מה שאת מבקשת אבל יש לך כמה הנחות יסוד מוטעות שאם לא תשני אותם את עלולה לצערי להיכנס כמו רבות וטובות לפניך לבור הנורא של הפרעה באכילה. הפרעה באכילה זו לא הפרעת אכילה אלא בת דודה קרובה שלה, הפרעה באכילה שלא מטופלת נכון עלולה עם השנים להפוך להפרעת אכילה שזה מצב הרבה יותר חמור . הנחת יסוד מוטעית מספר אחד שלך והכי חשוב שתשני אותה היא שניתן לשלוט על משקל הגוף בעזרת דיאטה,הקפדה ושמירה. אין דבר יותר רחוק מזה. כמו שגובה שלנו הוא קבוע ולא ניתן לשינוי כך גם מבנה הגוף והמשקל. אם לא תקבלי את זה ותנסי לשנות את המבנה והמשקל שלך בעזרת דיאטה יקרה דבר אחד בלבד את תעלי עוד ועוד,תפתחי אלרגיה לדיאטה ובסוף גם לא תצליחי לעשות דיאטה בכלל. כבר עכשיו יש לך סימנים של אלרגיה - אכילה ברעבתנות אחרי הצום לדוגמא. אז אם תביני שאין אפשרות לשלוט על משקל הגוף שלך זו תיהיה התחלה נהדרת לשיפור ביחסים שלך איתו. הנחת היוסד הכי מסוכנת שלך היא שאת צריכה להגיע למשקל 49 . זהו משקל נמוך לגובה שלך וככל הנראה לא מתאים למבנה הגנטי שאיתו הגעת לעולם. כן אני יודעת אנחנו מוצפים במסרים מעוותים על משקל נכון לבחורות אבל מסרים אלו מסוכנים וחשוב להבין זאת . הנחה מוטעית נוספת שלך היא שכוח רצון ושאיפה לשלמות יעזרו לך להשיג משקל אידאלי שנראה שמתאים לך. גם פה זה רחוק מאד מהאמת - לכוח רצון אין שום קשר להרזיה יציבה כך גם לא לפרפקציוניזם. אם כבר אז התכונות הנדרשות לצורך הרזיה יציבה הם מודעות עצמית,פרואקטיביות,אהבה ללא תנאי לגופך ומוכנות לקחת אחריות על העולם הפנימי שלך. אז מה שהייתי מציע לך זה לא להישאר לבד עם הקושי שאת מעלה פה. לקבל תמיכה ועצה מאנשים קרובים שאת אוהבת (לא לא חברות שלך אנשים מבוגרים יותר). לבקשה יעוץ והכוונה מאיש מקצוע מיומן (לא דיאטנית בקופח שתתן לך תפריט אלא משהי שמבינה בנושאים אלה ותעזור לך להיגיע ליחסים טובים עם עצמך ועם גופך). יקירתי, אני יודעת שאכזבתי אותך,לא נתתי פתרון שמן הסתם רצית. אבל זו האמת המקצועית שלי ואני מקווה מאד שתקשיבי לה. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

היי בלה ולאה אני בת 34 ואחרי כמה לידות אני לא שמנה אבל הייתי רוצה לרדת 3 קילו שזה המשקל שאני רוב נמצאת בו עם אני לא אחרי לידה ומה שהכי חשוב לי זה שבצדדים יש לי שומנים כאילו טוסיק רחב יותר אבל קצת יותר למטה מהטוסיק כאילו הצדדיות האלה הם בתחילת הרגל פעם הייתי במכון כושר ואמרו לי שאפשר לפר את זה בסידרת מסאזים הייתי רוצה לדעת לאה ובלה עם זה באמת נכון בבקשה או מה אני יכולה לעשות כתחליף להוריד את הצדדיות השומן הזהקיבלתי מלא המלצות עליכן וגם באופן אישי טיפלתם בלי לפני כמה שנים ועזרתן לי מאוד מאוד ותודה עניתם לי על שאלה ששאלתי במדויק הייתי אחרי לידה ופשוט שינתפ לי את התפיסה בראש כך שאני יודעת שאתם מהממות ושכל הקוראים יראו את זה אני ישמח כי הגעתי אליכן אז מאוד סקפטית אגב בנות יקרות נשארתי שנתיים רזה אחרי שטיפלתן בי אז בתשובה אחת יקרה ואיכותית שלכן בפורום ואז התחלתי לעבוד בהוט במחלקת השימור לקוחות ואני יושבת הרבה אשמח עם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי במיוחד לגבי הצדדיות שלי ניסיתי לפרט כמה שיותר תודה ויום מקסים אוהבת ומעריצה איריס

איריס היקרה , ראשית המון מזל טוב. שינית אני שמחה לשמוע שעזרנו לך. שלישית ככל הידוע לי אין אפשרות לשלוט על מראה של הגוף כאלו היה פלסטלינה זו פנטזיה תקשרותית. מבנה הבסיסי של הגוף הוא מולד וחלוקה של תאי שומן נקבעת גנטית. אני הייתי מציע לקבל ולאהוב את הגוף שלך בלי שום קשר לצורה שלו.

מאז שהתחלתי לעשות דיאטות מלפני כשלוש שנים, בגיל 16, שבהן לא החזקתי בכלל, ואם כן אז החזרתי את הכול, פיתחתי אכילה כפייתית מסוג הקשה והמתסכל ביותר. בולמוסי אכילה, אכילה בסתר (מהירה גם). הלופ המוכר: להישבר-> לדחוף אוכל כדי להרגיש טוב-> להרגיש נפוחה ומלאה וגם לעלות במשקל ושוב לאכול כדי להרגיש טוב. עליתי ממשקל של 53 על 1.70 ל70 קילוגרם. נמאס לי אבל זה כול כך קשה כי זה בניגוד ל"היגיון". והייתי באמת אוכלת המון והכול וכול היום שוקולדים פיצות קצפת הכול והיו שואלים אותי איך אני אוכל ככ המון ולא משמינה ולא ידעתי מה לענות, הייתי אוכלת שאני פעילה כי גם עשיתי ספורט פעמיים בשבוע. עכשיו אני לא עושה ספורט כי אני חושבת לעצמי "מילא הרסתי את היום ואכלתי גרוע זה לא יעזור" וחוזרת לאכילה במקום. מילא המשקל הזה היה מאכילה בריאה, כי אז הוא היה שלי. אני מרגישה שאני כופה על עצמי משקל שלא שלי ולא יודעת איך להשיג את הכוחות ולהפסיק לאכול כפייתי

אני יודעת ש53 קילו זה קצת נמוך אבל זה היה המשקל הטבעי שלי (הייתי אולי 2 ס"מ פחות) כשלא הייתי בדיאטה והייתי אוכלת מה שבא לי מתי שבא לי וכמה שבא לי

מי היקרה שלום רב, את מקרה קלאסי של אדם שסובל מאלרגיה לדיאטה. חלק מתגובה אלרגית לדיאטה היא אכילה כפיתית,בולמוסים ומצב שאת מתארת. זהו סמפטום המראה על בעיה שצריך לרפא. ניתן לרפא את הבעיה ריפוי מלא לחלוטין . עלך לקבל החלטה לרפא את עצמך ואז לבחור את הדרך המתאימה לך ביותר. בברכה בלה

אימי לימדה אותי שאוכל משמעויותיו הן רווחה והצלה . בכל מקום או מצב אפשר לרוץ לכורסה הזו ולהתיישב עליה . כבר בבי"ס יסודי חוויתי שלא מדובר רק בפוף מחבק אלא בכורסא הפכפכה עם פוטנציאל להפוך לכיסא עינויים מנטליים ופיזים . כל החיים נשאתי בתוכי את " הערך המילוני" הזה לאוכל . זה השאיר לי מרחב מצומצם מאוד . היום כאמא בעצמי , אני שואלת את עצמי שאלה שאולי כל אם שואלת את עצמה , אבל בהקשר הרלוונטי לכאן : איך אני יכולה להיות אמא אחרת בזמן שאימי ז"ל כל כך עמוק בתוכי . העובדה שהיום אני מחזיקה ביד את המפתח ל" שפה" הזו שלמדתי ממנה ,מאפשרת לי מרחבים חדשים כאישה וכאם : היום בכל נקודה שבה אני " רוצה לאכול" אני שואלת את עצמי מה קורה כרגע שאני צריכה עכשיו רווחה והצלה והאם אני יכולה להשיג אותן בדרכים אחרות , וגם יכולה להנחיל לבתי מילון מושגים שונה .

שלום אמא של תודה רבה על השיח שפתחת פה. יש מושג הנקרא מטען בין דורי . זה מטען אנרגטי של דורות קודמים החובק בתוכו אמונות,הנחות יסוד,רגשות ,פעולות,ותוצאות. ילדים נולדים למשפחה והרבה פעמים מקבלים את המטענים הבין דוריים על עצמם וחיים על פי צווים של מטענים אלו. הדרך היחידה להשתחרר מהם היא על ידי מודעות והבנה שיש עליך מטען כזה, שהוא לא שלך ושמותר לך לבחור לשחרר אותו ולא לפעול תחת העול שלו. יש כמה שיטות טיפול מאד יפות לעבודה עם מטענים בין דוריים. אבל אני שומעת שאת כבר הבנת איך להתמודד עם המטען הזה ועושה עם עצמך יופי של עבודה. תודה ששתפת אותנו בנושא כל כך חשוב

לא נשקלתי כבר שנה וחצי. אני לא בטוחה מתי היתה הנקודה בה הבנתי שהמעשה הזה הוא חסר משמעות במקרה הטוב, ומזוכיסטי במקרה הרע. אני תמיד צוחקת שנולדתי במשקל 40 ק"ג. זה כמובן פיסית לא אפשרי, כי אמא שלי לא היתה שורדת איתי, אבל נולדתי במשקל 3 ומשהו, ועם שורשים איטלקים, אנגליים, פולנים, רוסיים, ועירקיים, רק אלוהים יודע למה אפשר להשוות את מבנה הגוף שלי על מנת לקבל מדד כמה אני אמורה לשקול על פי טבלה כל שהיא. אני יודעת שכבר בגיל 12 כשהבטתי על הגוף שלי (בשלב ההוא עדיין הייתי הכי גבוהה בכיתה), ראיתי שהוא גדול יותר מזה של הבנות לצידי. ואני לא מדברת על הררי שומנים. אני מדברת על גודל פיקת הברך. בעוד ששאר הילדות סביבי נעו על גפרורי רגליים, אני התהדרתי בזוג רגליים יציבות, חזקות, שרק הלכו והתחזקו עם השנים. את הביטוי האהוב עלי ביותר על מנת לתאר את הגוף שלי מצאתי בספר "עיר קטנה בערבה" שם מתאר אבא של לורה אותה כבעלת מבנה של "סוס צרפתי קטן", והיא מנצלת אותו על מנת לנדנד את המכתבה שלה ולעקור אותה ממקומה. אני סוס צרפתי קטן. הכתפיים שלי רחבות, האגן שלי רחב גם כן. זו אינה אבחנה פרטית שלי. בגיל 20, במה שיזכה לעד במקום הראשון בכל תחרות משפטי ההתחלה הביזאריים ביותר בעולם ניגש אלי בחור במועדון. הוא סקר אותי ואז אמר "כבר כמה זמן אני מביט בך מרחוק, אני סטודנדט שנה ד’ לרפואה, ורציתי להגיד לך שיש לך אגן ממש רחב, ותהיה לך לידה קלה". חי נפשי. אבל כשאת מתבגרת, קשה לך לראות את היתרונות האבולוציונים הללו של אגן רחב, של ירכיים חזקות, של זרועות איתנות. את מרגישה מסורבלת, רחבה, מגושמת. כל הבחורות סביבי היו עדינות, אצבעות ידיהן ארוכות ומטופחות, ואני, עם ידי הפלאיירים שלי בלטתי ביניהן. אבא שלי תמיד הביט בחיבה על הידיים שלי ואמר שהן נוצרו משנים של פיצוח אגוזי פקאן. בחצר הבית הישן היו לנו שלושה עצי פקאן גבוהים, ובחורף היינו יושבים כולנו בסלון, אני בת שש, ומפצחים קילוגרמים של פקאנים בידיים בשביל שאבא יוכל להכין מהם מרציפן. יש לי ידיים של פלאח. הן טובות עם כלים, עם עבודות מסובכות. אני מעולה בללוש בצק, אבל הן רחוקות מלהיות אצבעות בלרינה עדינות וארוכות. גזרת הגיטרה שלי שבשנים האחרונות יש לה עדנה בזכות נשים נשיות גרמה לי במשך שנים להרגיש כמו סוג של קריקטורה. הנשיות המתפרצת הזו בקימורים, הישבן, החזה הנדיב, מה להם ולנערה בת 18 שעדיין לא יודעת איך להתמודד עם הנשק הזה להשמדה המונית? איך למנף אותו ואיך לא לפחד ממנו? וכך, במשך הרבה מאוד שנים, כמו רוב הנשים שאני מכירה, יחסי עם הגוף שלי, וכתוצאה מכך עם אוכל, היו סבוכים. העולם שידר לי שוב ושוב שעלי להיות רזה. שעלי להיות בטווח משקל מסויים. שאם אני חורגת ממנו, סימן שאני שמנה. ואם אני שמנה, אני צריכה לאכול אחרת, לאכול פחות. האם הבחורות הללו שמרכיבות את טבלת המשקל האידאלי בורכו גם הן בחזה מידה D? האם גם הן נולדו במשקל של למעלה מ3 ק"ג? אי אפשר לדעת. אבל במשך שנים רדפתי אחר אותו משקל אידאלי. להשקל בבוקר, פעם בשבוע, להיאבק ברעב, להיאבק באוכל, ולנהל עימו מערכת יחסים קשה שהולכת ומסתבכת. לכעוס על עצמי כשאני רעבה. לשנוא את האוכל שאני רוצה לאכול. להרגיש אשמה על האוכל שכן אכלתי. וכל אלה לא סייעו לי להפחית את היקף פיקת הברך שלי, את מבנה הגיטרה שלי, או את מוטת כתפי. הכעס, השנאה, האשמה, הובילו אותי בסופו של דבר למקום בו לא היה לי אכפת יותר. אם כבר אינני מסוגלת לרדת, אעלה. ואכן, עליתי. מעולם לא הייתי ילדה ספורטיבית. המבנה שלי מעולם לא התאים לבלט הברבורי, והדבר היחיד בו נדמה שהייתי מוכשרת היה הטלת כדור ברזל, ענף ספורט בהמי עד כדי כך שדיכא אותי שבכלל חשבו שאני מתאימה לו. אבל צלילה, צלילה היא לא ספורט. צלילה היא אושר. וכאשר גיליתי את הצלילה בגיל 20 השקעתי את כולי בה למשך שנה, חייתי על החוף, למדתי ולימדתי, אילפתי את הגוף שלי לכדי צלופח מתפתל שיכול לשהות מתחת למים 5 דקות ללא אוויר, שצולל לעומקים של למעלה מ20 מ’, והייתי טובה בזה. הגוף הזה החזק, שהיה לי למכשלה עד אז הפך אותי לצוללנית מעולה. בהינף סנפיר יכולתי להתקדם מטרים רבים מתחת למים, ידי החזקות איפשרו לי להרים מיכלי אוויר ולסייע לתלמידים, לשחות מרחקים, להצטיין בתרגילי הצלה. וכשעזבתי את הים, ועברתי אל היבשה והלימודים, שלחתי את ידי בתחומים נוספים. רציתי לראות מה עוד אני יכולה ללמד את הגוף הזה שלי לעשות. והגוף שלי, לאחר שנים של דיכוי והצללה גמל לי ביד רחבה על העניין והסקרנות שהחלתי להביע בו. במשך שנתיים למדתי טייקוונדו, עשיתי ספינינג, קיקבוקסינג, וכשהרגשתי אמיצה מספיק – התחלתי לרוץ. פרשתי את רגלי הסוס הצרפתי שלי לפני, וכך, עקב לפני אגודל גמאתי קילומטרים על החוף. הגוף שלי הפך להיות הדבר שמוכיח לי שאני יכולה. כשהייתי חוצה את קו הסיום של מירוצים, כשהצלחתי לבצע תרגיל מסובך, כשהצבתי לעצמי יעד ועמדתי בו, הגאווה הזו בגוף שלי, בכוח הרצון שלי היו מפעימים. ולאט לאט, הם דחקו החוצה את הכעס. איך אני יכולה לכעוס על ירכיים אם הן סוחבות אותי 10 ק"מ בריצה בגבעות? איך אני יכולה להתאכזב מכתפיים שסוחבות ומטילות יריבים על הקרקע? איך אני יכולה לא לאהוב את זרועותי, ידי, שחותרות בקיאק ימי אל תוך המרחב הכחול הפתוח, מפליגות דרך גלים בראש השיירה, ומחזירות אותי הביתה? לעולם לא אהיה בחורה רזה. אני יודעת אם אני עולה או יורדת במשקל לפי הבגדים שיש לי בארון, המידה שלי יציבה כבר חמש שנים. אם הם הופכים לצמודים מידי סימן שצריך לצאת לעוד כמה סיבובים של רכיבת אופניים בבוקר בפארק הירקון. ותחושת השליטה הזו, מאפשרת לי להנות מהאוכל. יעידו כל החברים שלי – אין דברים שאני לא אוכלת, וכבר שנים לא הייתי בדיאטה. האוכל איננו העונש ואיננו הפרס יותר. משקל גופי או היקף האגן הפסיק להיות עבורי מדד להצלחה או כשלון. אני חושבת שהגוף שלי יפה כי הוא חזק. כי הוא יכול. כמאמר השיר הנדוש – זהו הכלי המדהים ביותר שיהיה לי אי פעם, ואני משתדלת למצות אותו עד תומו.

המילים האלו הן מילים שלך או משהו שקראת, העתקת והדבקת? כי אם זה באמת "פוסט שקראת" והדבקת, את מודעת לזה שיש כאן הפרת זכויות יוצרים?

הקטע מקסים הבחורה רשמה: מצאתי ב-FB והבאתי לכן כדי שתתרשמו ותתרגשו כמוני. אין בזה שום הפרת זכות יוצרים. עו"ד.

לנטע, כפי שציינתי בכותרת: זה פוסט שקראתי, המילים לא שלי וגם לא הסיפור, אם כי הזדהתי עם הכותבת בשינוי שעברה ובגישתה המאוד חיובית והמעצימה לגוף. המאמר פורסם באתר ציבורי באופן פומבי וברבים כך שזה היה נראה לי תקיןלשתף, בכל אופן תודה על הערתך.

תודה מקרב לב על השיתוף. ממש ריגשת אותי. הלוואי וכולנו נוכל להגיע לשלמות כזו, לאהבה עצמית כזו - לאור פנימי כל כך חזק. מקסים ממש, שוב תודה.

אני בת 23 ומכורה למשלשלים כבר ארבע שנים בהתחלה לקחתי טיפות טבעיות אח"כ כדורים ניסיתי דרכים רבות אך הכדורים הכי עוזרים לי לפני חצי שלושה חודשים ניסיתי לעזוב את הכדורים ולעבור לטיפול טבעי לשיקום מערכת העיכול ואז הייתה לי עצירות נוראית ועליתי 6 ק"ג מהפחד שאני לא ישמין עוד חזרתי למשלשלים אני נורא רוצה להפסיק עם המשלשלים ולא להשמין להפך אפילו לרזות מה עושים? והאם מערכת העיכול שלי נהרסה לתמיד?

בוקר טוב ממליצה לך לקבל חוות דעת מגסטרולוג (מומחה למערכת העיכול). נסי למצוא פורום מתאים ו/או גשי לרופא מומחה דרך קופ"ח שלך. לאחר שתדעי את הדרך להחזיר את מערכת העיכול שלך לתפקוד תקין, חזרי לברר האפשרויות להתמודדות נכונה ובריאה עם סוגית המשקל בהצלחה ובריאות טובה שלך לאה פינטו

מדוע אכילה בשעות המאוחרות של הלילה היא משמינה? ואפילו אם האכילה הזאת היא נובעת מתוך רעב פיזי-אמיתי. תמיד בפעמים שאני אוכלת בלילה אפילו משהו נורא קטן... אז בשקילת הבוקר הקבועה שלי, אני מעלה כמה גרמים... (הבהרה קטנה... אני כבר מזמן לא מאמינה בדיאטות, אני אוכלת שאני רוצה ומה שאני רוצה... אני פשוט לא יכולה להפסיק להישקל כל בוקר כשאני קמה... זאת התמכרות אצלי... אני פשוט סקרנית בבוקר לגבי המשקל שלי...)

בוקר טוב רינת הנחת היסוד שלך כי משקל הגוף מעיד על השמנה היא שגיאה נפוצה. מאזני השקילה מודדים את המסה הכללית של הגוף ולא את רקמת השומן. אין סיכוי בעולם שבטווח של כמה שעות השמנה (כלומר עליה במסת השומן בגוף) תתבטא במאזני השקילה. כך שאת טועה בפרשנותך. שינויים במסת השומן בגוף, מתבטאים בעיקר בהיקפים. אכילה בהתאם לצורכי הגוף, כלומר מתוך רעב, אינה משמינה ללא קשר לשעה המופיעה בשעון שעל הקיר. חשוב להוסיף: 1. הגוף שלנו אינו בנוי מפלסטלינה ואנחנו לא בובות פלסטיק - תנודות משקליות של גרמים הן הכי נורמליות לגוף חי ודינאמי. 2. עצם השקילה היומיומית מעידה על חלק בראש הדיאטטי שרצוי לשחרר. החלק הזה הוא אולי חלק מאיזשהו דפוס פרפקציוניסטי ו/או ביקורתי. הצורך המתמיד בקבלת אישור חיצוני (ממאזני שקילה) מרחיקה אותך מהססמוגרף הרלוונטי והוא התחושות הפיזיות הבריאות והאותנטיות שלך. מקווה שנענית ועתה הדברים ברורים יותר אם לא, המשיכי לשאול ואשמח להרחיב את ראייתך. בברכת שבוע מצוין שלך לאה פינטו

שלום לך רציתי לשאול אם אני לוקחת טבליות סוכרזית ממיסה במים רותחים ושמה בבקבוקון. האם אני יכולה להשתמש בנוזל הממתיק כמו הממתיקים הנוזליים הקנויים או שזה לא בריא? בתודה מראש שרינה

שלום שרי פעמיים טעית :-) 1. בהפניית שאלה דיאטטית לפורום הרזיה ללא דיאטה 2. בהפניית שאלה הקשורה בטכנולוגית מזון לדיאטניות. אנשים נוטים להשתמש במילה "סוכרזית" כשם כולל לממתיקים מלאכותיים אך ישנם הבדלים. ישנם חומרי המתקה שאין לחמם ויש העמידים בחום. פני לפורום הרלוונטי כדי לקבל תשובה אחראית. בברכת שבת טובה ומתוקה שלך לאה פינטו

אני כמעט בן 21, גובה 1.87 ומשקל 86.5... כבר 8 שנים אני נמצא במעגל של דיאטות... לפני שנה שקלתי 5-6 ק"ג יותר, ולאחר שהחלפתי את הפיתות והלחמניות בלחם מחיטה מלאה, ונפטרתי מההרגל המגונה של במבה וקולה (שותה רק קולה זירו, ואין יותר שקיות במבה בבית), שקלתי בסוף הקיץ הקודם כמו שאני שוקל עכשיו. בחורף העליתי 3.5 קילו, ובחודשיים האחרונים הורדתי אותם שוב (עוד פעם עם הגבלה על התזונה + הליכות)... אבל אני בן אדם שאוהב לאכול, וגם חשוף תמיד ל-"פיתויים" (אני בצבא וכל יומיים מישהו משתחרר/מקבל דרגה, ועושה טקס מכובד עם חטיפים ומאפים, ובבית אמא ואחותי שפשוט חולות על פחמימות מכל הצורות והמינים)... ואמנם מבחינת BMI אני כביכול בטווח התקין כרגע, אבל יש לי קצת כרס ואני מאוד לא אוהב איך שהגוף שלי נראה... איך אני מגיע למשקל שאני אהיה מרוצה ממנו בלי ספורט (שהבנתי שאני לא אצליח להתמיד בו לעולם, כי אני פשוט לא אוהב ספורט), ובלי להרגיש אשם על כל פרוסת עוגה שאני אוכל (או לחלופין להעניש את עצמי בלהסתכל על אחרים נהנים מאוכל ולהגיד לעצמי שלי לא מגיע כי אני לא רזה כמוהם)?

היי נתי "פיתויים" - קוראת את הפוסט שלך וזו אחת המילים המהדהדות שוב ושוב בראשי. במבה - פיתוי? פיתה / לחמניה - פיתוי? הסיבה לסימן השאלה היא על מנת להמחיש כי פיתוי הוא סובייקטיבי לחלוטין והוא תוצאה של המנעות. אם המנעות בפועל ואם המנעות מנטלית. זהו ביטוי של הראש הדיאטטי המגביל , המטריד שהופך מזונות לגדולים וחזקים מאיתנו, שנותן נפח בלתי ספר בחיינו למזונות כאלה ואחרים. ביטוי נוסף לראש הדיאטטי שהוא ראש מכוונן השמנה (ולא הרזיה כפי שנוטים לשגות), מתבטא גם בחשיבה שהיטבת לצטט: "שלי לא מגיע כי אני לא רזה כמוהם" וברגשות אשם עקב אכילה. כפי שיכולת להבחין, הראש הזה שמאד ממוקד באוכל ואכילה ליצירת הרזיה משרת אותך לפרקי זמן קצרים מאד. הראש הזה צריך להשתנות. כדיאנית המלווה בתהליכי הרזיה ללא דיאטה, יותר משמטריד אותי המשקל שלך (סה"כ הנתונים תקינים), מטרידים בעיניי היחסים שלך עם אוכל, הפרדיגמות (אמונות) שאתה מפתח בנוגע לעצמך ולגופך והאמון שאתה נותן בעצמך ובגופך. הדרך הנוכחית שאתה מציג היא מתכון להשמנה עתידית ולאיכות חיים מאד לא נוחה. על מנת ליצור מסלול חיים רזה, יש להתחיל בשיבר הראשי, במתג הראשי ולעשות עבודה ברמת שינוי הגישה. בשלב ראשון אני מזמינה אותך לקרוא את המאמרים המופיעים בצד ימין של הפורום ואחרים הנמצאים באתר הבית שלי. עליך להבין כי גישתך הנוכחית אינה ריאלית לאורך זמן והדרך לגוף אידיאלי (לא ממגזין אופנה) עוברת דרך עבודה הרמונית עם הגוף ולא דרך כפיית רעיונות דיאטטיים כאלה ואחרים. כדאי לוותר על צורת החשיבה הזו לטובת משהו מועיל הרבה יותר שבת שלום ונשמח להיות כאן לכל שאלה ותהיה שתעלה. שלך לאה פינטו

היי,אז הסיפור שלי הוא כזה: אני בת 14 , ושקלתי לפני כחצי-שנה 54 קילו.הרגשתי רע עם עצמי והתחלתי להפסיק לאכול ורק לשתות .. אחרי כ2 חודשים שקלתי 47 קילו .. חברות שלי התחילו להטיף לי על כמה שזה לא בריא לא לאכול והן השפיעו עליי אז התחלתי לעלות ..בשבילן . שבוע שעבר שקלתי 50 , והשבוע אני שוקלת 49..אני מאוד רוצה לרדת במשקל בלי דיאטות מסוכנות ,לפחות ל45 קילו. תוכלו לעזור לי?

מיכל שלום מה הגובה שלך? למה 45? שבת שלום לאה פינטו

אני 1.58 שוקלת 51 לאחר ירידה [ בפעם המי יודע כמה] של 6 ק"ג כרגע אוכלת בערך 1500 קלוריות ביום פילטיס פעמיים בשבוע והליכה יומיומית ירדתי לפעמיים בשבוע בערך 8 ק"מ. איך יורדים עוד שני ק"ג?????

טלי, הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה המיועד לאנשים שפתחו אלרגיה לדיאטה. זא הם לא יכולים לשמוע שאלות מהסוד שאת שואלת. וגם אני כמנחת פורום סובלת מאלרגיה חמורה לדיאטה ולשאלות דיאטות שכאלה כמו שאת שאלת. אז כנראה שעוד לא הבנת שמדיאטה רק משמינים וששאלות מהסוג שאת שואלת יובילו אותך שוב ושוב באותו לופ אין סופי של יחסים גרועים עם הגוף הרעבה שלו ירידה במשקל עליה בפעם המי יודע כמה כמו שכתבת וחוזר חלילה. אז שתי אופציות עומדות בפניך : האחת להמשיך בדיאטה ולקוות שבאיזושהי צורה בסוף תגיעי למשקל שאת מרוצה ממנו (מניסיון אין לזה הרבה סיכוי) אם בחרת בדרך הזו עליך לפנות לפורומים של דיאטה ישה המון כאלה ברשת וכמה בולטים גם בדוקטורס, האופציה השניה היא לוותר על דיאטה ולהתחיל במסע אל האדם הרזה שחי בתוכך אם תבחרי את זה יותר מאשמח לענות לך על שאלות שלך כי לשאלות מסוג כזה אין לי בכלל אלרגיה. בכל אשר תפני אאחל לך הרבה הצלחה, בלה

נירה שלום רב, ברוכה הבאה בצל קורותנו, משאלתך אני מבינה שאת לא ממש מכירה את הגישה, אז אסביר לך בקצרה ואזמין אותך לאתרים שלנו ולקריאה של תשובות בתוך הפורום. נתחיל מלתאר למי מתאימה גישת הלא דיאטה. הגישה מתאימה לאנשים אלרגים לדאטה. מי שאלרגי לדיאטה פשוט ישמין כשיעשה דיאטה זה חלק מהתגובה האלרגית. לכן ,עבור אנשים אלו פותחה גישה אחרת להרזיה,גישה המאמינה שניתן להיות רזים ללא דיאטה ושואבת את השראתה מאנשים רזים טבעי. הגישה חקרה את הרזים טבעי לעומק הסיקה מסקנות לגבי מה שונה בהתנהלות שלהם ויצרה תפיסה טיפולית המאפשרת גם לאנשים לא רזים לאמץ אותה ולהנות מאותן תוצאות. זו הגישה היחידה המתאימה לאנשים המצויים במעגלי דיאטה,בירידה ועליה בתחושה של תסכול ותקיעות. היא מתאימה מאד למי שסובל מהפרעות אכילה,הפרעות באכילה,מצוי במעגל דיאטה או סובל מדימוי גוף ירוד. מקווה שנענית ואם לא את מוזמנת לשאול עוד, בברכה בלה

שלום בלה, רציתי לשאול מה כוונתך ב"אלרגיה לדיאטה" ובזה שאת אומרת שהשיטה מיועדת לאנשים שאלרגים לדיאטה? ממה שאני מבינה מקריאה בפורום הזה, הגישה אומרת שמדיאטה תמיד משמינים. ואם השמנה היא תגובה אלרגית לדיאטה זאת אומרת שבעצם כולם אלרגים לדיאטה. ממה שאת כותבת פה משתמע שיש אנשים אלרגים לדיאטה ולפיכך ישמינו כשינסו לעשות דיאטה אבל בעצם.. לפי הגישה זה כך אצל כולם, לא?

שלום לכן, אני שוקלת 87 קילוגרמים וגובהי 165 סמ' וניסיתי כבר את כל הדיאטות בעולם.אני מאוד מפחדת מניתוח קיצור קיבה או ממלתעות...שמעתי על שיטת הרזיה באמצעות מסרים לתת מודע באמצעות אודיותרפיה. מישהי מכירה את נושא האודיותרפיה? מסרים תת מודעיים ותדרים ביו אנרגטיים? קצת מבלבלים אותי ..- אני כל כך מיואשת שאני מוכנה לנסות את הכל... תודה, עידית.

עדית היקרה ראשית את מחפשת קיצורי דרך וגם הולכת בדרך לא נכונה . אם עשית הרבה דיאטות ולא הצלחת את ללא ספק אלרגית לדיאטה ועליך ללכת בדרך אחרת. דרך שתגייס חלקים שונים בתוכם ותאפשר לך ריפוי. אני מבינה את הרצון שלך לעשות את זה מהר ובלי מאמץ אבל לדעתי אין דבר כזה. לא שמעתי באופן ספציפי על שיטת טיפול שאת מדברת עליה אבל הייתי נזהרת מהבטחות שנראות לא ממש הגיוניות. טיפול נכון בבעיה כמו שלך צריך להיות רב ממדי מותאם אישית והכי חשוב מקצועי, מאחלת לך הרבה הצלחה בלה

מוזיקה וצלילים באמת יכולים להיות כלי ריפוי מדהים, אך לא לצורך הרזיה. מה שאת מתארת מזכיר לי סיפור של בחורה שהכרתי, שמספרת שרזתה באמצעות האוטוסוגסטיה - השאה עצמית, גם כן מתוך מסרים לתת מודע. אלא שבדרך הזאת היא רזתה יותר ממה שהיא קיוותה ובסופו של דבר גם היא אומרת שזאת לא שיטה מומלצת. יתירה מכך - כאשר עובדים על התת מודע בהקשר של הרזיה, לדעתי זה עשוי ליצור נזק הרבה יותר גדול מ"סתם" לרזות יותר ממה שצריך. באותה דרך (ובאופן לא מודע) את בעצם מעבירה מסרים של "אני שמנה ואני צריכה לרזות" וכו'. נראה לי מתכון כמעט בטוח לפיתוח הפרעות אכילה.

תמיד כשאני מרגישה מאוהבת, מפוחדת,לחוצה או בדיכאון עמוק, במצבים האלה אין לי תיאבון בכלל! בימים כאלה אני מסוגלת לא לאכול בכלל כל היום (למרות שאז קצת אני כן אוכלת כדי לא לגרום לעצמי נזקים כמו עילפון, אולקוס בקיבה או הפסקת מחזור ווסת). למה זה ככה? אשמח לקבל תשובה...

ערב טוב רינת למצבי סטרס כמו פחד, לחץ, דכאון ישנה תמונה פיזיולוגית - הורמונלית אשר מסבירה את התנהגותך התזונתית. במצבי סטרס הגוף משחרר הורמונים קטבוליים כמו אדרנלין, נוראדרנלין, סטרואידים שונים וכדומה. הורמונים קטבוליים נראים כך משום שהם "מפרקים" מאגרי אנרגיה והופכים רכיבים כמו סוכר ושומן לזמיני ניצול במערכת הדם. מבחינת הגוף, שטף של חומרי אנרגיה לזרם הדם משול למצב שלאחר אכילה ולכן הרעב אינו מתפתח ו/או נדחה לאורך זמן עד לאיזון הורמונלי מחדש. אנשים שונים מגיבים באופן שונה זה מזה ברמת התגובה ההורמונלית ומכאן גם השוני ההתנהגותי. יש מי שיתאר מצב שונה לגמרי ויספר כי בזמן שהוא חווה מצבי סטרס הוא לא מפסיק לאכול. השונות נובעת מ: 1. עוצמת הסטרס והתגובה ההורמונלית 2. הבנה של סוג ה"רעב" - רגשי אל מול פיזיולוגי. מקווה שקיבלת את שביקשת ושיהיה ערב נעים במיוחד שלך לאה פינטו

לאה, שכחתי רק לציין שבזמן מצבי הסטרס האלה שלי, לא רק שאין לי תיאבון, אני לא רוצה להישמע "מגעילה"... אבל יש גם הרבה יותר פעמים יציאות בשירותים ושלשולים-האמת שאת זה יש לי מכל פעם מיד כשעולה לי מחשבה מלחיצה- לדוגמא:אם אני חושבת לעשות טלפון למישהו שלא דיברתי איתו הרבה זמן או ללכת לאיזשהו מקום שלא תכננתי בתחילת היום. אבקש לקבל תשובה גם על הסימפטום הזה, תודה.

הנני חייל בן 22 ששוקל 102 איני יוגע איזה תפריט אני צריך ואיך לשלב את זה בספורט אודה לך אם תוכלי לעזור לי.