פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5165 הודעות
4716 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

16/07/2011 | 08:36 | מאת: נטע

בעקבות מה שקראתי כאן וגם קצת באתרים שלכן רציתי לשאול מה ההבדל בין תוכנית ההרזיה ללא דיאטה לבין טיפול פסיכולוגי? אם אני מבינה שבעצם מטפלים בסיבות לאכילה הרגשית, שהן אכן רבות ומגוונות, יצא לי לחשוב על זה שבעצם באותן סיבות אפשר גם לטפל בטיפול פסיכולוגי. אז מה בכל זאת ההבדל אם יש כזה?

16/07/2011 | 09:57 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב נטע האבחנה אינה בין טיפול פסיכולוגי לבין "הרזיה ללא דיאטה". "הרזיה ללא דיאטה" היא גישה המנחה אותך לפתור את סוגית ההשמנה תוך מיקוד במערכת ההנעה הפנימית שלך והרמוניה עם הגוף שלך. איך תעשי זאת? יש כל מיני מתודות: פסיכולוגיה, אימון, פסיכותרפיה, מדיטציה ותורות המזרח וכדומה. כדיאטנית אשר בחרה במתודיקת האימון, ככלי הנעה לשינוי, אני יכולה להוסיף ולאמר כי האימון (וזאת אני רואה בבירור ממתאמנים שמגיעים אלי אחרי כל מיני תרפיות) מתמקד במסלול הפתרון ופחות אם בכלל במסלול הבעיה. כדיאטנית המלווה בתהליכי הרזיה ללא דיאטה, פחות מענייני ההיסטוריה ויותר המשאבים והמיומנויות (מרמת הביאינג) שיניעו את הגלגלים לכיוון הנכון. נפגשת עם לא מעט אנשים שעשו דוקטורט בתחום האכילה הרגשית ויודעים לדקלם היטב את הבעיה, אך לא הרבה השתנה וזה מה שקורה כשאנו חופרים בבעיה, פשוט מתבוססים בבוץ הפרדיגמות הבולמות של חיינו ושומרים על אותה מציאות על אף המאמץ. תחום הקוגניציה משותף גם לפסיכולוגיה וגם לאימון אלא שנתיבי המיקוד, לא פעם, שונים. אם עדיין לא ברור, מקדי את שאלתך ואשמח להמשיך בשרשור. בברכת שבת יפה שלך לאה פינטו

16/07/2011 | 11:13 | מאת: נטע

מתשובתך אני מבינה שטיפול פסיכולוגי נתפס כ"חפירה בבעיות ובעבר". זה אחד המיתוסים הנפוצים לגבי טיפול פסיכולוגי. זה אולי נכון לגבי הטיפול הדינמי/פרוידיאני, אבל האמת היא שהפסיכולוגיה התקדמה מאוד מאז פרויד והיום טיפול פסיכולוגי זה לא רק לחפור בעבר או בבעיות. יש גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי שבהחלט שם דגש על פתרון הבעיה ולא רק על חפירה בה. בטיפול כזה המטופל מקבל תרגילים ומשימות שאותן הוא נדרש לבצע ובהחלט אין הסתפקות רק בלדבר על הבעיה. אז אם למקד את השאלה שלי יותר אז השאלה היא מה ההבדל בין תוכנית אימון אישי לבין טיפול קוגנטיבי התנהגותי? (שאלה שאגב שאלתי לא פעם בכל מיני מקומות אבל אף פעם לא קיבלתי תשובה ברורה). תודה

15/07/2011 | 19:00 | מאת: רינת

שמי רינת בת 20. אני כבר חיברתי הודעה לפני כמה ימים... שנגמלתי מהדיאטות, ואני מסכימה עם בלה אגמון, והורדתי 9 קילו ואני מאושרת. אבל לא סיפרתי את כל האמת... אני עדיין אוכלת מדי פעם אכילה רגשית, אומנם לא בכמויות גדולות, רק קצת כל פעם. וזה מה שמונע ממני לרדת עוד קצת במשקל, כרגע אני שוקלת 45 ואני בגובה 1.51 ואני רוצה לשקול 42 לפחות אם לא 40. אני יודעת שבגילי אני צריכה לשקול 50 לפחות, אבל אני מאוד נמוכה ואני צריכה לשקול בהתאם לגובה שלי, וגם אני רוצה להיות מאוד...רזה. באכילה רגשית בעיקר מתוך שיעמום אני אוכלת בעיקר שוקולדים ומתוק, ולכן המשקל שלי כל פעם עולה ויורד (בין 47 ל-45 קילו). אני כמובן כבר לא מאמינה ששוקולד זה משמין, זה פשוט אכילה שבאה מהרגש ולא מרעב אמיתי ולכן זה משמין (זה ממש לא משנה מה סוג האוכל שאוכלים). אשמח לקבל תשובה איך להפסיק לאכול מתוך שיעמום ולהצליח לאכול רק לפי הרעב האמיתי.

16/07/2011 | 10:04 | מאת: בלה אגמון

רינת למען האמת הרצון שלך לרדת למשקל של 42 שהוא משקל נמוך מידי לגובה וגיל שלך מדאיג אותי כאיש מקצוע. הייתי ממליצה לך על יעוץ מקצועי בנושא של אכילה. נראה שיש משהו יותר עמוק מאכילה רגשית וצריך לבדוק אותו. ממליצה לפנות למי שמתמחה בהפרעות אכילה. בברכה בלה

15/07/2011 | 18:33 | מאת: שאלה

בע שלום לך, מבקשת לדעת האם יש קשר בין השמנה ותוצאה של הכבד שומני לאישה בת כבת 70 תודה

16/07/2011 | 10:06 | מאת: בלה אגמון

עליך לפנות לרופא שמטפל באישה הזאת. אין אפשרות לענות על השאלה דרך הפורום. בברכה בלה

15/07/2011 | 15:46 | מאת: ש

רציתי לשאול האם באופן כללי יש השפעה רעה להרזיה על מאכלים ומרכיבים של קמח לבן כי הוא משביע יותר ?

15/07/2011 | 16:53 | מאת: בלה אגמון

אנשים רזים אוכלים קמח לבן וזה לא מה שמונע מהם להיות רזים.

אני מלאה. כל הזמן שומרת או מעט זוללת....אבל לאחרונה אמצתי כמה הרגלים, האם עליהם מדובר בדרככן?: לא לאכול תוך כדי עשיית משהו, רק מצלחת בישיבה, לא לחטוף... הרבה ירקות , בכל הזדמנות מה שבא לי אפשרי- רק במידה הבעיה היחידה: אכילה מתוך תסכול או שעמום. זה פשוט הרגל נורא! זה הכי קשה לי יש עצות?

15/07/2011 | 09:52 | מאת: בלה אגמון

כרמית, את עמוק בתוך גישת הדיאטה ,השפה של הדיאטה מתגלה כמעט בכל מילה שכתבת. לא לא לזה אנחנו מתכוונים. שינוי הרגלים חיצוניים לא יעשה את השינוי הפנימי העמוק המיוחל. אכילה מתוך שעמום היא אכילה רגשית. זה דורש התיחסות אחרת - מעמיקה, אישית, יסודית, הרבה מעבר לאימוץ הרגלים נכונים שזה בסהכ לא פחות ולא יותר מאשר דיאטה. אתאר לך איך אני עובדת עם אכילה רגשית - ראשית אני עושה אבחון ומבינה יחד עם מי שאני עובדת איתו את מקור הבעיה של האכילה הרגשית שיכולה לנבוע מהרבה מאד סיבות. אחרי שלב אבחון אני בונה תוכנית התערבות יסודית מעמיקה ומדויקת שנועדה לרפא אל כל הסיבות בגללם קיימת אכילה רגשית ובסוף אני מציידת את המטופלת בהרבה מאד כילים לשמירה על ההשיג. אז כפי שאת רואה זה תהליך לא ארוך במיוחד אבל גם לא שיטחי וקצר. מאחלת לך סוף שבוע מקסים, בלה

14/07/2011 | 09:50 | מאת: שלי

אני למודת דיאטות, אמי מלאה מאוד ולי יש ירידות של ק"ג בודדים ואח"כ בעיקר בחורף מעלה מעט. ככה אני חיה אחרי הלידות עם עליה קטנה וירידה קטנה....יש תקופות שאני אוכלת בריא, וטוב לי אני שבעה ואין לי צורך בהמון אוכל. ויש לי תקופות של איבוד הכיוון הבריא ואני מרשה לעצמי מזון שלא הכי טוב לי ומיד רואה את זה על עצמי. האם אני ב"מעגל קסמים" או שאלו הגנים שלי ואיתם אחיה לנצח?

14/07/2011 | 15:24 | מאת: בלה אגמון

שלי שלום רב, גנים זה הקודים איתם נולדנו הם מחזיקים את הפוטנציאל שלנו מה עושים אתם ואיזה תוצאות מקבלים תלוי מאד בדרך בה נתנהג. אביא דוגמא כדי שיהיה יותר ברור. בואי נקח זרע של עץ תפוחים. הזרע כזרע בלי שישימו אותו באדמה ישקו ויטפלו בו ישאר קטן חום ולא משמעותי. אותו זרע עם טיפול נכון אדמה פוריה והשקיה נכונה יניב עץ תפוחים גדול ומשגשג שיתן גם פירות. אותו דבר בידיוק עם הגוף שלנו. לכולנו יש נטיות גנטיות אבל שום גן לא גורם לך להיות במעגל קסמים של דיאטה,הרזיה, השמנה זה כבר יותר עיניין של גישה ובחירה והבנה שזו גישה ובחירה. כל עוד את לא הבנת שדיאטות הם לא דרך הרזיה מתאימה לך כי את אלרגית לדיאטות כל עוד לא תפסיקי לעשות דיאטות ותבחרי דרך אחרת להרזיה כל עוד לא תשני את הגישה שלך תמשיכי להסתובב במעגלים ואין פה שום עניין להאשים את הגנים. אנשים שמנים בגלל מעשים שלהם ולא בגלל גנים שלהם. אז איך משנים את המעשים ? זו שאלה נהדרת לתהליך אישי. להתראות בלה

13/07/2011 | 21:48 | מאת: ש'

קראתי את הכתבות בנושא של הרזיה ללא דיאטה ואני חושבת שהבנתי את העיקרון, אבל ברור שאי אפשר לאכול כל מה שמתחשק בלי חשבון ולצפות לרזות מזה, נכון? כלומר, הכוונה היא פשוט להקשיב לאותות הרעב והשובע של הגוף ולהיפטר מההרגל לאכול בגלל רגשות/שעמום. הבנתי נכון? בנוסף, רציתי לשאול אם זה אומר שאפשר לאכול כל סוג של מזון אם שמים לב לתחושת השובע ומפסיקים לאכול בעקבותיה, כי נתקלתי בהמון מאמרים על הנזק שגורמים מאכלים מקמח לבן ועל כך שהם תורמים מאוד להשמנה. אבל אני נוטה להאמין שהבעיה היא בכמות של המאכל ולא במאכל עצמו, כי למרות שלחם שמועשר בסיבים מתואר כמשביע יותר, אני ממילא אשבע למשך 4 שעות מסנדוויץ' שעשוי מלחם לבן ואשבע למשך 5 שעות מארוחה שכללה מנת פסטה מקמח לבן ולא מקמחים אחרים (שממש מרגיש כמו עונש לאכול אותם) האם אני טועה ומדובר ברכיב כל כך מזיק?! תודה רבה.

13/07/2011 | 21:59 | מאת: בלה אגמון

ש היקרה, לא לא הבנת נכון בכלל, גישת הרזיה ללא דיאטה היא כל כך הרבה יותר מהקשבה לרעב ושובע בידיוק כמו שנהיגה היא כל כך הרבה יותר מלחיצת גז/קלאצ'/ברקס. זו תפיסת עולם חדשה לגמרה הבנויה מהרבה רבדים שאי אפשר להפריד בינהם כמו שבית זה גם יסודות וגם קירות וגם צנרת וגם חדרים וגם מטבח וגם תמונות וגם רהיטים והכי חשוב גם אווירה. את שואלת שאלות דיאטתיות שאלות של מידע ואלו אנחנו מדברות על משהו אחר לגמרה על יחסים עם הגוף על אהבה אליו על הקשבה ומילוי נכון של הצרכים שלו. וכדי לעשות הרזיה ללא דיאטה יש צורך בתהליך של שינוי הבנוי ממספר שלבים. מקווה שעכשיו זה קצת יותר ברור,בלה

14/07/2011 | 01:03 | מאת: ש'

אני חושבת שאני מתחילה לתפוס את העניין באמת.

13/07/2011 | 12:09 | מאת: אני

באיזה אתר ניתן לקרוא/ללמוד על התכנית של הרזיה ללא דיאטה ? מאד מענין אותי המידע. תודה רבה!

13/07/2011 | 19:00 | מאת: בלה אגמון

שלום לך, מתחת לתמונות של כל אחת מאתנו יש קישור לאתר שלה. באתר של כל אחת יש הסבר על התוכנית על הגישה ועל השיטה. את מוזמנת לבקר להתרשם ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול פה

12/07/2011 | 23:54 | מאת: שלי

אני בתחילת ההריון ויש לי מעט עודפי שומן- כ 5 ק"ג, לאחרונה אימצתי אורח חיים בריא ואני רוצה לדעת האם התפריט יתאים גם לתחילת הריון( שבו הבנתי אין סיבה לעלות כלל): בוקר: קפה_ 2 לחם קל עם גבינה וירק 10: פרי או יוגורט דל צהרים: מנת חלבון ו 3 כפות פחממות או לחם קל , המון ירקות עם מעט שמן זית. אחה"צ: נס קפה + חטיף אנרגיה ללא סוכר או לחם קל עם ריבה ערב: טונה או ביצה עם סלט ופריכיות או לחם קל.

13/07/2011 | 07:34 | מאת: בלה אגמון

שלי היקרה ראשית מזל טוב שינית לא ברור לי מדוע כתבת פה את התפריט שלך? הפורום אינו מיועד לבדיקת תקינותם של תפריטים לצורך כך עליך לקבל יעוץ אישי מתזונאית. מבלי להתעמק יותר מידי התפריט נראה דל מידי,דיאטתי מידי ,לא מספיק מזין ומגוון במילים אחרות זו דיאטה. אני באופן אישי מאמינה שמדיאטה משמינים ומתנגדת לדיאטה באופן גורף למדי. בברכה בלה

שלום וברכה אני בחורה בת 28 גובהי: 1.63 משקלי עד לפני שלושה-ארבעה חודשים היה 54 ק"ג היום אני שוקלת 47 קילו (בעיקר ירדתי בחודשיים האחרונים) יש לציין שאינני עושה דיאטה! אין לי תיאבון אני אוכלת בכמויות ממש ממש קטנות ולעיתים מאוד קרובות אחרי שאני אוכלת או תוך כדי אני מרגישה תחושת בחילה. יש לציין גם שעברתי בחודש האחרון משבר קשה (עם בן זוגי) אני חייבת עזרה. מה עליי לעשות? איזה טיפול/כדור/בדיקות עליי לבצע? (לפני חודש עשיתי בדיקות דם,כולם תקינות).תודה רבה, מור.

12/07/2011 | 08:06 | מאת: בלה אגמון

מור המקסימה, ראשית אני מציע שתגשי לרופא/ה מטפל שלך וספרי לו את הסיפור,חשוב לשלול בעיות בריאותיות . שינית נשמע שבעקבות משבר אישי נכנסת לסוג של מצב רוח לא טוב על גבול דיכאון וזה חלק מתופעות הלוואי שלו. לכן הייתי ממליצה לך לא להישאר לבד עם מה שקורה לך ולחפש עזרה נפשית/רגשית כל סוג של תמיכה מאיש מקצוע מיומן שיאבחןיחד אתך את הבעיה ובשלב הבא יציע פתרון הולם. גם פה את יכולה להתעיץ עם רופא המשפחה ולבדוק איך הוא יכול לעזור לך ולהפנות אותך ליעוץ מתאים. בברכה בלה

09/07/2011 | 17:50 | מאת: סבטלנה

בנות,אשמח לתגובותיהן-אם מהיא נסתה כורי שובע.

10/07/2011 | 07:45 | מאת: בלה אגמון

ומה יצא לך מהתגובה על כדורי שובע. לנוכח כמה עובודות חשובות. 1 אין היום שום כדור ליצירת שובע שהוא בריא ובאמת עובד. 2 כדור הוא אמצעי חיצוני ליצירת שינוי ולכן לא מחזיק מעמד 3 שינוי אמיתי מתרחש מבפנים ולא בעזרת אביזרים חיצוניים. כדורי שובע הקיימים היום נועדו לדבר אחד בלבד- לאפשר רווח קל ומהיר לחברות המיצרות את פנטזיה שלא קיימת במציאות. אז אני מציע לך לוותר על התענוג המפוקפק של שימוש בכדורי שובע,ללמוד איך צריך לרזות נכון ולעשות את הדרך אחת ולתמיד

12/12/2011 | 20:13 | מאת: דנה כהן

אני חולקת על מה שבלה כתבה, אני לוקחת באופן קבוע כדורי שובע, והתוצאות מדהימות, גם רזיתי וגם רמת הסוכר והכולסטרול שלי ירדה. ממליצה מאוד על הטבליות של השובע קופסא. ניסיתי הרבה דרכים לדיאטה ואף אחת מהן לא עזרה לי כמו טבליות השובע.

בע"ה שלום רב, עד גיל 23 הייתי מקל. במשך השנים התמאלתי והיום בגיל 40 אני שוקל 100 קילו על 168 ס"מ בבדיקות דם רמת הסוכר קצת מעל הרגיל והכבד שומני בבדיקת א.ס. באימון להרזיה הורדתי 12 קילו לפני שנתיים והעלתי אותם חזרה, כי זה לא רק היה אימון כי אם דיאטה. לפני כמה חודשים הייתי חודש אצל דיאטנית ונישארתי באותו משקל. אני לא יכול לאכול לפי שעות ולהתנזר ממאכלים. אני יכול לוותר על מטוגן, אוכל כ5-6 פרוסות לחם מלא ביום. אני רווק כך שוכל מהמקרר. לא אוכל צ'פס..והאמת הייתי אוכל פיצות והפסקתי. אני צריך עיצות ממומחה לאדם כמוני. אני רוצה להיות רזה. קניתי הליכון ולא עוזר כלום אני לא עולה עליו. אנא עזרו לי.

08/07/2011 | 12:54 | מאת: בלה אגמון

דני היקר, ראשית אסכם כמה עובדות ממה שכתבת ומשם אתן לך מספר עצות חשובות. אתה מציין שהיית רזה מאד פעם מה שאומר שיש בתוכך חלק היודע להיות רזה . אתה מציין שהורדת במשקל והעלת בחזרה ,מה שלא מפתיע כי כשעושים דיאטה תמיד מעלים אז אתה לא יוצא דופן. אם היית אצל דיאטנית ונשארת אותו דבר זו הוכחה נוספת שאתה אלרגי לדיאטה ודיאטה היא חסרת כל ערך עבורך אם כבר ההפך היא מזיקה לך. זה שאתה לא יכול לאכול לפי שעות ולהתנזר ממאכלים זה מחזק עוד יותר את ההנחה שלי שדיאטה זה לא בשבילך כי לאכול כל כמה שעות ולהתנזר ממאכלים זה לעשות דיאטה. אתה אומר שאתה יכול לוותר על אכל מטוגן ואוכל 6 פרוסות ביום זה לא רלוונטי לתהליך הרזיה נכון. אתה אומר שאתה רווק ואוכל מהמקרר גם זה לא רלוונטי להרזיה נכונה, יש הרבה רווקים שלוקחים אחריות על הבריאות שלהם ופועלים נכון כדי להיות באיזון משקלי מלא. אתה כותב שהפסקת לאכול פיצה וציפס קנית הליכון ושום דבר לא עוזר... בקיצור נראה לי שקצת הלכת לאיבוד,אתה צריך הכוונה מקצועית נכונה ומותאמת לך אישית. הדרכה נכונה תעזור לך לייצר שינוי בכל האספקים של החיים שלך הגורמים לך להישאר שמן. ההדרכה צריכה להיות משולבת - תזוניתית/אימונית/פסיכולוגית. מקווה שעזרתי, בלה

08/07/2011 | 00:58 | מאת: יעל

היי , אכלתי היום בורקס גבינה 1, בורקס פיצה1 וקוראסון ריק , כולם מהמאפייה . ובערב אכלתי 2 פרוסות של לחם קל ( כל אחת 50 קלוריות ) עם בערך כף גבינה לבנה 3% ותפוח קטן-בינוני . חישבתי את כל זה ל1000 קלוריות. לפי האינטרנט בורקס שוקל בין 50-70 גרם ולכן קשה לי לחשב את הבורקסים. האם החישוב שלי נכון? כי ניראה לי שזה יותר מאלף קלוריות....

08/07/2011 | 10:33 | מאת: בלה אגמון

היי יעל, לא ברורה לי השאלה שלך. אם את רוצה חישוב קלוריות טכני אז הגעת לפורום הלא נכון כי פה לא מחשבים קלוריות. אני מקווה שאת רוצה לדעת האם הדרך בה אכלת תוביל אותך לרזון יציב ובריא ותשפר לך את איכות החיים. אם זו השאלה שלך אז התשובה שלי היא לא הדרך שלך לא נכונה. את אכלת מעט מידי קלוריות וכולם כמעט מאיכות ירודה ביותר דבר שיגרום לגוף שלך לסבול,לאגור שומן ולהיות במצוקה. אז אם את רוצה ללמוד להיות אדם רזה כדאי לך מאד להבין הרבה יותר נכון את נושא התזונה כי קלוריות לא שוות גם אם נדמה לך שכן. בברכה בלה

07/07/2011 | 09:00 | מאת: קרן ש.טארוטרפיסטית

מתוך קריאה בפורום החלו לעלות בתוכי שאלות לגבי "איך עושים את זה נכון,נראה לי שלפחות אצלי הקושי העיקרי הוא בעצם בהתמדה,למרות ששיכלית אני יודעת שמדובר בתהליך,הילדה שבי רוצה שהדברים יקרו במהירות-ואם תוך שבוע אין תוצאות מרשימות אז...זה לא ממש שווה.איך בעצם עושים את הסוויץ בראשףונהנים מהדרך ולא מהמטרה?

07/07/2011 | 09:36 | מאת: לאה פינטו

היי קרן פיתוח התמדה הוא חלק מסוגית אימון, שנוגעת לפיתוח מחויבות פנימית גבוהה. מנסיוני, אנשים נוטים לתפוש את המושג באופן שגוי וחושבים כי מספיק שיצהירו על מחויבות כדי שהיא תתרחש. ממש לא. יצירת מחויבות, משמע מוטיבציה פנימית גבוהה וקבועה היא חלק מתהליך הלמידה באימון להרזיה (ללא דיאטה). והמחויבות הזו שעליה אני מדברת היא מחויבות להיות אדם רזה ולא להשיג מטרה חיצונית נקודתית. כשמפתחים מוטיבציה למספר על מאזני השקילה בלבד, היא נעלמת עם השגתו והדרך חזרה קצרה ביותר. קרן יקרה, הפורום חושף את עיקרי הגישה אך אינו יכול להוות תחליף לעבודה אישית שכן לכל אדם הנתיב שלו. חלק מהאנשים מוצאים זאת לבד וחלק זקוקים לליווי. מה שחשוב הוא שתביני שמה שנדרש כדי להשיג תוצאות מצוינות וי-צ-י-ב-ו-ת זה לא התעסקות באוכל ובאכילה אלא בגישה שלך. הגישה הילדותית (מילים שלך שאני בהחלט מתחברת אליהן) שאת מתארת היא בהחלט חלק ממה שדורש שינוי. גישת ה"הכל או לא כלום" או "כאן, עכשיו ומיד" מובילה אותך להמשיך ולעשות עוד ועוד ממה שאת מכירה ולא עובד בשבילך. הכירי בכך ולמדי לקחת אחריות על גישתך זו. בררי עם עצמך, איזו גישה, איזה דיאלוג פנימי ישרת אותך טוב יותר. והכירי באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים מה הנזק שיוצרת אצלך הגישה הנוכחית. מקווה שהארתי ומאחלת לך יום פורה שלך לאה פינטו

07/07/2011 | 13:42 | מאת: קרן.ש טארוטרפסטית

לאה,כל מילה מעבר לתודה תהיה מיותרת-הגלגלים מתחילים לנוע.

06/07/2011 | 14:08 | מאת: קרן

שלום אני סובלת מהשמנה, יש לי BMI 30 ואני בת 22, רציתי לדעת אם אני יכולה מבחינה רפואית לעבור ניתוח שרוול בקיבה, ואם לא איזה כדורי הרזיה את ממליצה לי ? אני מחפשת שיטת הרזיה מהירה לאחר שנים של ניסיון לדיאטות הרגילות ללא הצלחה

06/07/2011 | 15:02 | מאת: לאה פינטו

קרן יקרה את שאלתך הרפואית עלייך להפנות לרופא המוסמך לענות לך בסוגיה זו. בנוגע לכדורי הרזיה ושיטת הרזיה מהירה - אוכל לאמר כי שניהם מתכון די בטוח להשמנה בהמשך. דיאטה מכל סוג שהיא (רגילה, מהירה, מתונה וכדומה) היא אמצעי משמין יותר משהוא מרזה. דרך הדיאטה הוכיחה עצמה ככשלון אצל רבים ולא רק אצלך. לכן, במקום ללכת מדחי אל דחי, קראי קצת בפורום, כנסי לאתרי הבית האישיים, קראי את המאמרים ונסי להבין את גישת ההרזיה ללא דיאטה. נשמח לעמוד לרשותך ולענות בתשומת לב רבה לכל שאלה. בברכת המשך יום יפה שלך לאה פינטו

05/07/2011 | 13:31 | מאת: אני

בלה ולאה שלום, אני בת 23, 1.61 שוקלת 57 אני יודעת שהמשקל שלי תקין, אבל אני רוצה להיות רזה. מה אתן מציעות לי? תודה ויום טוב!

05/07/2011 | 13:58 | מאת: בלה אגמון

תעני בבקשה על כמה שאלות. 1 איך את מגדירה רזה? 2 למה את רוצה להיות רזה? 3 האם את מבינה את המחיר של לא לקבל משקל תקין ולנסות להוריד אותו? 4 אם את לא מבינה את המחיר למה את לא מבררת? 5 אם את כן מבינה אותו למה את רוצה לשלם אותו??? (רמז דק המחיר הוא שבסוף תיהיי הרבה הרבה יותר שמנה ממה שאת עכשיו.

05/07/2011 | 10:52 | מאת: נטע

בת 35, לאחרונה עליתי מאוד במשקל בגלל אכילה רגשית והגעתי למשקל של 75 ק"ג על 1.55 הגובה. העניין מלחיץ אותי כי אני גם סובלת מכאבי גב ואמנם אני לא חושבת שכאבי הגב הם בגלל המשקל (כי הם נמשכים כבר שנים והיו קיימים גם כשהייתי במשקל תקין) אבל פוחדת שאם אמשיך לעלות במשקל תהיה לזה השפעה גם על הגב. בעצם הדבר שהכי מציק לי עכשיו זה כאבי הגב ומתוך זה הלחץ מהעלייה במשקל. עכשיו, אני שמה לב שקשה לי להיפטר מרגשות האשם בקשר לכך, בקשר לעלייה במשקל שלי ואני יודעת שרגשות האשם האלה עשויים רק להזיק יותר. אני עלולה או להיכנס לדיאטת כסאח או ההיפך, לפנות יותר לאכילה רגשית ו.. להשמין. אז אומרים לי: תאהבי את גופך ותקבלי אותו וכו' אבל קל להגיד.. איך מיישמים את זה בפועל? איך נפטרים מרגשות האשם האלה? תודה מראש נטע

05/07/2011 | 14:12 | מאת: בלה אגמון

נטע אכילה רגשית היא בעיה שצריך לרפא ואסור להזניח ממש כמו פצע מוגלתי ומדמם. אפשר לשים עליו פלסטר לקחת אקמול ולהתעלם אבל בלי טיפול נכון זה רק ילך ויחמיר. דיאטה עבור אכילה רגשית היא כמו פלטסר עבור פצע מוגלתי כואב ומדמם. על מנת לרפא אכילה רגשית יש צורך בטיפול מותאם אישית העובד על רבדים שונים של האדם ומשתמש במגוון רחב של כילים כמו פסיכותרפיה, יעוץ תזונתי, אימון אישי ועוד. אגב מרגשות אשם אי אפשר להיפטר רגשות הם חלק חשוב בהוויה אנושית, צריך ללמוד להשתמש בהם נכון לכל רגש יש מטרה בפני עצמו צריך ללמוד להבין אותה. מקווה שעזרתי בברכה בלה

06/07/2011 | 14:42 | מאת: נטע

לגבי טיפול, האמת שלא מזמן עזבתי טיפול פסיכולוגי שהייתי בו, אליו פניתי בגלל בעיות אחרות אבל גם דיברתי עם המטפלת על האכילה הרגשית. האמת שהיא נתנה לי עצות וכלים שנראו לי יותר כמו דיאטה... לא יודעת, אולי הייתי צריכה לפנות לטיפול בהפרעות אכילה, פשוט אני כבר די מיואשת מטיפולים. אני יודעת שהאכילה הרגשית וההשמנה הם רק סימפטום.. ועדיין לא מצאתי דרך לטפל בבעיה עצמה..

שלום,אני בת 17 עוד כמה חודשים..אני שוקלת 64 (העלתי 2 קילו כי זזלתי בשישי שבת ..) אז יום רביעי שקלתי 62... הגובה שלי הוא - 1.60 לפני חודשיים התחלתי דיאטת כאסח והורדתי 11 קילו (התחלתי ממשקל של 73 והגעתי ל62) .. אכלתי במשך יום יום 400 קלוריות בלבד והלכתי לחדר כושר 5 ימים בשבוע וכל אימון היה בסביבות השעתיים שלוש...אני לא רוצה להמשיך עם הדיאטה הזאת יותר,אני לא רוצה לעשות דיאטות יותר גם או לספור קלוריות כי באמת שנמאס לי,אבל אין לי ספק שאמשיך לעשות ספורט..מה שמפחיד אותי עכשיו זה שאני אעלה במשקל בקצב מטורף ושעכשיו אני אראה אפילו שמנה יותר כי הגוף שלי יאגור שומן... או שאני אשקול יותר... מה אני אמורה לעשות כדי לשקם את הגוף שלי עכשיו בלי שאני אעלה במשקל בצורה דרסטית? או שאני אעלה במשקל ואז הגוף שלי יתאזן וישאר במשקל שלו בלי לזוז או אפילו ירד? זה נשמע טוב מדי .. אני גם בטוחה שהוא נכנס למנגנון ההרעבה וההגנה העצמית ..קראתי את המאמר שפורסם באתר שלכם וזה בדיוק מה שקורה לי עכשיו בשישי שבת זללתי בצורה מוגזמת עד שהרגשתי שבעה בצורה בלתי נוחה כבר ואכלתי גם כשממש לא היייתי רעבה ... אני מרגישה כלכך אובססיבית,ברמה חולנית כבר.. אני מתכוונת להחביא את המשקל ולהפסיק להישקל כל יום במיוחד בגלל שאני מרגישה כאילו אני מפתחת הפרעת אכילה..אני מעדיפה לעלות במשקל עכשיו מאשר להיות אנורקסית בסוף.. לפני שבוע יים(יום שישי) קמתי והחלטתי שאני מוכרחה להפסיק עם הדיאטה הזאת כי כבר הרגשתי שאני לא מסוגלת מבחינה פיזית אז החלטתי שבאותו יום אני יאכל יותר טוב ויראה מה קורה.. אז איכשהו זה נגרר ליום זלילה כזה ואכלתי מה שבא לי..ביום שבת אכלתי 700 קלוריות וגם יום ראשון ושני אכלתי 700..ביום שלישי אני חושבת שאכלת 800 קלוריות או 900... וביום רביעי הבנתי שאני פוגעת בעצמי עדיין וגם שנמאס לי לספור קלוריות אז אכלתי יותר באותו יום..הייתי אומרת 1200 קלוריות פחות או יותר כי לא ספרתי..אותו דבר לגבי יום חמישי ואז שישי ושבת ממש נסחפתי כמו שסיפרתי קודם..ויום ראשון אכלתי 600-700 קלוריות,היום גם אכלתי 700 עד שפתאום בערב אמא שלי חזרה עם פיצה וגלידה קטנה כזאת ולא יכולתי כאילו כבר לא היה לי אכפת כלכך אז אכלתי משולש פיצה,קערת קורנפלקס משוקולד כזה ואת הגלידה ועוד 2 פרוסות עם חמאה.. את חושבת שאחרי כל זה הגוף שלי עדיין בטוח שאני מרעיבה את עצמי ונמצא במנגנון הרעבה? מה את מייעצת לי לעשות עכשיו? איך לתקן את הנזק שעשיתי לגוף שלי מבלי להעלות יותר מדי במשקל ? רק לא דיאטה בבקשה אני לא רוצה לשמוע יותר את המילים:דיאטה,קלוריות,משקל :( אבל מצד שני אני גם לא רוצה לזרוק לפח את כל העבודה הקשה שעשיתי בחודשיים האלה... למרות שאני מודעת לעובדה שהתעללתי בגוף שלי...אגב המחזור החודשי שלי ממש מאחר ואני מתחילה לדאוג .. אני אשמח לקבל תשובה.. ולקבוע איתך פגישה אם זה אפשרי!(אפילו בתשלום) אני מאוד מקווה שאפשר לקבוע איתך פגישה! תודה רבה ערב טוב :)

05/07/2011 | 08:05 | מאת: בלה אגמון

קארין היקרה, את צריכה הכוונה כי קצת הלכת לאיבוד ,ההכונה צריכה להיות גם עבורך וגם עבור הורים שלך. חשוב מאד לעזור לך להתאזן כי נכנסת למסלול מסוכן שאם לא יטופל נכון עלול להפוך להפרעת אכילה. את צריכה לדבר עם הורים שלך לתאר להם מה שקורה לך ולבקש מהם לעזור לך. יש מספר אפשרויות של עזרה והכוונה ואתם צריכים לבדוק מה מתאים לכם . ניתן לקבל עזרה דרך קופת חולים או באופן פרטי. הוריך הם אלו שצריכים למצוא את איש המקצוע המתאים ביותר עבורכם. אז תפני אלהם ותדברי איתם. חשוב מאד לקבל עזרה כמה שיותר מהר, אני באופן אישי עובדת עם נשים בוגרות ולא מטפלת בנערות בגילך אבל אני משוכנעת שיש בעלי מקצוע המתמחים בדיוק בטיפול בנערות בגיל שלך. מאחלת לך המון הצלחה, בלה

להפרעות אכילה? אם לא,איזה איש מקצוע יתאים למצב שלי ויוכל באמת באמת לעזור לי? כי אני לא מבינה בנושאים האלה וגם הוריי לא .. אין לי מושג לאן לפנות,ואני לא רוצה ללכת לדיאטנית כי היא תיתן לי שוב תפריט ואני לא רוצה לעשות דיאטות יותר לאחר שהבנתי מה זה עשה לי פיזית ונפשית... ממש אהבתי את השיטה שלכן,אין בכל זאת מישהי בארץ שעובדת לפי השיטה ללא הדיאטה ומעבירה אותה גם לבני נוער ?

03/07/2011 | 12:05 | מאת: מיואשת

אני בת 40 ואמא לילדים גובה 159 משקל 70 ק"ג . אני כל הזמן בדיאטה-מאוזנת אוכלת נכון ובריא אך כבר חצי שנה לא מורידה במשקל . אני עושה הליכות 3 פעמים בשבוע. יש לי ארוע ואני חייבת לרזות - מה עושים? יש כמוסות כלשהם שיכולות לעזור/להאיץ את הירידה?

שלום רב לך, נתחיל מכך שאין שום כמוסות שעוזרות במצב כמו שלך לא פה ולא בשום מקום אחר. נמשיך בזה שנשקף לך מציאות בה את בוחרת בדרך מסוימת לא רואה תוצאה וממשיכה לנסות שוב ושוב באותה הגישה . מה אינשטיין אמר על זה פעם??? נמשיך בכך שנברך אותך על שהגעת לפורום שלא מאמין בדיאטה כדרך להרזיה שפויה ויציבה. לפי ניסיוני את לא יורדת בגלל שאת בדיאטה . יש מצב שנקרא אלרגיה לדיאטה. אם פתחת אלרגיה לדיאטה את לא יכולה לרזות בעזרת דיאטה וצריכה לחפש פתרון אחר. גישת הלא דיאטה היא אחת האפשרויות. את מוזמנת להתרשם. בהצלחה בלה

10/07/2011 | 19:54 | מאת: רינת

היי שמי רינת, בת 20. מנסיון רב פשוט תפסיקי לעשות דיאטה, תלכי על השיטה המעולה... של בלה אגמון-הרזייה ללא דיאטה. פשוט תקשיבי לגוף שלך ותאכלי רק מתי שאת מרגישה שאת באמת צריכה, כלומר את צריכה להבדיל בין רעב אמיתי לרעב מדומה, ברגע שתאכלי רק לפי הרעב האמיתי ולא משנה מה את אוכלת את תרזי בגדול, אני הורדתי כך כ-9 קילו. תשדלי בעיקר לאכול דברים קלים (לחם,ירקות,פירות,ממתקים,חטיפים,ביצים קשות,גבינות) הכל חוץ מבשר ואוכל מטוגן בשמן עמוק ולא לאכול אחרי 10 בלילה עד הבוקר. שיהיה לך בהצלחה!

30/06/2011 | 10:33 | מאת: נטע

אז לפי מה שהצלחתי להבין בגדול, הגישה כאן מדברת על התחברות למנגנון הרעב והשובע, לאכול רק מתוך תחושת רעב. עד עכשיו חשבתי שאני יודעת מהו רעב פיזי אמיתי אבל מקריאה של קצת חומר ברשת, אולי אני טועה. מבחינתי רעב פיזי אמיתי או בפשטות תחושה ש"הבטן מקרקרת". כשאין לי את התחושה הזאת אני אומרת שאני לא רעבה. אני אומרת שאני שבעה כאשר אכלתי אחרי התחושה של "בטן מקרקרת" ושהתחושה הזאת נעלמה. אבל האמת היא, שאם זה אכן רעב, אז אני מרגישה רעב רק לעיתים מאוד רחוקות וזה מוזר לי. כאילו, הרבה פעמים אני אומרת לעצמי שאם אני אוכל רק לפי תחושת רעב אז במקרה הטוב אני אוכל ארוחה אחת ביום וגם זה בקושי. או שאני טועה ואולי רעב זה לא רק "בטן מקרקרת"? יכול להיות שאני לא באמת יודעת מהו רעב פיזי אמיתי?

30/06/2011 | 14:45 | מאת: בלה אגמון

נטע היקרה, להגיד שהתוכנית שלנו זה בעצם להתחבר למנגנון רעב ושובע פיזי זה כמו להגיד שלבונת בית זה לעשות תוכנית אדריכילית של הבניין. זה אומנם חיוני אבל זה חלק קטן מאד מכל הפרויקט הזה שנקרא לבנות בית. חיבור למנגון הרעב והשובע מהווה אחוז קטן ביותר של התוכנית הזאת . יש דברים כל כך הרבה יותר חשובים ראשוניים ובסיסיים שאם לא תעשי אותם מה שיקרה שהתוכנית הזאת תהיה עוד דיאטה עבורך. צריך הרבה מאד בסיס של ידע לפני שמתחילים לישם. וכמו שלא מתחילים ללמוד רפואה ישר מהשנה השישית ולא מתחילים לבנות בית ישר מהקומה האחרונה גם פה לא מתחלים את המסע הזה מהאמצע. ולשאלתך רעב זו תחושה מורכבת. גם בגלל שיש רמות שונות של רעב וגם בגלל שיש סוגים שונים של רעב - פיזי/רגשי/חברתי ולפעמים הם כולם באים ביחד וזה עוד יותר מבלבל. כל מה שנאמר על רעב תקף גם לגבי השובע. בעקרון צריך להתאמן על זיהוי נכון של רעב ושובע ויש כילים מובנים מעולים לכך . עוד מעט אעלה כמה כילים במתנה באתר שלי. את מוזמנת להרשם לרשימת תפוצה ולהתעדכן בחידושים . בברכה בלה

29/06/2011 | 09:19 | מאת: אביגיל 15

שלום לכן, אני בת 43 וכל חיי הייתי בדיאטות. במשך השנים גם למדתי היטב את התחום וניסיתי בעצמי לרזות ללא דיאטה, אולם מייד נבהלתי כי ראיתי שאני עולה במשקל וגם אוכלת דברים שפחדתי מהם (כמו לשתןת מיצים עם סוכר, חמאה ועוגות). יש לי כמה שאלות (אם אפשר)... 1) האם עם עודף משקל כמו שלי ניתן עדיין לרזות עם "לאכול הכל"? 2) האם מותר להשקל במהלך התהליך או חייבים להעיף את המשקל מהבית? 3) האם אין כלל וכלל הגבלות תזונתיות כמו לאכול מזונות מאוד עתירים (כמו אלה שציינתי קודם) או לא לאכול מאוחר בערב וכו'? תודה רבה רבה

29/06/2011 | 09:43 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב אביגיל 15 התשובה המיידית לשאלת הכותרת שלך היא כן. אביגיל, כדי לרזות ללא דיאטה, נדרשת עבודה על הראש השמן שלנו. שאלותייך מאד טכניות בעוד השינוי אמור להתרחש במרחב של תפישה וסגנון חשיבה. כשדי לרזות ולייצר תוצאות יציבות ללא דיאטה עלייך להבין מה הופך אנשים רזים לכאלה- איזו תבנית חשיבה והסתכלות איזו התנהלות ובעצם מה מנהל אותם ביחסים עם אוכל , עם הגגוף שלהם ועם עולמם הרגשי. אחרי שתבני זאת תוכלי ללמוד לאמץ את תשתית ההצלחה הזו. מנסיוני המקצועי למדתי שבשביל אנשים שמנים "לאכול הכל" מנותק מהחויות הגופניות שלהם, מהערכים והמטרות שלהם והאוכל נותר ענין מרכזי בחייהם. זהו מין סוג של חופש להשמין, סוג של חופש שבתוכם פנימה בטוחים שאוטוטו יסתיים. על מנת לעבור תהליך יעיל שיאפשר לך לשנות גישה ולהשיג את השינוי המיוחל, רצוי ללמוד את הגישה היטב ואף מומלץ להסתייע בליווי אישי. כרגע (ע"פ שאלותייך) את מנסה להפוך לרזה יותר עם ראש דיאטטי-שמן שעדיין מסווג מזונות למשמינים ולא משמינים ושמייחס הרבה משמעות לאלמנטים ועזרים חיצוניים. כדי להגיש למשקל נרצוי לך ולחיות באיכות חיים, עלייך לשנות את פלטפורמת החשיבה שלך, יקירתי. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

29/06/2011 | 10:00 | מאת: אביגיל 15

אם כי עדיין לא הבנתי אם יש הגבלות חיצוניות בתהליך הפנימי המורכב הזה.

29/06/2011 | 08:59 | מאת: נטע

זה אולי לא המקום הכי מתאים אבל הכי מתאים שמצאתי, לא מצאתי מקום אחר ואני מרגישה צורך עז לפרוק אז מתנצלת מראש אם זה לא המקום.. זה פשוט משגע אותי מה אנשים מוכנים לעשות לעצמם רק כדי להיראות יותר טוב ולא משנה שזה בא על חשבון הבריאות הפיזית והנפשית כאחד. בעבודה שלי התחילה תחרות מגוחכת/אווילית לא יודעת איך עוד להגדיר אותה, תחרות הרזיה. יותר ויותר אנשים מצטרפים לתחרות הטפשית הזאת שלפיה מי שיוריד את האחוז הגבוה ביותר ממשקלו הנוכחי תוך חודשיים יזכה באיזה פרס. כמובן שאני לא משתתפת בתחרות הטפשית הזאת אבל לקבל כל פעם מיילים שמעודדים אנשים לפגוע בעצמם בשם אידיאל הרזון וה"יופי" זה פשוט משגע אותי. במייל האחרון כתבו שאפשר גם לתת עצות ולעודד.. האמת שהעצה הכי טובה שהייתי יכולה לתת להם הוא לרדת בגדול... מהתחרות האווילית הזאת ולרדת בצורה בריאה ושפויה ולא בתחרות.. אבל האמת היא שאני עצמי עם עודף משקל (מה לעשות..) כך שלא נראה לי שיתייחסו אליי ברצינות. בינתיים אני צריכה לסבול בשקט את המיילים האלה כשאני בעבודה (ובעבודה אי אפשר לא לפתוח את תיבת המייל, בכל זאת יש לפעמים מיילים שקשורים לעבודה..) זהו, קצת פרקתי, מקווה שעוד נשאר איזה שמץ של שפיות בעולם המטורף הזה..

29/06/2011 | 09:31 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב נטע אין מי שיסכים איתך יותר ממני. דיאטה הפכה לסוג של ספורט לאומי, בהשראת תוכניות טלויזיה כאלה ואחרות והנזקים הם כבדים, פיזית אך בעיקר מנטלית. המאמר המופיע בצד הימני של הפורום תחת הכותרת "דיאטה - נזקים ביולוגיים ומנטליים), מפרט סוגיה זו. את בהחלט יכולה להשתמש בו ולהפיץ במייל הפנימי :-) הדבר החשוב באמת שאני מעונינת לאמר בהתייחס לפוסט שלך הוא שאנו נוטים לשפוט אנשים ע"פ מערכת הערכים והאמונות שלנו. צריך לזכור שאנשים עושים מה שהם עושים מתוך אמונה שזה מה שצריך לעשות ואפילו בריא לעשות. הם ודאי לא מאמינים שהם יוצרים נזק. את, לעומת זאת, ללא קשר לעודף המשקל שלך, מאמינה אחרת גם אם טרם מצאת את הדרך הנכונה לך. ועל זה נאמר: "איש איש באמונתו יחיה" והעיקר שאת תחיי עם שלך בשלום. ולסיום, אינך חייבת לקרוא את המיילים, את יודעת. :-) וחסל עצבים שיהיה יום מעשיר ונעים שלך לאה פינטו

29/06/2011 | 11:19 | מאת: נטע

24/06/2011 | 08:11 | מאת: מיואשת

שלום, אני בת 23 וכבר במשך שנה מנסה לרדת 4 ק"ג ולא מצליחה!!! אני מקפידה על תזונה וספורט יום-יום, והמשקל כאילו תקוע! (אם ארד 4 ק"ג אהיה במשקל תקין מבחינת BMI) אני ממש מיואשת... אני מתלבטת אם לקנות את הכדורים למיניהם שמסייעים לדיאטה כמו דיאט פור לייף או 2diet ... האם אתן ממליצות על תרופה כזו או אחרת שתעזור לי לרדת במשקל? ובלי להגיד לי להמשיך עם תזונה וספורט כי זה חלק מהחיים שלי וזה פשוט לא עוזר!!! תודה

24/06/2011 | 18:46 | מאת: בלה אגמון

יעל היקרה, המיקוד שלך והגישה שלך מסוכנים הורסים לך את איכות החיים ועם הזמן רוב הסיכויים שיגרמו לך לפתח אלרגיה לדיאטה. מה זה אלרגיה לדיאטה ?ובכן זה מצב בו כשאת שומרת על תזונה נכונה או תפריט או דיאטה מקפידה ומקזזת ונשקלת -משהו בתוכך מתמרד וגורם לך לעלות במשקל,לאכול הרבה לחוות בולמוסים. אלרגיה לדיאטה זה מצב קשה כי כשיש לך אלרגיה את כבר לא יכולה לעשות דיאטה כי זה משמין אותך והבררה היחידה שנשארת לך זה לעבור תהליך עמוק ויסודי של שינוי גישה. אז הצעה כנה לי אליך , וותרי על הרצון לרדת את ה4 קג האלה שמן הסתם את פשוט לא צריכה לרדת,תאהבי את הגוף שלך כמו שהוא,תלמדי למלא את הצרכים שלו,תלמדי פרספקטיבה בחיים (סליחה על הציניות אבל להיות מיואשת ממשקל תקין נראה לי קצת לא במקום)... ודווקא אז אם תעשי את כל מה שהצעתי לך אולי ירד גופך במשקל ואולי לא כי אולי הוא לא צריך לרדת. בברכת סוף שבוע מקסים,בלה

23/06/2011 | 04:16 | מאת: יעל

אני שוקלת 53.3 והגובה שלי בין 1.67-1.70 ואני בת 16 , זה משקל תקין לגובה וגיל?

23/06/2011 | 07:37 | מאת: בלה אגמון

לא המשקל שלך נמוך מידי לגובה שלך אבל בגלל שאת רק בת 16 זה עדיין נחשב בסדר. אני מקווה שאת לא פנית אלינו כי חשבת שהמשקל שלך גבוה מידי... בברכה בלה

24/06/2011 | 02:15 | מאת: יעל

האמת שאני רוצה להגיע ל 53 בדיוק , יש לי ירכיים ממש גדולות ואני מנסה להוריד את זה ..

17/06/2011 | 15:28 | מאת: אני

משהו שניתקלתי בו השבוע, למחשבה... "אני הולך ברחוב, יש בור עמוק במדרכה אני נופל לתוכו. אני אבוד...אני חסר אונים. זו אינה אשמתי. לוקח נצח למצוא דרך החוצה אני הולך באותו הרחוב, יש בור עמוק במדרכה. אני עושה עצמי כלא רואה. אני נופל שוב לתוכו. אני מאמין שאני באותו מקום. אבל זו לא אשמתי עדיין לוקח המון זמן לצאת החוצה. אני הולך באותו הרחוב, יש בור עמוק במדרכה. אני רואה שזה שם. שוב אני נופך לתוכו....זה הרגל עיני פקוחות. אני יודע היכן אני. זו אשמתי. אני יוצא מיד. אני הולך באותו הרחוב. יש בור עמוק במדרכה אני עוקף אותו. אני הולך ברחוב אחר. מאת: פורשיה נלסון. שבת שלום ובהצלחה לכל אותם אלה שרוצים בשינוי אמיתי, נכון ויציב.

22/06/2011 | 13:02 | מאת: לאה פינטו

מקסים. פירסמתי זאת כאן בעבר ותמיד נהנית לחזור ולקרוא כבראשונה. תודה לאה פינטו

14/06/2011 | 18:21 | מאת: חנה

שלום, מכיוון שרמת הסוכר שנמדדה אצלי היא גבולית קיבלתי הנחיות לאכילה נכונה מרופא. אני נעזרת גם בטבלת אינדקס גליקמי של מזונות. ע"פ הרופא יש להפחית למינימום את צריכת החלב, אך בטבלת האינדקס הגליקמי מופיע שלחלב אינדקס נמוך. אם כך מדוע יש צורך להפחית את צריכתו ?

18/06/2011 | 17:34 | מאת: gabig160

בחלב יש סוכר באופן טבעי שנקרא לקטוז

22/06/2011 | 13:06 | מאת: לאה פינטו

שלום חנה מדובר בחלב ניגר. כלומר חלב נוזלי כולל אשל ודומיו. לא נכון לגבי גבינות. מכל מקום, ממליצה לך בחום לפנות לפורום העוסק בתזונה קלינית לסוכרתיים. שם תקבלי מידע רחב , מעודכן ומהימן הרבה יותר. בברכת יום יפה ובריאות טובה שלך לאה פינטו

14/06/2011 | 17:58 | מאת: גדי

שלום, מה עדיף לאכול במטרה לרזות גזר או תפוח? תודה

19/06/2011 | 02:30 | מאת: דור

תפוח ירוק עדיף. אבל בשביל להרזות צריך קצת יותר מגזר או תפוח.

22/06/2011 | 13:09 | מאת: לאה פינטו

היי גדי בשביל לרזות, צריך לשנות את צורת החשיבה וההסתכלות שאתה מביא. אין שום הבדל בין גזר ותפוח בהקשר של הרזיה. ואם תקרא קצת על גישת ההרזיה ללא דיאטה, תוכל להבין שאוכל זה לא האישיו בהרזיה או בהשמנה אלא סגנון החשיבה שמייצר התנהגות אכילה כזו או אחרת. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

12/06/2011 | 23:39 | מאת: איילת

שלום לאה ובלה שמי כאמור איילת , אני שוקלת עכשיו 65 ק"ג גובה 170 סמ אני יודעת שאני לא ממש שמנה אבל הבטן אצלי יחסית גדולה וזה לא יפה (לטעמי ) מבחינה אסטטית , שאלה ראשונה מה אני עושה עם הבטן הזו, שאלה שנייה הרבה פעמים אני אוכלת בגלל שבא לי לאכול (ברור שאז אני חוטפת משהו שיש במטבח) ולאו דוקא כשאני רעבה או שאני ממשיכה לאכול כי זה טעים לי ((אני לוקחת עוד אוכל לצלחת או אוכלת משהו עם הקפה) למרות שאני כבר לא רעבה , מה עושים? איך מפסיקים עם זה? בתודה וסליחה על המגילה איילת.

22/06/2011 | 13:00 | מאת: לאה פינטו

היי איילת. אם הבטן מציקה לך, חטבי אותה בפעילות אנאירובית אשר מקצרת את השרירים (הרוחביים, ההאורכיים והאלכסוניים - לכל סוג תרגילים שונים) ומהדקת את הרקמות, בכלל זה רקמת השומן פנימה. ואם במקביל את בוחרת לעסוק בתזונה ובאכילה שלך, כאן כבר נדרשת תשומת לב אחראית הרבה יותר. השאלה אינה מתי להפפסיק לאכול או איך להפסיק לאכול בזמן. השאלה היא הרבה יותר רחבה ומתחלקת ל: 1. איך אני יודעת שהגוף שלי רעב פיזית? 2. איך אני יודעת מתי הוא לא רעב יותר? 3. מה יגרום לי לרצות להשתמש באוכל נטו לצרכיו של גופי ולהנות מזה? השאלה השלישית, היא השאלה החשובה ביותר. חשבי על זה. בעולם של "צריכים" כולנו יודעים לדקלם את כל התורה נפלא, אבל זה לא באמת עוזר לנו. אם נפנה את תשומת ליבנו למה אנו רוצים לחוות ברגע זה, לא רק מחר או בחודש הבא, מה יתרום להרגשתנו באמת ובעצם ניגע במערכת ההנעה הרגשית שלנו, נעשה עם עצמנו חסד רב. בברכת יום מרגש ונעים שלך לאה פינטו

12/06/2011 | 15:39 | מאת: GM1988

בתקופה האחרונה מאד מתחשק לי לאכול א.בוקר של קרואסון שוקולד, 2-3 יחידות, ובנוסף לזה גם בלינצ'ס עם גבינה או לחמניות עם חומוס וכל מיני מנות בשר . מנות לא גדולות אבל משביעות . אני מאד מתנגד לספירת קלוריות וערכים תזונתיים, ולכן אין לי מושג כמה שווים הערך מכל מה שאני אוכל ביום יום מכל המאכלים האלה . אני בחור מאד רזה ואני מרוצה מהמראה שלי מאד, ובגלל זה מסקרן אותי לדעת אם מבחינה בריאותית זה גם בסדר שהתקופה הזו אצלי כזו, ושום דבר אחר לא ממלא את החשק כמו המאפים ועוד דברים ? אני גם אציין שיוצא לי לאכול מעט משאר הדברים, אז בערך כל מה שנכנס לרוב, אלה המאפים והארוחות הקטנות והרגילות ביום יום .

22/06/2011 | 12:42 | מאת: לאה פינטו

צהריים טובים לך ה"תקופות" האלה נורמליות לחלוטין. אם היית בתקופה בה יש לך תשוקה לפירות....האם היית מעלה את השאלה הזו? יש משהו בסיווג המאפים ובתיוגם כמזונות בעיתיים שלא עושה חסד עימנו. הגוף מאזן עצמו כל העת, מתקופה לתקופה הן מבחינה רכיבית-תזונתית והן מבחינה אנרגטית-קלורית. בברכת יום נעים שלך לאה פינטו

08/06/2011 | 16:54 | מאת: לומדת

מנהלות הפורום המופלא שלום וחג שמח! יש לי 2 אמונות שאני מסגלת לעצמי אבל הן מתנגשות אחת בשניה. 1. אוכל לא משמין 2. לא לאכול אכילה רגשית בכמויות גדולות ז"א- שאם אוכל לא משמין אז למה לא לאכול בזמן אכילה רגשית? תודה תודה תודה לומדת

08/06/2011 | 17:58 | מאת: לאה פינטו

חג שמח ללומדת אוכל אינו משמין!!! אכילת יתר כרונית (שמבוססת על הקשרים רגשיים שעשית במרוצת השנים לאוכל) - כן! אינני יודעת באיזו דרך את מנסה להנחיל לעצמך אמונות חדשות, אך עצם המיקוד שלך בעולם זה, זו כבר התחלה. בנוסף, אומר כי מערך חשיבה ואמונות הוא תוצר של ביאינג שאותו יש ללמוד. אסביר: כשאת מחליטה להתלבש באופן אלגנטי - מחכנסיים מחויטים, חולצת כפתורים, ז'קט, נעל עקב, שיער מסודר ומטופח ויוצאת כך לעולם (לרחוב, למקום העבודה או ארוע) - את תמצאי עצמך מתהלכת באופן מסוים, מתנהגת באופן מסוים ואולי אף מדברת בטון מסוים. כל אלה יוצאים ממך מתוקף הזהות שעטית על עצמך. ועכשיו, עצרי את הסרט הזה והתחילי סרט חדש. את לובשת מכנס טרניניג, כפכפי אצבע, טריקו מהוהה ולראשך קוקו ספונג'ה. האם תביאי אותה התנהלות כמו בסרט הקודם? סביר להניח שלא. ביאינג, הוא כחליפה שאת עוטה על עצמך ומכוון לסוגי חשיבה ולהגיון ספציפי לו. מתוך ביאינג שמן, קשה לייצר חשיבה רזה. הראש הפרקטי - הטכני כמו ראש הדיאטטי, מכוון אותנו לא פעם לנסות ולחקות התנהגויות ומתוך ה"מה לעשות" הופך להיות טכני גם בעולם המהות (ביאינג) והחשיבה. כשאת רוצה לייצר הצלחה ולהשיג מטרה, מודל זה דבר טוב (ובמקרה שלנו הוא האדם הרזה הטבעי), נסי להבין את האוירה הפנימית ממנה הוא מתנהל. אחרי כל הנאום הזה, אחזור ואתייחס לאמונות אותן את מסוגלת לנכס לעצמך, מזוית שאולי לא ציפית לה. כשאנו רוצים להפנים ולהטמיע מסר מפעיל למערכת ההנעה הפנימית שלנו, לעולם לא נשלב את המילה "לא". שימי לב למה שקורה לך כשאת אומרת, למשל "לא לחשוב על פיל לבן"...על מה את בעצם חושבת?...פיל לבן?.....ידעתי :-) וכך יקרה גם באכילה, התודעה שלך תתמקד באוכל, אכילה ותחזק את ההקשר שלהם לעולמך הרגשי. חבל, לא יעיל! התמקדי במה שאת כן רוצה להאמין בו, ללא מילות שלילה יקירתי. המשך חג שמח שלך לאה פינטו

08/06/2011 | 15:17 | מאת: אופיר

שלום, אני חיילת בת 20, עם עודף משקל קל. שירותי לא מאפשר לי לעשות ספורט כלל, ומאז ומתמיד היה קשה לי לעמוד בפני פיתויים של אוכל. שמעתי לאחרונה על כדורים שנקראים "שובע" מצמחים מהמזרח הרחוק, שאמורים להוריד את התיאבון ולגרום לתחושבת שובע. מה שמעתן על זה? האם זה נכון? בטוח לשימוש זמני?

08/06/2011 | 18:09 | מאת: לאה פינטו

אופיר יקרה לא רוצה להשמע כמו רס"רית בבסיס אבל אומר לך בנחישות כי: תמיד יש זמן לכל דבר - אי עשיה שלנו בכל תחום אינה ענין של זמן אלא של מוטיבציה וסדרי עדיפויות. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שספורט תורם לחיטוב ולהרגשה הטובה (שחשובה בפני עצמה) אך לא להשמנה. ואחרי שאמרתי את שני אלה, אתייחס לשאלתך. לא, לא מכירה את הכדורים ואני בהחלט תוהה בחחשדות כיצד הם פועלים, על איזה מנגנון בדיוק. ואם הם שונים ממה שאנו מכירים בשוק ואכן עושים פלאים איך זה שלא סיפרו לי שהגיע הזמן להסבה מקצועית :-) יקירתי, אין קסמים. ורצוי לשאול עצמך מה יקרה ביום שאחרי, את בעודף משקל קל והוא כנראה מאד מציק לך אם את שוקלת שימוש בעזרים חיצוניים. אני הייתי ממליצה לך בחום לקרוא את המאמרים בצד הפורום ולהבין את גישת ההרזיה ללא דיאטה. במטרה לייצר שינוי מהותי ויציב. שיהיה חג שמח ופורח שלך לאה פינטו

15/09/2011 | 23:44 | מאת: חגית

אני חגית מירושלים מישתמשת כבר שבועיים וחצי בדיוק בכדורי שובע ואנילא מאמינה על עצמי אני חולת מתוקים ובצקים ואניל א מסוגלת לאכול כמעט כלום במשך היום כל היום אני שבעה ואין לי צורך במתוקים שאני קמה מהשינה או באוכל בערב אני כל היום מרגישה שביעה אני לא מאמינה איזה פלא קרה לי שבועיים וחצי ירדתי 5 קילו ואני כבר שבוע בא קונה עוד קופסאת כורים אני רוצה להוריד עוד 10 קילו באמת כדורים מקסימים וכדורי פלא

25/09/2011 | 16:17 | מאת: שירי

רציתי לדעת אם כבר ביום הראשון שהשתמשת בכדורים הרגשת את השובע? או שלקח כמה ימים? כי אני לוקחת אותם כבר שבוע ואני לא מרגישה שום שינוי

11/11/2012 | 21:35 | מאת: HJ

MHJ

15/11/2012 | 17:49 | מאת: פשושית

כמה כדורים שתית ביום והאם הצלחת לרדת אתץ כל המשקל העודף? והכי חשוב האם הצלחת לשמור עליו?

29/08/2016 | 13:37 | מאת: חני

שלום שאלה שלי אליכם אני לוקחת כדורי דובע כבר שבוע בבוקר שאני נשקלת מראה במשקל שירדתי שתי קילו לאחר דעה שאני נשקלת מראה שירדתי קילו מה זה אומר אשמח לתשובה

08/06/2011 | 11:20 | מאת: תמר

שלום, אני בת 46, שוקלת 91 ק"ג בגובה 168 ס"מ. בריאה, אחרי שלוש לידות (הרבה שנים אחרי...) האם ישנם תוספי מזון כלשהם שמומלץ לקחת כדי לחסום תיאבון כה בריא...? מהם כדורי האשכוליות/ דיאט פור לייף ודומיהם? האם באמת עשויים לעזור? אשמח לעיצה. חג שמח!

08/06/2011 | 12:05 | מאת: בלה אגמון

תמר היקרה,אני שמחה שנכנסת לפורום שלנו אבל אני חוששת ש טעית בכתובת ,הגעת לחנות של הרזיה ללא דיאטה. בחנות הזאת לא מאמינים בשום תוספי מזון וגם לא ממלצים לחסום תאבון בריא. אבל אם כבר נכנסת לחנות אני מזמינה אותך להתרשם קצת ממה שיש לנו למכור לך. והנה מה שאנחנו מוכרים : הרזיה ללא דיאטה תחושה נפלאה יחסים נהדרים עם הגוף ולא רק הרזיה לתמיד שיפור גדול באיכות החיים תחושת עוצמה מסוגלת שלווה ורוגע. וזה רק ההתחלה... מסוקרנת? יופי תישארי בחנות ,תשוטטי בין המדפים, תקראי את השאלות והתשובות,תכנסי לאתרים שלנו ואם את רוצה לשאול עוד לברר ולהבין את מוזמנת לשאול כל שאלה שעולה על דעתך. אם בכל זאת, אם את רוצה תשובות לשאלות שאת שאלת נסי לחפש בחנויות של דיאטה שם ימכרו לך בשמחה כדורים למנהם. ולשאלה האם כדורים עשויים לעזור? תלוי את מי את שואלת ולמי הם עשויים לעזור. אם את שואלת את היצרנים של הכדורים האלו התשובה היא בטח שהם עוזרים ,ואם את שואלת למי הם עוזרים התשובה היא כמובן ליצרנים של הכדורים , הם מכניסים להם הרבה מאד כסף... תמר היקרה, אין בנמצא שום כדור או תוסף מזון או אבקה היכולים לפתור בעיה כל כך מורכבת של אכילת יתר ועודף משקל. זה דורש עבודה קצת יותר רצנית ומעמיקה. מברכת אותך בחג שמח בלה אגמון - דיאטנית ללא דיאטה

08/06/2011 | 17:29 | מאת: תמר

שלום בלה, קראתי כמה פעמים את התגובה החמה והחכמה שלך! אני יודעת שאין תרופות פלא אבל כנראה שלא אפסיק לחפש... אולי הפעם יקרה הנס... קשה מאוד לעשות את הסוויץ' המבוקש ולהפסיק לאכול. יותר קל לאכול ולשנוא את עצמך ולאכול עוד ולשנוא יותר, מן מעגל קסמים מאוס שמקלקל את החיים ומוריד את הבטחון ומרגיז פגשתי השבוע אישה אמינה וחכמה שאמרה שרזתה נהדר עם כדורים ושוב מכרסם הספק שאולי יש בזה משהו... בכל אופן, בלה, אשוטט "ב"חנות" שלכן ואתעכב על יד כל מדף! אולי פעם אפסיק לחפש אחרי נוסחת הפלא. חג שמח גם לך ושוב - תודה. תמר

07/06/2011 | 15:41 | מאת: חנה

הבת שלי בת 15 היא לא אוכלת בכלל דגים וגם כמעט ולא אוכלת בשר. האם צריך לתת לה תוספי מזון?

08/06/2011 | 13:42 | מאת: לאה פינטו

שלום חנה הנה משהו מרענן....פוסט על בשר חג של חלב :-) חנה יקרה, ראשית במידה והדבר מסב לך דאגה, ממליצה על בדיקות דם לאיתור חסרים אפשריים דרך רופא המשפחה. וזאת טרם רכישת תוספים כאלה ואחרים. לתוספים יש מקום רק בנוכחות של חסר ולכן חשוב לבחון, האם קיים. יש אנשים שלא אוכלים כלל דגים ואינם מפתחים חסרים בהכרח, על כן כל מקרה לגופו. בנוגע לבשר, כאן כבר שינית את המינוח מ"בכלל" ל"כמעט ולא" - מכאן אני מניחה שלא מדובר בצמחונות כך שיתכן ואלה הם צורכי גופה לשל זה ואיןן זה מעיד על ההמשך. יחד עם זאת, אסייג ואומר שאינני מכירה את בתך, האם מדובר בתופעה שקיימת מאז ומתמיד, האם זה ענין תקופתי. בדיקות דם (גם של מחסני הברזל, לא רק המוגלובין בזרם הדם ושל ויטמינים כמו בי-12) יוכלו לתת לך תשובה מדויקת מכל תשובה שקבלי בפורום זה או אחר. איחולי בריאות טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

05/06/2011 | 12:51 | מאת: עדשה

לאה ובלה שלום, על פי הידע המקצועי שלכן האם גוף שהתרגל לקבל כמויות גולות יחסית של סוכר "יבקש" בהתאמה סוכר מתוך הרגל? אולי רמות הסוכר הקבועות כבר גבוהות והגוף ירצה לשמור על האיזון הזה? (כמו set point לחזור אליה...)? אולי צריך לעשות "גמילה" כלשהי מתוך הבנה של רצון לדייק בהקשבה? מעין איפוס של נקודת ההשוואה/ רמת הסוכר שהגוף קבע כאידיאלית? תודה רבה מראש!!! עדשה

05/06/2011 | 13:26 | מאת: לאה פינטו

שלום עדשה. הגוף לא מתרגל, הגוף דורש ע"פ צרכיו ואלה משתנים בתכיפות כזו או אחרת. ה"סוכר" מיועד לשרת צרכים מאד מסוימים. אין צורך בגמילה מ"סוכר" יש צורך ב"גמילה" מאמונות וצורת חשיבה מחשקת ומגבילה. נקודת ה- set point אף היא תיאוריה שהופרכה ובמהלך עבודתי נתקלת בשבירת המיתוס כל העת כשמתאמנים מפריכים אותה שוב ושוב. יקירה, התייחסי לגופך כאל גוף בריא וכך הוא יגיב אלייך. שיהיה יום נפלא שלך לאה פינטו

05/06/2011 | 16:49 | מאת: עדשה

תודה רבה רבה רבה בכמה שורות נתת לי המון!!! שוב תודה

04/06/2011 | 20:53 | מאת: הילית אייזן

אני בחורה בת 38 שסובלת מאכילה רגשית כפייית, אני כל חיי הייתי כזו עוד מימי הגן לדעתי, והחלטתי שפשוט נמאס ואני חייבת לקחת אחראיות על החיים שלי ולא לתת לדברים כמו מזון לשלוט עלי אי לכך ובהתאם לזאת אני מחפשת טיפול פסיכולוגי לנושא ודיאטנית בנוסף , האם אתם יכולים להמליץ לי על כזה מקום?עדיפות לאיזור המרכז והשרון

05/06/2011 | 08:30 | מאת: kitty cat

אני מבינה על מה את מדברת, הנושא הזה הוא באמת מאוד מורכב וקשה מבחיהנ נפשית,ההרגשה של חוסר שליטה ושל חוסר יכולת "לשמור על הפה" . אני ממליצה לך דווקא על פסיכולוגיה קוגניטיבית,זה מאוד עוזר בנושא הזה ואני יודעת שיש מישהי שנקראת שלומית רוב שמטפלת באכילה כפייתית בשיטה הזו, אני אחפש את הפרטים שלה ואעלה אותם כאן בכל מקרה אל תזניחי כי זה לא משתפר אם לא מטפלים בזה

05/06/2011 | 13:39 | מאת: לאה פינטו

הילית, שלום. אייני יודעת מי, מתי ואיך הגעת להגדרה ולתיוג העצמי של "סובלת מאכילה רגשית כפייתית". אני מניחה שתוכלי למצוא לא מעט צידוקים להגדרה כזו כי כך קורא כשאנו מחנכים עצמנו ללהאמין במשהו. בפוסט זה, אני מבקשת לפתוח לך צוהר להסתכלות מחדש על סוגיה זו בחייך. כל השמנה הינה תולדה של אכילה רגשית. לכן גישת ההרזיה ללא דיאטה אינה מתמקדת באכילה אלא בעולם הרגשי המפעיל אותה. יותר מכך, האימון האישי שמתמקד ב"מה כן" רואה לעצמו מטרה להכיר ולייצר מערך מנטלי-רגשי שיפעיל התנהגות מקדמת מטרה (מקדמת הרזיה, במקרה זה). גישת ההרזיה ללא דיאטה, מכווננת לשינוי היחסים של הפרט עם אוכל ועם עצמו (לא ניתן להפריד)- גופנית, מנטלית ורגשית מתוקף ההבנה שאלה עומדים בבסיס תהליך השינוי. אינני יודעת אם את זקוקה לפסיכולוג ולדיאטנית (אולי כן, את היחידה שתדע ותחליט) אך כמי שנותנת הרבה מאד קרדיט ולא ממהרת לתיוגים, אני מאמינה שהתייחסות יותר מעצימה לעצמך תוך למידת החומרים הנכונים ואימון עליהם, יובילו אותך לחיים רזים ולתחושת שליטה אמיתית. כל שתארת אינו זר למי שעוסק בהרזיה ללא דיאטה. חשבי על זה והמשיכי בבדיקותייך. ברכת יום פורה ואיחולי בחירה מטיבה שלך לאה פינטו

01/06/2011 | 17:22 | מאת: שמנצ'יקית

שלום ! אני בת 22 הגובה שלי הוא 1.60 ואני שוקלת 56,אני מנסה להוריד את כמות המזון שנכנס לי לפה אבל משום מה שום דבר לא משתנה,למה?אני סטודנטית ועד לפני חודשיים הייתי מנויה בחדר כושר,אני מקפידה לרקוד לפחות שעה ביום . מה קורה איתי?

01/06/2011 | 18:40 | מאת: נטע

למה קשה לך לרזות? כי את לא צריכה לרזות! המשקל שלך תקין לחלוטין. זאת הסיבה שאת לא מרזה.

01/06/2011 | 19:51 | מאת: שמנצ'יקית

את חושבת שזה מצב שהגוף פשוט לא רוצה לאבד שומן כי הוא צריך אותו? אם כן-איך קורה מצב בו אנשים ממשיכים לרזות גם כשהם נראים צנומים ?

31/05/2011 | 20:52 | מאת: אסתר

ניסיתי לשלוח לא יודעת אם נקלט במערכת שולחת עוד פעם... אני בת 14 הגובה שלי הוא 163. והמשקל 50, הבי אמ איי שלי בסדר, אבל אני פשוט מרגישה שמנה! וכל החברות שלי כאלה קטנות ורזות...

01/06/2011 | 07:03 | מאת: בלה אגמון

אסתר את ממש לא שמנה את במשקל תקין לגמרה. זו טעות גדולה להשוות את עצמך עם חברות. כל אחת באה בצורה ובגודל שונים וזה היופי שבדבר ככה מעניין יותר. אני מציע לך לדבר על התחושות שלך עם משהו שאת סומכת עליו - אמא,אבא, דודה, סבתא,מורה, יועצת,מדריכת חוג. זה חשוב מאד, בלה

31/05/2011 | 18:08 | מאת: אולה

אבא שלי ירד משהו כמו 8 ק"ג בשבועיים ללא שינוי של אוכל או התעמלות, הכל כמו תמיד והמשקל יורד מעצמו ללא סיבה שמובנת לנו. אשמח לקבל תשובה לסיבות האפשריות היכולות להביא לירידה כזאת במשקל. תודה

01/06/2011 | 07:07 | מאת: בלה אגמון

אני לא רופאה ולא אוכל לתת סיבות אפשריות. ללא ספק זה סימן המצריך ברור רפואי מקיף ומיידי. לבני אדם יש נטייה להחדיק ולחשוב שיהיה בסדר. את אל תתני לאבא שלך לעשות את זה תנדנדי לו לא רק שילך לרופא כמה שיותר מהר אלא שידרוש בירור מקיף כמה שאפשר. מקווה שהכול יצא בסוף בסדר, בלה

30/05/2011 | 19:30 | מאת: אריקה

מהי הדרך הבריאה ביותר לעזור לנערה לרזות ללא דיאטה

31/05/2011 | 07:33 | מאת: בלה אגמון

אמא שלה צריכה לקבל הכוונה מאיש מקצוע טוב. חשוב לעשות את התהליך בהרבה תבונה וזהירות. צריך לאבחן את הבעיה ואז לבנות תוכנית התערבות. ההתערבות יכולה לכלול את הנערה ויכולה גם לא על זה יוחלט יחד עם האמא בהדרכה. כמובן שגם אבא יכול להיות חלק מההדרכה אם זה מתאים,אבל לאמא יש פה תפקיד מכריע. בברכה בלה

27/05/2011 | 08:12 | מאת: אני

מצטטת חלק מתגובה של מישהי ושאולת: מה שלא תבינו עד שתנסו את זה בלב שלם, זה שאתם חייבים להשתחרר מכל הנזק שהתפיסות הישנות שלכם עשו למוח שלכם. מכל האשמה, האסור/מותר וכל הדברים האלה. כשתשחררו מזה לגמרי, תגלו שאוכל מקבל לאט לאט תפקיד הרבה יותר משני בחיים שלכם והוא כבר לא "פיתוי" וכל השטויות האלה כי זה כבר לא פרס אלא סתם עוד משהו ברשימה. אז נכון, כדי להשתחרר מהנזק הפסיכולוגי שגרמתם לעצמכם המון שנים תצטרכו לעבור תהליך שנראה ממש לא הגיוני. תצטרכו לשחרר לגמרי. מה זה אומר? להיות מסוגלים להענות לכל חשק וקרייבינג. גם אם מתחשק לכם קילו גלידה, גם אם מתחשק לכם לאכול שבוע רק צ'יפס. יש לי חדשות בשבילכם: למרות שנדמה לכם שאתם מכירים את עצמכם ותמשיכו לאכול צ'יפס עד שתתפוצצו, זה לא נכון. ברגע שלא יהיה אף אחד (כולל קול קטן בראש שלכם) שאומר לכם שאסור לכם צ'יפס, תגלו שזה לא תמיד יראה לכם אטרקטיבי. לפעמים כן ואז תאכלו קצת בכיף, ואז תעבור גם שנה שלא יתחשק לכם בכלל. ברגע שצ'יפס (או גלידה או שוקולד או וואטאבר) יראה לכם כמו עוד פריט ברשימה, תגלו שלפעמים פשוט בא לכם גזר. כי הוא יהיה בדיוק באותה רמת אטרקטיביות כמו כל פריט אחר ברשימה. ותגלו שלפעמים בא לכם שני ביסים מהעוגה ולא יותר, כי אין איזה חלון זמן ספציפי ביום, בשבוע או בשנה שמותר לכם עוגה ואז חייבים לנצל את ההזדמנות כאילו אין מחר. לא, כי אם תרצו אתם יכולים לאכול עוגה גם עוד דקה. גם עוד שעתיים. גם מחר. אז אין סיבה לאכול עכשיו יותר משני הביסים שבאמת בא לכם. תמיד תהיה עוגה. זה עניין של תפיסת שפע. אם חיים מתוך תפיסה שיש, ואפשר, והכול זמין ובסדר, אין שום סיבה לבולמוס. זה כמו שבן אדם עשיר לא מרגיש צורך לצאת למסע קניות בשביל תחושה של שחרור, התפרקות והתעלות כמו לפעמים אצל אנשים שאין להם. הוא רוצה משהו אז הוא קונה, זה כל כך מובן מאליו שהוא יכול לקבל הכל שזה בכלל לא פונקציה, זה לא כלי רגשי. כל אחד יכול להשיג את זה. אני היום 15-20 ק"ג פחות ממה שהייתי לפני 10 שנים. זה קרה לאט לאט מעצמו, וככה זה נשאר השאלה בעיקר לגבי:כי אין איזה חלון זמן ספציפי ביום, בשבוע או בשנה שמותר לכם עוגה ואז חייבים לנצל את ההזדמנות כאילו אין מחר. לא, כי אם תרצו אתם יכולים לאכול עוגה גם עוד דקה. גם עוד שעתיים. גם מחר. אז אין סיבה לאכול עכשיו יותר משני הביסים שבאמת בא לכם. תמיד תהיה עוגה. אכילה כזאת היא לא תמיד ע"פ רעב ושובע (בהמשך לשרשור למטה שרעב ושובע הוא כלי), אך למרות שזה מרגיש נכון איך שני הדברים מתיישבים יחד?

27/05/2011 | 19:08 | מאת: בלה אגמון

ראשית אני לא ממש מסכימה עם מה שנכתב פה. אני חושבת שזה מסוכן לתת לעצמך לאכול קילוגרמים של גלידה ולהאמין שבסוף את תפסיקי לרצות אותה רק כי כבר חגגת את כל האיסורים. לפעמים זה יעבוד ולפעמים זה יגרום כל כך הרבה נזק ביולוגי ופסיכולוגי שלא תוכלי לחזור בחזרה לאיזון. אז לא זה לא מה שהייתי מציע ,אני מסכימה שיש אנשים שזו הדרך עוברם אבל הם מעטים ,לרוב אנשים דרך מסוג כזה תזיק ותסכן אותם בריאותית. מעבר לזה לא ממש הבנתי את השאל שלך ואשמח אם תשאלי אותה בצורה בהירה ופשוטה.

28/05/2011 | 16:31 | מאת: מיטל

סליחה שאני נכנסת כאן לאמצע הדיון (שלא אני פתחתי בו) אבל אני חייבת להעיר משהו.. ראשית, גם אני לא הבנתי את השאלה שנשאלה ואשמח אחרי כל הציטוט הזה להבין מה בעצם השאלה.. אבל הרגשתי צורך להעיר/להאיר משהו - אני הרבה שנים (!) קוראת כאן בפורום הנפלא הזה ושמתי לב שבעניין האכילה עצמה (רעב ושובע וכו') יש פערים די מהותיים בין התשובות שלך לבין התשובות של לאה. תקני אותי אם אני טועה אבל אני חושבת שהציטוט הזה מאוד מאוד מתיישב עם הגישה של לאה להרזיה ללא דיאטה ופחות עם הגישה שלך..? יכול להיות? כשקראתי את הציטוט חשבתי שבטח זה ציטוט מאחת התשובות של לאה.כמובן שלאה, כמוך, נותנת דגש מאוד ברור על עבודה על הגורמים וגם היא מסכימה שאכילה לפי רעב ושובע היא רק חלק מהעניין אבל כמו שאני מבינה לאה לא רואה שום נזק בלאכול גלידה או שוקולד או כל דבר אחר שמתחשק (וכן, גם אם מדובר בקילו גלידה, ולא מתוך חוסר אחריות אלא מתוך ידיעה שאם מקשיבים טוב טוב לגוף אף פעם לא באמת מתחשק קילו של גלידה..). יש לי תחושה שלגישתך האכילה צריכה בכל זאת להיות מנוהלת עפ"י איזשהם חוקים, גם אם לא חוקי דיאטה, אז חוקי "בריאות". לאה מטיפה קצת יותר לאכילה אינטואיטיבית אמיתית מתוך הבנה שהגוף ידע לבד מה בריא לו ומה לא. מה דעתך? אשמח גם לשמוע את דעתה של לאה בנושא.סתם מתוך סקרנות. תודה ושבת שלום

27/05/2011 | 02:44 | מאת: יגאל

שלום אני בן 23 סובל מהתקפי אכילה בלילה כבר 4-5 שנים ולא מוצא פתרון , אני קם לפחות 2-4 פעמים תוך כדי שינה בכדי לאכול וזה מאוד מפריע על איכות השינה שלי .. את יכולה לעזור לי ?? האם יש טיפול אני אבודדדדדד

27/05/2011 | 19:10 | מאת: בלה אגמון

זו הפרעה מיוחדת המשלבת הפרעת שינה עם הפרעת אכילה. מומלץ לטפל בעזרת שילוב של טיפול פסיגולוגי ותזונתי אולי גם תרופתי. חשוב לעבור אבחון מקיף אצל מומחים. אם אני לא טועה יש בבתי חולים מרכזים המטפלים בהפרעה מסוג זה. חפש אצל זה שיודע את כל התשובות - גוגל.

25/05/2011 | 16:56 | מאת: ענת24

שלום רב, אני שוהה בחול ויש לי חברה שהיתחילה לקחת סלים אקסטרים ליפני 3 חודשים. היא עברה גירושים והשמינה המון התרופה עשתה לה פלאים... אני יודעת שזה תרופה מזויפת שלא מאושרת בארץ. היא ניראת בריאה ומאושרת אבל אמרה שתנסה לרזות עוד קצת. ברצוני לישאול האם יש פחד להביא ילדים או כל תופעות לוואי שאולי כרגע לא רואים?? בבקשה עיזרו לי אני ממש מפחדת עליה...

25/05/2011 | 20:52 | מאת: 24

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1212531.html

21/05/2011 | 19:01 | מאת: אני

רציתי לשאול מהו הטיפול והאם אתן מטפלות בשיטה הזו ?

21/05/2011 | 21:24 | מאת: בלה אגמון

שלום רב , גישת cbt עדיפה כמובן על גישת הדיאטה אבל זו גישה יחסית מיושנת לטיפול באכילה ולא ממש יעילה,יותר טובה מסתם דיאטה אבל לא באמת מניבה תוצאות פורצות דרך כמו שיטות אחרות. היא עובדת בצורה הגיונית על זיהוי דפוסי מחשבה מכשילים והחלפתם בדפוסים מסוג יותר טוב ופה בידיוק החולשה שלה היא לא מרפאה את הפצע אלא רק מכסה אותו,כיסוי טוב יעיל לפעמים אבל הפצע נשאר מתחת לפלסטר ועלול להתפרץ בחזרה. אני באופן אישי משלבת פסיכותרפיה גופנית וטיפול משפחתי פנימי בעבודה שלי, התוצאות מאד מרשימות. בברכה בלה

20/05/2011 | 22:22 | מאת: נטע

שלום, אחרי מעבר על כמה מההודעות כאן יש שאלה שאני חייבת לשאול. מדי פעם באות לכאן נערות צעירות ששואלות על דיאטות, השמנה/הרזיה וכו' ואז אתן מפנות אותן אל.. אמא. מתוך הנחה שאותה האמא תלמד את ביתה לאהוב את גופה ולהשלים איתו ולא תיכנס לעסקי הדיאטות למיניהן. שאלתי היא: אני מניחה שאתן לא מכירות כל אחת מהכותבות כאן. מאיפה אתן יודעות שהאמא של נערה כזאת או אחרת באמת תהיה תומכת וקשובה ומכילה ותלמד את ביתה לאהוב את גופה ואת עצמה ללא תנאי? הרשו לי לנפץ לכן מיתוס: "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא" זה משפט יפה ששייך אולי לשירים ולספרות היפה. אין בינו לבין המציאות דבר וחצי דבר. נכון, רצוי שאמא תאהב את ילדיה ללא תנאי ושתלמד את ביתה לאהוב ולקבל את עצמה. אך יש פער עצום בין הרצוי למצוי. אני יכולה להעיד גם על עצמי שאמא שלי "לימדה" אותי לסלוד מהגוף שלי ולחשוב שאני שמנה למרות שבפועל בכלל לא הייתי כזאת וממה ששמעתי אני יודעת שאני גם לא היחידה. במקרים רבים דווקא אותה אמא "קדושה" היא זאת שמכניסה את ביתה למעגל ההרסני של הדיאטות! כמובן שאני לא מכלילה וישנן אמהות שבאמת אוהבות ותומכות וכו'. אבל שוב, איך אתן יכולות לדעת זאת כשאתן עונות לנערה מסוימת בפורום? אולי במקום להפנות אותן באופן אוטומטי אל האמא בתור המושיעה האחת והיחידה, עדיף להמליץ על פנייה לכל אדם מבוגר שהן יכולות לסמוך עליו, לאו דווקא אמא? (למרות ששוב, זאת בהחלט יכולה להיות גם אמא, במידה והיא כן יודעת להנחות את הבת שלה וכו' אבל כאמור זה לא הכרחי). כי יש מיתוסים ויש מציאות..

21/05/2011 | 10:33 | מאת: בלה אגמון

את צודקת והמון פעמים אני מרחיבה את המושג אמא ומכלילה לכל דמות בוגרת שנערה יכולה לסמוך עליה. תקראי בפורום לפעמים אני פשוט לא רוצה לחזור על עצמי ומקווה בכל זאת ברוב תמימותי שיש שם אמא וכמובן שאני סומכת על הכוחות ובגרות שיש לנערות ששואלות אותנו ,אין לי בררה זו מדיה מהסוג הזה. בכל אופן תודה על ההערה הארה קצת עצוב לי על כל הנערות האלו הנופלות טרף קל לתעשיית הדיאטה והיופי האכזרית. צריך לעשות עם זה משהו

21/05/2011 | 13:28 | מאת: נעמה

זה פשוט כל כך נכון, רוב האמהות שאני מכירה פשוט יגידו לבנות שלהן לעשות דיאטה וכושר או שירשמו אותן לשומרי משקל או איזשהי קבוצת תמיכה. ואין שום קשר לאהבה. הדיון על האהבה הוא לא רלוונטי בעיני. הן יעשו זאת באהבה רבה אבל מחוסר ידע או סתם בגלל שהן יעבירו לבנות שלהן את מה שהן עצמן חושבות ולמעשה רוב העולם חושב - תעשי ספורט, תאכלי בריא והכל יהיה בסדר.. והן יעשו זאת באהבה רבה. :) בכלל, הגישה המוצגת בפורום (ואני מסכימה איתה לחלוטין) היא גישה מאוד מהפכנית ומאוד לא מיין-סטרים. כשאתן שולחות ילדה להתייעץ עם אמא או עם כל מבוגר, ברוב המקרים אתן שולחות אותה לעשות דיאטה. זה לא נורא ולפעמים זה עדיף - כי אם כבר, עדיף שיעשו את זה תחת איזשהו פיקוח (נערות צעירות יכולות לעשות לעצמן כל מיני דברים מופרעים) אבל זה עדיין יהיה דיאטה.

21/05/2011 | 16:57 | מאת: אמא

אני שמחה שהעלית את הנושא לדיון. אני אמא לבנות , מעולם לא הייתי "מלמדת" אותן לסלוד מגופן וחלילה לא לקבל את עצמן אבל הבעיה גם לדעתי מתחילה בגישה של האמא או הורים ומבוגרים בכלל שהרי משמשים דוגמה . הפניית הנערות לאמא או אחות או כל אדם בוגר אחראי מצד המנחות בפורום היא הגיונית בהנחה שמדובר באמא תומכת ומבינה. מה שצריך לעשות זה קודם כל "לחנך" וללמד את האמהות את הגישה (גם אני תומכת בה) על מנת שתוכלנה לתת מענה תומך ומכיל לילדיהן. אמא שמלמדת את בתה לסלוד מגופה, צריכה בעצמה טיפול ולימוד כיצד להתנהג וכיצד לענות לבתה הצעירה. אז במקרים כאלה אולי מוטב פשוט לענות לפונות הצעירות בפורום בתשובה אחת גורפת: שמחקרים מוכיחים שדיאטות גורמות נזקים והשמנה ולהפנות אותן למאמרים בנושא.

21/05/2011 | 18:51 | מאת: אני

תודה על השיתוף בעבר את ציינת כי הינך בטיפול cbt האם תוכלי בבקשה לענות באם הטיפול עוזר בהרזייה, והיכן ניתן לפנות לטיפול מהסוג הזה תודה רבה

22/05/2011 | 08:09 | מאת: נטע

היי לך קודם כל אני אולי אתקן את עצמי, הטיפול שהייתי בו הוא לא CBT פרופר. הוא נקרא "סכמה תרפיה", קשה לי להסביר מהו הטיפול הזה אבל אני נוטה לומר שזה מעין שילוב של CBT עם טיפול דינמי. כלומר כן יש עבודה התנהגותית וכו' אבל גם עבודה שדומה לטיפול הדינמי שנוגעת במשקעי העבר וההשפעות שלהם על החיים היום. בטיפול שהייתי בו אני אישית לא ממש התמקדתי על הנושא של אכילה/הרזיה אלא יותר על נושא החרדה החברתית שאני סובלת ממנה. למרות שהייתה גם נגיעה בנושא של האכילה. האמת, לא יכולה לומר שזה ממש עזר לי, אולי כי ככל שדיברנו על הנושא של האכילה זה היה רק קטע כזה של טיפים איך להתנהג עם האוכל (למשל לקנות רק חטיף אחד ביום, לאכול לאט ולהתרכז באכילה וכו') ופחות עבודה מעמיקה. הטיפול כן עזר לי בתחומים אחרים בחיים אבל לא ממש בעניין הזה של האכילה.

20/05/2011 | 13:26 | מאת: שוב אני

אכילת משהו מתוק בסוף ארוחה רק בשביל לשנות את הטעם בפה? ותשובה הייתה מה גישתי החכתי המון מהתשובות שלכן בפורום והגישה שלי כלפי זה חלוקה

21/05/2011 | 17:41 | מאת: לאה פינטו

19/05/2011 | 22:36 | מאת: שירי

שמעתי שאם הולכים למשך 30 דקות בבוקר לפני שאוכלים זה עוזר לרזות. רציתי לשאול אם יש יתרונות להליכה של 10 דקות כי בבוקר אני תמיד ממהרת ואין לי יותר מ 15 דקות שאני עולה על הליכון

20/05/2011 | 12:41 | מאת: בלה אגמון

שירי תלכי מתי שנוח לך ואל תחפשי חוקים וגבולות שיעזרו לך לרזות כי אין כאלה. מה שחשוב זה יחסים שלך עם עצמךועם הגוף שלך ואם את כופה על עצמך הליכה רק כדי לרזות אז מה עשינו פה???

23/05/2011 | 12:33 | מאת: ליה

הליכה מאד עוזרת לירידה במשקל, אך בכדי לראות תוצאות יפות יש ללכת באמת כ-30 דקות ביום וגם להעלות את הרמה או את הזמן של האימון עם הזמן, ככל שהכושר משתפר. מי שמפיקה את היתרונות הכי גדולים של הליכה היא דווקא מי שלא הלכה מימיה כאימון.

04/06/2011 | 16:23 | מאת: יצחק

הליכה תגרום להרזיה בתנאי שקצב ההליכה גבוה, ואת נמצאת בנקודה שהגוף שורף שומנים (לא פחמימות!!) - סביר כי את לא מגיעה לנקודה זו אף פעם!!. בבלוג הבא (בעברית) http://losing-weight-without-diet.blogspot.com תמצאי הנחיות ועצות רבות מתוך (המדריך האחרון - הרזיה ללא דיאטה"

19/05/2011 | 20:51 | מאת: בתאל

שלום , אני בת 17 , שוקלת 55 ואני מטר שישים . יש לי בעייה של רעב. אני כל הזמן רעבה וגם שאני אוכלת אני לא שבעה ואז אני ממשיכה לאכול עוד ועוד .. באמת זאת בעייה בשבילי כי לדעתי החילוף חומרים בגוף שלי לא תקין ואני משמינה ממש מהר .. אני שוקלת לקחת כדורי הרזייה , לאכול בריא ולעשות ספורט . הלכתי כבר לדיאטנית אבל זה לא עזר . אשמח עם תעזרו .

20/05/2011 | 12:45 | מאת: בלה אגמון

יש לך בעיה במקום אחד בלבד בגישה שלך. הגישה שלך פשוט לא נכונה ולא טובה. נסלח לך כי את צעירה אבל מהר תפני לאמא שלך ותדברי אתה שיחת נפש ותבקשי הדרכה והכוונה . בברכה בלה

19/05/2011 | 16:30 | מאת: אני

אכילת משהו מתוק בסוף ארוחה רק בשביל לשנות את הטעם בפה?

20/05/2011 | 12:43 | מאת: בלה אגמון

שאלה הרבה יותר חשובה זה לא מה הגישה שלנו אלא מה הגישה שלך??? כי מה זה משנה מה אנחנו חושבות??? מה את חושבת זה מה שחשוב באמת. בברכת שבת שלום בלה

17/05/2011 | 12:30 | מאת: אסתר

שלום רב .אןמרים שבגוף האדם אין אינזים שמפרק את החלב מה אפשר לקחת כדי שלא יהיו מצבורי שומן שנובעים מאכילת חלב ?תודה רבה.

17/05/2011 | 12:56 | מאת: לאה פינטו

אסתר יקרה, שלום. אבוי אם כך היה. ראשית, כשמדברים על מזון מסוים, חלב לדוגמא, יש להבין כי למערכת העיכול לא מגיע "חלב" אלא ערב רב של רכיבים המרכיבים אותו: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מינרלים וגם מים. מכאן שאין אנזים אחד שאחראי לפירוק "חלב" ישנם אנזימים לפירוק חלבונים, פחמימות וכ"ו. אחד האנזימים הידועים בהקשר של חלב נקרא לקטאז ותפקידו לפרק את הלקטוז שהוא סוכר החלב. זהו אנזים שמתפתח אצלנו בינקות (בעיית גזים ובעיות עיכול מוכרות אצל תינוקות שמתחילים להשתמש לראשונה במערכת העיכול עם צאתם לאויר העולם) והוא גם בין הראשונים להיכחד עם זיקנתנו המתקדמת. ישנם אנשים שאצלם מאובחנת מחלה/הפרעה שנקראת לקטאז-דיפישנסי כלומר, חסר בלקטאז או שהוא לא קיים כלל או שהוא נמצא בכמות נמוכה יחסית ואז קיים אצלם קושי בהתמודדות עם סוכר הלקטאז המלווה בכאבי בטן, שלשולים ונפיחויות. ברגע שיש אבחנה רפואית ברורה הם יצרכו מוצרי חלב דלי או נטולי לקטוז. אם את חושדת בבעיה שכזו, יש לפנות לרופא לאבחנה מסודרת. אם מצבורי השומן זה מה שמטריד אותך, אז הרשי לי להבהיר ולחדד. א. מה שלא מתעכל ולא נספג ממערכת העיכול לדם, לא יכול להגיע לרקמת השומן ולכן לא יכול לתרום להשמנה. ב. כפי שכבר כתבתי לעיל, חלב אינו נקלט בגוף כ"חלב" אלא כפחמימות, חלבונים, שומנים וכדומה, כמו מכל מזון אחר בעל הרכב דומה או אחר. לחלב אין שום יחוד מבחינה זו. ג. מזון באשר הוא אינו משמין אף פעם. מה שמשמין אותנו זו התנהלות לא מאוזנת מול הגוף שלנו ומול העולם הרגשי שלנו, יקירה. תוכלי לקרוא עוד בשרשורים השונים, במאמרים בצד הימני של הפורום ובאתרי הבית הפרטיים. ולכל שאלה נוספת, הרי את מוזמנת. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

20/07/2013 | 08:36 | מאת: השמנה מיידית, איך אפשר למנוע ?

אני משתדלת שלא לאכול דברים משמינים , רוב הפעמים יוצא לי לשתות כל היום נס על בסיס חלב זה אומר שאני חיה רוב הזמן על חלב, הבטן שלי ממש נפוחה ממש כאילו אני בהריון אני בת 21 וכל פעם שאני אוכלת רואים עליי מייד אני לא יודעת מה לעשות , האם חלב משמין ? מה זה בעצם עושה ? אני מוצאת את עצמי משמינה רק משתייה ... אני שותה אייס קפה הרבה והרבה הס על בסיס חלב ללא סוכר , מה גורם בעצם להשמנה שלי ? מעבר לכך יש לי מרגש של בעיטות בבטן ... איך אפשר לטפל בזה ? סהכ אני רוצה להיות בריאה ללא כאבים וכמובן רזה

14/05/2011 | 21:03 | מאת: טופז

היי . אני טופז בת 14 ואני מרגישה לא כזה בנוח עם הגוף שלי אני מנסה לא לאכול מתוקים אבל אני לא כזה מצליחה ! אני הולכת ברגל לעיתים קרובות ושאני מגיעה למשקל ואני ממש בטוחה בזה שירדתי כי אני רואה הבטן ירדה ואני מגיעה למשקל וכלום אני נשארת תמיד 61 ואני לא מבינה אני ממש צריכה עזרה באכילה ! תודה :)

15/05/2011 | 16:40 | מאת: בלה אגמון

טופז המקסימה את לא צריכה עזרה מדיאטנית כי את לא צריכה דיאטה. את צריכה עזרה מאמא שלך שתעזור לך לקבל את עצמך ולאהוב,לטפל נכון בגוף שלך,לאכול לפי רעב ושובע. אם תתחילי מעכשיו עם דיאטות את תגזרי על עצמך מאסר עולם בכלא של דיאטה,שנאה עצמית,ירידה, אכילה מוגזמת ,עליה ושוב שנאה עצמית. אז תפני לאמא תבקשי ממנה עזרה ואני בטוחה שזה יעזור לך. בברכה בלה