פורום הרזיה ללא דיאטה

ערב טוב לאה ובלה היקרות. קפצתי לצורך חיבוק וחיזוק. לאחר החג-ארוך-אחד-שלא-נגמר בו נשברה לי השגרה לגמרי, מצאתי את עצמי בפלונטר המוכר. "ממחר דיאטה" רק שעכשיו הוא שודרג והפך ל"ממחר אקשיב לגופי ולמנגנון הרעב שובע", ובסוף כל מה שאני שומעת מעצמי הוא קול ענות חלושה של בלה-בלה-בלה... הרי המושג הזה "ממחר דיאטה" נוגד את כל מה שאני מנסה להכיל על הווייתי. אפשר להקביל את זה לדוגמה לגוף שחייב להתפנות, אז מה אומר? "ממחר פיפי"? בקיצור איך מתנתקים מהדפוס הזה ומהרעש שלו ושבים לשמוע את הגוף? בברכה חמה ובתודה.

ערב טוב ענבר יקרה עלייך לברר מי את רוצה להיות, איזו הויה את בוחרת לחיות יקירתי. מי היא הענבר הזו שחיה בשלום עם אוכל ואכילה ומיהי ענבר האחרת. שאלות גדולות וחשובות. זוהי הבחירה האמיתית ש"יולדת" התנהגויות שונות ותוצאות שונות בסופו של דבר. חשבי על זה ואשמח להמשיך את הדיאלוג איתך בברכת ערב נעים שלך לאה פינטו

הוי, אין עלייך לאה! שוב הצלחת בכמה מילים ספורות לאתגר אותי. אקח את תשובתך למחשבה בשקט של הלילה. ומי יודע אולי מחר יהיה סתם עוד מחר... תודה ולילה טוב ולאור, המגיבה הספקנית, אני מאחלת לך בהצלחה. תנסי להינות מהחיים.

מהניסיון שלי אני יכולה לומר לך שהמילים האלה "מנגנון הרעב והשובע" זה עוד ביטוי יפה לדיאטה. גם אני הייתי שם. החלטתי שאני לא מגבילה את עצמי בשום סוגי מזון, לא סופרת קלוריות, רק אוכלת אך ורק מתוך רעב. זה לא החזיק הרבה זמן מעמד. כמו בכל דיאטה גם זה גרם לי בסוף להישבר ולחזור לאכילה הרגשית ולאכול יותר ולהשמין יותר.

ערב טוב אור לחלוטין נכון. הרעיון של שימוש במנגנון רעב-שובע לניהול הצריכה התזונתית שלנו הוא חכם, מדויק, ראוי ושפוי מכל רעיון של ספירת קלוריות, תפריטים ןמתכונים. אך לא עליו מבוסס תהליך השינוי בו עוסקת גישת ההרזיה ללא דיאטה. שימוש בו ללא שינוי מהותי מבפנים, ברמת התפישה, משאיר אותנו עם אותו ראש דיאטטי משמין, רק עם כלי אחר. ועל כן אין סיבה לתוצאה חדשה באמת. על מנת להשתנות ולשנות יש להתמקד בעולם הקוגנטיבי ובניהול יעיל של העולם הרגשי שלנו, ללא ספק. רבים המגיעים לכאן מעולם הדיאטה, מתוך אותו ראש שמחפש את ה"או.קי אז מה לעשות? איך לאכול?" מפספסים את הדבר המשמעותי שדורש תהליך לביסוס תשתית פנימית חדשה. וחבל. ערב נעים שלך לאה פינטו

שלום רציתי לשאול האם בערב כשרעבים צריך לאכול ארוחה? לאחרונה גיליתי את הפופקורן שאני מכינה ללא שמן וללא מלח. אני אוכלת בתוספת פרי עד שאני שבעה. אני לא מגבילה את עצמי כמו בלחם למשל ולכן שואלת האם זה כדאי או שזה בכל זאת משמין ? אשמח לתשובה ותודה מראש

היי עינב. ממליצה בחום לשבור את כל התבניות והסכמטיות המאלכותית. מהיום אין "ארוחה" יש "אכילה" לעיתים בצלחת, לעיתים בכריך, לעיתים גדולה לעיתים קטנטנה.....מה שקובע הוא הצורך והסיפוק. אבל הרבה לפני.....כל השיח שאת מביאה כאן הוא שיח מאד דיאטטי והוא המשימין כאן, לא הפופקורן ולא הלחם. אני מזמינה אותך לקרוא קצת יותר על גישת ההרזיה המיוצגת בפורום זה במאמרים, בשרשורים ובאתרי הבית. בברכת ערב נעים שלך לאה פינטו

הי לאה תודה רבה על התייחסותך. הלוואי שהיה כ"כ פשוט. אני חושבת ששטיפות המח שכולנו עוברים כל החיים בנושא תזונה ובעיקר הרזייה כבר הוציא אותנו מהשפיות שקשורה באוכל וכל דבר קטן כבר נהיה מפחיד לאכול. אני מאד רוצה לקרוא מאמרים שלכם איפה?? תודה מכל הלב

ראשית רציתי לאחל לכול גולשי הפורום יום עצמאות שמח. כמה מחשבות שלי על עצמאות. עצמאות זה יכולת להקשיב לעצמי ולדעת מה טוב ונכון לי,עצמאות זה לקבל את החלטות לבד ולקחת אחריות על החלטות אלו. עצמאות זה הרבה פעמים לקחת את הדרך האחרת השונה לא דרך בה דוהר כל העדר ולהישאר שם על אף הבדידות. עצמאות זה תהליך המתרחש אצל כולנו כאשר אנחנו הופכים לאט לאט אבל בטוח מילדים קטנים תלויים וצריכים הכוונה של הורים לאנשים בוגרים שיכולים להסתדר לבד. אז מה דעתכם? האם היגיע הרגע שלכם לקחת עצמאות בכל מה שקשור בהרזיה נכונה. להפסיק להקשיב לאנשי מקצוע שלא תמיד באמת יודעים מה נכון עבור הגוף שלכם,להפסיק ללכת בדרך בה כוווווווולם הולכים וכווווולם נכשלים (מה אמרו על צרת רבים???). ולקבל החלטה אמיצה להפסיק לתמיד לעשות דיאטה,להתחיל לאהוב ולקבל את הגוף המופלא שלכם,ליצור איתו יחסים חדשים של אהבה,שיוויון והקשבה. ו...בסוף גם לקבל את הפרס של להפוך לאדם רזה בלי דיאטה ולתמיד כמו שעשו כבר לא מעט מגולשי הפורום המופלא הזה. חג שמח, בלה

השאלה היא אם אפשר להגיע לעצמאות הזאת... בדרך עצמאית :) אני עד עכשיו לא הצלחתי, אני יודעת שיש כאלה שמנסים לבד אני בכל אופן לא מצליחה גם אם אני מאוד תומכת בגישה. מצד שני היות ואני גם לא ממש עצמאית כלכלית אין לי אפשרות לפנות לטיפול מהסוג הזה לפחות כרגע ובקופת חולים לא יצא לי להכיר דיאטנית או איש מקצוע אחר שדוגלים בגישה. כנראה שאצטרך עוד להשמין עד שיתפנה לי כסף לטפל בעניין :) חג שמח לכולם.

עצמאות זו גם גישה פרואקטיבית מועצמת ששואלת תמיד איך כן ולא למה לא.

הי אני קראתי את הכותרת הרזי ללא דיאטה וממש מירתי לקרוא אני לא אוהבת דיאטות כי ברור לי שאם ארעיב את עצמי או אגביל את עצמי אני אהיה רעבה עוד יותר אחר כך אני אשמח אם תשלחי לי קישור של איפה אני יכולה לקרוא יותר על השיט ולהתחיל בה תודה רבה

בוקר טוב ביום עצוב זה. וברוכה הבאה תכנים על גישת ההרזיה ללא דיאטה תוכלי לקרוא בפורום עצמו, מימין לפוסטים ישנם מאמרים. ובאתרי הבית האישיים של כל אחת ממנהלות הפורום. בברכה שלך לאה פינטו

שאין חשיפה יש בטן נפוחה כזאת. ולאחר חשיפה הבטן משטתחת ונכנסת פנימה ואני נהיה רזה. כמו כן החשיפה לשמש משחררת את השרירים בכל הגוף וגורמת להרגשה של שלווה ורוגע. מה זה?

ויטמין D מגיע בדרך טיבעית אל הגוף כאשר אנחנו חשופים לשמש. אני שמחה לשמוע שאתה "נהיה רזה" למרות שזה לא העיניין. אנשים שלא נחשפים לשמש (וזה רובנו) למרות שאנחנו חושבים שכן מסתכנים בכך שיהיה להם חוסר בויטמין D. אני רוב הזמן שומרת על מאזן טוב בעיניין הויטמינים אבל בבדיקות הדם האחרונות שלי בהחלט הייתה ירידה. עכשיו התחלתי לקחת שוב את הויטמין D שלי של סולגאר ואני ממליצה בחום לכולם ללכת לפני הדיאטה ובמהלכה לעשות בדיקות כדי לשמור על המאזן שלהם. בריאות וכל טוב

שלום, ברצוני לנסות להבין מהו בעצם סוג הטיפול שאתן מציעות להרזיה והאם אפשר לומר שהוא מעין טיפול הוליסטי שרואה את כל הצדדים באדם, גוף ונפש כאחד? האם מלבד הרזיה הוא יכול גם לפתור בעיות רפואיות אחרות? למשל אני לאחרונה עליתי במשקל בגלל אכילה רגשית שאני לא מצליחה לשלוט בה. חוץ מזה אני גם סובלת מכאבי גב כבר תקופה די ארוכה. האם טיפול בשיטת ההרזיה ללא דיאטה יכול גם לפתור בעיות כאלה כמו כאבי גב כרוניים, בדרך של הקשבה לגוף ולנפש?

בוקר טוב נטע תהליך הרזיה ללא דיאטה הינו תהליך המתמקד בגורמים ולא בסימפטומים. בין הגורמים: מצב תודעתי-מנטלי-רגשי ותפישה דיאטטית משמינה הסימפטומים הם אכילת יתר והשמנה. זהו תהליך העובר במספר רבדים. כדיאטנית המאמנת בתהליך שכזה, מוצאת חשיבות רבה להבנת ולימוד גורמי הרזיה כפי שמתקיימים אצל אנשים רזים, יותר מאשר הבנה חוזרת ונשנית של גורמי הבעיה/ השמנה והטמעתם ליצירת התנהלות מרזה ורזה כרונית. כי המטרה היא לייצר תוצאות יציבות. נטע, כל השמנה היא תוצר של אכילה רגשית ולכן לא ניתן לנתק זאת מתהליך יעיל. לכאבי גב, מגוון רחב של מקורות ואין לדעת. יש לטפל אצל רופא המומחה לכך. אין לבנות על תהליך הרזיה ללא דיאטה כפתרון. בברכת יום נעים שלך לאה פינטו

שלום אני ממש מיואשת. אני בת 60 וסובלת מעודף משקל די גדול.זה מאד משפיע עלי פיזית ונפשית. אני מנסה לרזות וזה לא כל כך מצליח. האמת שאני לא זללנית.ההשמנה בעיקר מנשנושים ונטיה גנטית. עד כמה שידוע לי אי אפשר לרזות בלי לבצע פעילות גופנית. אבל אני במילכוד. בגלל עודף המשקל, קשה לי למשל לצעוד. כבד לי וקשה לי לנשום. מה עושים? איך יורדים במשקל כדי שאוכל כבר לבצע צעידות כל יום?

שלום לך השמנה היא תוצאה של אכילה כרונית, מעבר לצורכי הגוף. ולא, פעילות גופנית אינה תנאי להרזיה. אפשר לרזות ללא פעילות גופנית ועוד איך. לרזות בתהליך של דיאטה אכן מאד קשה, כיוון שמדובר בחוקים שלא ניתן להחזיק בהם לאורך זמן , שאינם בהלימה עם צורכי הגוף ובתנודות חיינו וכיוון שאין התייחסות מכבדת ורצינית לפן הרגשי והתודעתי שמקדם התנהגות משמינה. לעומת זאת, בתהליך של הרזיה ללא דיאטה, מצד אחד אנו לומדים לעבוד הרמונית עם הגוף ללא הגבלות מלאכותיות או תפריטים. ומצד שני מפתחים מערכת הנעה פנימית מרמת ההסתכלות / התפישה/ הפרשנות שמקדמת ומטפחת התנהגות מרזה ובעצם מפתחת את המוטיבציה להיות מחורים והרמוניים עם הגוף שלנו. כשאנו לומדים לספק באופן יעיל את ההצרכים הפיזיים והמנטליים-רגשיים שלנו, לא רק שלא משמינים, ההיפך - מרזים. ולכל זאת אין שום קשר לפעילות גופנית, שלה יתרונות אחרים בלתי מעורערים. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו

הרזיה ללא דיאטה היא תהליך ,אי אפשר להגיד אותו בלי להשמע לא מקצועי. אני מבינה שאת רוצה טיפים פשוטים שאפשר ליישם מיד ,אבל זה משקף גישה לא נכונה לנושא של משקל ואכילה. את שבויה עמוק בגישת הדיאטה. כמו שביקשת תפריט בפורום את מבקשת עכשיו טיפים להרזיה ללא דיאטה. זה קצת יותר מורכב

שלום! אני חדשה כאן ושמחה מאוד לגלות שיש פורום כזה :) התחלתי תהליך דיאטה חדש (או מחודש), ומנסה באמת לא להכנס למלכודת הדיאטה המחרפנת שגורמת רק לאכול יותר... יש לי בעיה שמפריעה לי מגיל צעיר - תיאבון מאוווווד גדול ותחושת רעב כמעט לאורך כל היום. אני מנסה לעשות הפרדה בין רעב פיזיולוגי לבין רעב "פסיכולוגי", אבל ללא הצלחה. נראה לי שבאמת יש לי צורך פיזי בהרבה אוכל, כי אני בחורה די קטנה שרוצה להוריד בסך הכל 4-5 ק"ג (בעבר הורדתי ממשקלי הנוכחי 8, אבל אני מעדיפה להוריד פחות ולהפסיק לחזור לאותו משקל נוכחי מעצבן...), ומשום מה אני מסוגלת לאכול כמויות כמו גבר מגודל (חצי חבילת פסטה לארוחת צהריים - בכיף, ועוד יהיה לי מקום לקינוח). הפעם היחידה שזה היה אחרת אצלי היא כשלקחתי ריטלין (כדורים עם שחרור ארוך ל-12 שעות). נכון שיש בסוף היום תופעה הפוכה של תיאבון, אבל דאגתי לאכול צהריים גם אם לא הרגשתי צורך והצלחתי לאכול בריא ולהוריד המון. לצערי, תופעת הלוואי הרצוייה הזו של הריטלין חלפה, וכשחזר התיאבון העלתי כמעט הכל בחזרה. עכשיו אני לא מצליחה להוריד בחזרה גם עם דיאטה יותר קפדנית + ספורט, והרעב התמידי הזה משגע אותי. מה עושים?? אני מנסה להגיד לעצמי לא לחשוב על זה ולא להתמסר להשתוקקות למזון לא בריא, אבל כשאני לא רואה תוצאות על המשקל אין מה שידרבן אותי, ואם אני תקועה על משקל קבוע, זה מפתה פשוט לאכול שטויות כל היום. סליחה על החפירה ותודה מראש על התשובה :) אילת

אילת היקרה שלום רב, מנגנון הרעב הוא מורכב מאד ופועל בשני מישורים במקביל פיזיולוגי ופסיכולוגי/. על מנת להבין למה את מרגישה רעב תמידי יש צורך לשלול בעיות פיזיולוגיות שונות העלולות לגרום לתחושות מסוג זה. רק אם מבחינה בריאותית הכול תקין אפשר לעבור למימד הרגשי נפשי התנהגותי. המימד הזה דורש הכרות מעמיקה עם האדם, חקר דפוסי תפיסה שלו, הרגלים שלו ואמונות שלו כמו גם קשר עם הגוף ויכולת לזהות ולפרש נכון תחושות גופניות. בנוסף,רעב מתמיד והשתוקקות למזון לא בריא הם הרבה פעמים תוצר ישיר של דיאטה. קצת הצחיק אותי מה שכתבת:"התחלתי תהליך דיאטה ואני מנסה לא להיכנס למלכודת של דיאטה" זה כמו להגיד התחלתי לעשן ואני מנסה לא להיות מעשנת. יקירתי אין באמצע או שאת בדיאטה (כן גם המאוזנת והמקצועית ביותר שיש) ואז את מה לעשות בתוך המלכודת, או שאת לא בדיאטה . אז תחליטי את בדיאטה או לא בדיאטה ? ואם את בדיאטה אז זה ברור למה יש לך דחף לאכול מזון לא בריא - זה הסימפטום הנפוץ ביותר לאלרגיה לדיאטות. אז עליך להחליט לאן את שייכת לעולם הדיאטה או לעולם הלא דיאטה. אי אפשר גם וגם. ואם תחליטי שאת רוצה לרזות בלי דיאטה אז קודם כל כדאי לך ללמוד לעומק את הגישה הזאת ורק אז לנסות. את מוזמנת לקרוא באתרים שלנו ,פה בפורום ולהמשיך לשאול שאלות. בברכה בלה

כמו שאמרת, כנראה אני בשלב בין לבין - בין דיאטות חוזרות לבין הבנה שזה רק מזיק לי. כשאני אומרת דיאטה אני מתכוונת לשינוי הרגלים, רק שהפעם הבנתי שזה שינוי צריך לבוא מהראש, אחרת אני פשוט חושבת על אוכל בלי הפסקה ובעיקר סובלת. אז בהרזיה ללא דיאטה - מה עושים עם רעב מוגבר שנשאר גם אחרי האוכל? (עשיתי בדיקות כלליות והכל תקין). תודה :)

ואת תוכלי להגיד לי איך להרזות ללא דיאטה??

כן

שלום אני בת 16 ויש לי בעיה של שומן במותניים וביריכיים ורציתי לשאול איך אפשר לרזות שם+חברה שלי הורידה 12 קילו ב8 חודשים ע''י כך שאכלה רק לחם עם קוטג' בבוקר בצהרים ובערב..האם כדי לי לעשות את זה גם? נ.ב:אני יודעת שהפורום זה הרזיה ללא דיאטה אבל אין לי מושג איפה לכתוב את זה..

שלום בת 16 אין לך שום בעיה במותנים ובירכיים יש לך בעיה בשני מקומות האחד - התרבות המטורפת בה אנחנו חיים - תרבות המקדמת דימויים ציניים ובלתי אפשריים של מראה נשי. השיני - התפיסה שלך והדרך שלך להתמודד עם המסרים בהם את מוקפת.את בחורה צעירה ומושפעת מאד מהמדיה שמעבירה כאמור מסרים הרסניים ומסוכנים. יקירתי, זה גדול על בחורה כל כך צעירה להתמודד עם הדברים האלו לבד. אפה אמא כשצריך אותה??? את חייבת לדבר עם אדם מבוגר אוהב חם תומך ואחראי , כמובן שהכי טוב אמא, אבל אפשר גם אחות,דודה , ואם יש לך אבא מיוחד שמבין במצוקות הנשיות האלו כמובן גם איתו. מה שחברה שלך עשתה הוא מאד מאד מ ס ו כ ן !!! זה עלול להידרדר להפרעת אכילה. אז לא בטח שלא כדאי לך לעשות את זה וכדאי לך מאד להשגיח על חברה שלך ולהלשין להורים שלה על מה שהבת שלהם עושה כי זה מאד מסוכן. x היקרה, את בת 16 את בריאה ואני בטוחה שגם נראית בסדר גמור,אל תתני לשום דבר להרוס לך את זה. בברכה בלה

שלום אני כבר זמן מה קוראת סמויה כאן ובאמת שלומדת הרבה. יש לי שאלה שעלולה להישמע צינית אבל היא ממש לא ,אני באמת מנסה להבין. השאלה היא מהו הרעב הפיזיולוגי שמדובר בו? האם זו רק התחושה הפיזית של קירקורי בטן שגורמת (לי לפחות) לאכול הרבה מדי מהר מדי או שמדובר גם במשהו שמגיע הרבה לפני כן ואני פשוט לא יודעת לזהות אותו? האם לפי גישת ההרזיה ללא דיאטה לומדים לאכול רק כשמרגישים רעבים מאוד או אולי יש כמה סוגים של רעב? ומצד שני האם שובע הוא רק כשמרגישים כבר ממש מלאים שאי אפשר לאכול כלום יותר או לפני כן?

שלום לך גרנולה נחמד שהשמעת קול :-) שאלת שאלות חשובות. רעב פיזיולוגי, הינו תחושת אי נוחות שמגיעה מאזור הבטן העליונה. היא מאד אופיינית וברורה ולא בהכרח מתלווים לה קרקורי בטן. מוזר קצת להגדיר אותה כיוון שזה כמו להגדיר את הצורך שלך במתן שתן. כל כך טבעי, כל כך טריוויאלי ....ועדיין שנים של התעסקות שכלתנית הרחיקו אותו מתחושה בסיסית זו. אז כדי להבין, קחי סיגנל שלגביו אין לך שאלות, הסיגנל לפיפי. איך את יודעת שזה מה שאת צריכה? גם כאן, שימי לב ישנן דרגות עוצמה. באיזה שלב בדרך כלל תתפני? ברור שלא כשתרגישי את השלפוחית עומדת להתפוצץ אבל כשתחושי אותי מספיק דוחקת ומציקה. מה שגורם לך לאכול מהר מדי והרבה מדי בתגובה לתחושת רעב, יכולים להיות שני דברים: 1. את מגיעה לרמת רעב קיצונית מדי (ושוב, חשבי פיפי, מתי שם תהיה בהילות שכזו) 2. חוסר יכולת (כרגע) להכיל אי נוחות גם כשהיא ברמה בינונית. מנסיוני, בעלי עודף משקל נוטים להלחץ מהאי נוחות הזו ומגיבים לה בהיסטריה מסוימת.כשסה"כ מדובר באי-נוחות בריאה וטבעית. אין זה שונה בהרבה מחוסר היכולת להכיל אי נוחות רגשית ולנסות להחלץ ממנה בפזיזות דרך כל מה שירגיע, כולל אוכל. על מנת שזה ישתנה יש לשנות את דפוס החשיבה שמייצר את הדחק הזה. אנשים רזים אוכלים בעיקר מתוך רעב, אך אף אחד מאיתנו אינו רובוט חסר כמיהות וחשקים. יחד עם זאת, כיוון שאנשים רזים אוכלים צתוך תודעת שפע והכל מותר לבחירה, אין להם תשוקות מוגברות כפי שיש לאנשים החיים בראש דיאטטי -שמן. שני הסוגים היחידים של רעב שאני מכירה הם רעב פיזי ורעב רגשי. כל מה שהוא לא ביולוגי הוא רגשי. אצל אנשים רזים, החלק של האכילה הרגשית הוא מאד מינורי. כיוון שתהליך הרזיה ללא דיאטה מכווון לסייע לאנשים להפוך לרזים באמת, זו רוח הגישה וזה מה שהיא מאמנת לו ומלמדת אותו. שובע? האכילה מיועדת לתת מענה לרעב, כלומר להביא את הגוף לאי רעב ולא למלאות. כשקר לך את רוצה ללבוש סוודר כדי שלא יהיה לך קר לא כדי להזיע מחום....אני מניחה. גם מלאות היא מצב של אי נוחות מבחינת הגוף ולכן את חשה בה. הגוף מבקש שתביאי אותו למצב של נוחות ניטראלית, זה הכל. גרנולה, שאלותייך טכניות ובמקומן. זוהי למידה חשובה אך אין לשכוח שהפרטים הטכניים הללו חסרי כח ועוצמה ללא תמיכה מהותית ברמת התפישה והחשיבה. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום, רציתי לדעת כמה קלוריות יש באייסקפה דיאט של ארומה? באתר רשום 140 קלוריות לכוס משקה אך כשמקבלים את הכוס רשום על המכסה שלה "דיאט, מכיל סוכר..." זה אומר שיש בכוס יותר מ140 קלוריות? או שה140 קלוריות מחושבות כבר עם תוספת הסוכר? תודה

שלום דפנה מציעה לפנות לסניף הקרוב לביתך ולברר הענין שם. אותנו, בפורום הרזיה ללא דיאטה, לא מטרידה הכמות הקלורית. לנו חשוב בטעם והסיפוק :-) אם מענינת אותך גישת ההרזיה שלנו, את מוזמנת לקרוא את המאמרים בפורום ואת השרשורים השונים. יש מצב שתצאי מורווחת. בברכת המשך יום יפה שלך לאה פינטו

אני תמיד הייתי רזה,והאמת שאין לי כלום,אבל לפני חופשת פסח התחלתי להרגיש שאני "שמנה"וכל מי שאני שואלת אומרים לי לא! ולפני כמה ימים שמתי לב שיש לי קצת בטן ואני לא אוהבת את זה ולא נעים לי להסתכל..ואני לא יכול "בלי ביטחון"ללכת לים או לברכות..אשמח אם תעזרי לי ותייעצי לי..ושיחזור לי הביטחון ואז ילך בכייף ובביטחון לים ( : בתודה:ד..

אשמח מאד לעזור לך וליעץ לך רק תעני לי על מספר שאלות. מה בידיוק את צריכה ממני? איזה סוג של עזרה? איך את רוצה לקבל את העזרה הזאת?

ושאין בו המון קלוריות.. ואיזה תרגילים אפשר לעשות שירד הבטן(כרס קטנה) ואם אחרי כל זה אני יוריד לפני הקיץ תודה -

אני עושה דיאטה של שומרי משקל ארבעה חודשים. ירדתי 9 קג ואני תקועה כבר חודש על אותו משקל יש לי עוד 3 קג לרדת. מה עושים?

אני לא יודעת מה עושים. תשאלי מי שמתמחה בגישת הדיאטה.

מבקשת עזרה איך להוריד 5 קילו בחודש וחצי מנסה ונשברת אוכלת כפייתית מצב רוחי השתנה לעכור ביותר אני בת 56 שוקלת 66 קילו רוצה להגיע ל60 ומתקשה אשמח לקבל תפריט או עזרה כל שהיא תודה ושבת שלום שולמית

שלום שולמית הגעת לכתובת הלא נכונה, אלא אם כן את פתוחה לשנות גישה. ברוכה הבאה לפורום הרזיה ללא דיאטה. הפורום שמייצג את האלטרנטיבה השפויה לדיאטה, אינו מאמין בתפריטים, אינו מכוון להרזיה לרגע אלא להרזיה יציבה תוך שינוי פנימי מהותי. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בדיאטה פרוייקט קצר מועד שעם הגיל והנסיון, היכולת להחזיק בו הולכת ופוחתת. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בדיאטה גורם משמין. את מוזמנת לקרוא מאמרים ושרשורים בפורום, על מנת להבין קצת יותר ונשמח לענות לכל שאלה שתעלה. בברכת שבת שלום שלך לאה פינטו

אחרי לא מעט שנים של אי פעילות גופנית (עד לפני 6 שנים הייתי בכושר מעולה), חזרתי השבוע לפעילות. אני מתכננת להוריד 10 ק"ג שמאד היה קשה לי להוריד (בעקבות מצב נפשי - אציין שלא אכלתי שטויות וחטיפים .. פשוט לא ירדתי) ותיארתי לעצמי שהוספת פעילות גופנית תעזור לי לחזור לגיזרה שתמיד הייתי בה. הבעיה היא ששמתי לב, שאחרי שאני מסיימת את הפעילות הגופנית, אני נעשית מאד מאד רעבה!!! או שיש לי את הדחף לאכול.. גם אם הקיבה לא משדרת לי רעב. אני שותה כ 2 ליטרים מים ביום (לא כולל בזמן פעילות הגופנית). מה צריך לאכול לפני / אחרי פעילות גופנית על מנת לא להרגיש בדחף הזה?? תודה רבה

היי ליאת ראשית שאלה ואח"כ מבטיחה תשובה מקיפה ומלאה באיזו סוג פעילות את עוסקת? שבת שלום שלך לאה פינטו

חזרתי להליכה - צעדות. תודה

היי קראתי מעט שאלות ותשובות בפורום והחלטתי לשאול גם כן ולקבל חוות דעת. אני בת 27 1.57 שוקלת 53 כביכול מצבי תקין הבטן שלי שטוחה אך מה שמפריע לי זה השומן שמצטבר בירכיים ז"א מהישבן כלפי מטה או כלפי חוץ ופנים. לא יודעת כיצד ניתן להוריד זאת היות ולא ניתן לנתב את הדיאטה. מה גם שאימי בעלת נתונים זהים. כל פעם שאני מרזה זה ישא יורד מהחזה או מהפנים ואני ממש לא אוהבת את זה. שאלתי היא: האם לדעתכן יהיה נכון ו/או טוב לעשות הצרת היקפים באיזור זה? אומנם קראתי על זה מעט אך חשבתי לשמוע חוות דעת אחרת. תודה מראש, דנה

דנה יקרה, צהריים טובים. שאלתך אינה ברורה לי. או לפחות, אינני מרגישה שהכתובת לשאלה, שהיא כ"כ אישית, היא אני. בברכת שבת שלום שלך לאה פינטו

עשיתי אצל אנה מאיר אחרי ההריון והיהי מעולה

הי לאה, הבוקר נתקלתי בשאלתה של דנה (כמה קומות מתחתי..) ורציתי לשאול בהמשך לשאלתה - מה באשר לספורטאים שאינם מקצוענים או תחרותיים, אבל כן מאוד מאוד רציניים..? אני אמנם לא מרתוניסטית ולא משתתפת בשום תחרות, אבל מתאמנת שש פעמים בשבוע, שלוש פעמים בחדר כושר אימון משקולות מאוד אינטנסיבי ושלוש פעמים יוצאת לריצת בוקר קלילה של 10 ק"מ.. אני שומעת כל הזמן דיבורים סביבי, בעיקר בחדר כושר ובעיקר מפי גברים, על כך שצריך לאכול חלבון ופחמימה ביחס מסויים ובזמן מסויים וכל מיני חוקים שאת בטח מכירה. כשאני משיבה להם שאני אוכלת מתי שאני רעבה (ולפעמים הרעב מתעורר אצלי אפילו שלוש שעות אחרי אימון) הם עונים לי שאני מבזבזת את הזמן שלי באימונים אם אני לא אוכלת נכון ולא מספקת לשריר את חומרי הבניה שלו בזמן שהוא צריך לקבל אותם ואני אפילו משיגה מטרה הפוכה (פירוק במקום בניה). אני לא מזלזלת בתיאוריות האלה - יש מדע שלם סביב העניין של תזונת ספורט ושאלתי אלייך היא - איך הספורט החובבני (אך הרציני מאוד) מתיישב עם גישת הרזיה ללא דיאטה? ואני רוצה שוב להדגיש - אני לא מדברת על אנשים שיוצאים להליכה קלה או מבקרים בחדר כושר לפעמים כן ולפעמים לא, אלא על מתאמנים כמוני - שמתאמנים מאוד ברצינות, כמעט כל יום ולא מפספסים אימון. אשמך לשמוע את דעתך, תודה וערב טוב.

היי נורית שאלה אחת לי אלייך : מה המטרה? לאן את שואפת? מבטיחה תשובה מקיפה שתכלול את כל הידע שעליו את שומעת במכון אך עלי להבין מה את רוצה להשיג. וטוב אמרת, מפי גברים :-) בברכת שבת מבורכת שלך לאה פינטו

הי לאה. שאלה לכאורה פשוטה אך התשובה מורכבת.. נכנסתי לעולם של הכושר לפני המון שנים, כשעוד הייתי צעירה ולא הבנתי כלום מהחיים שלי :) המטרה הייתה לרזות. היום אני יודעת שהקשר בין ספורט והרזיה הוא די קלוש אבל אני כבר עוסקת בספורט המון המון שנים ומאוד נהנית מזה. אני אוהבת את התחושה המדהימה שנותנת לי הריצה, אוהבת להרגיש בכושר וחזקה וגם לגופו של עניין נהנית מאוד מעצם האימון. זה נותן לי המון גם לגוף וגם לנפש. אין לי מטרה ברורה כמו עלייה במסת שריר או שיפור השגים בריצה, אני עושה את זה כי אני נהנית מזה ואני טובה בזה. אני מודה שזה גם עושה פלאים לגוף שלי מבחינת חיטוב והדבר מאוד לרוחי. מחכה לתשובתך בקוצר רוח. תודה :)

הי לאה!ממש התבאסתי שאמרת לי שעליה של 22 קילו נכון לחודש שמיני זה לא סביר!הריון קודם עליתי סה"כ 36 קילו!ונראה לי גם הפעם זה הולך להיות ככה!המשקל עולה ממש כל יום!!!!:( יש לי בצקות אבל לא משמעותיות ביותר.אני באמת אוכלת הרבה אבל נראה לי על פי הרעב!עכשיו הסתבכתי לגמרה..........:( מה לעשות שלא להגיע למשקל של מעל 90 קילו?גובה שלי 168 אני שוקלת כעת 84 קילו:):)ומרגישה כבדה...............

אירה יקרה ממש לא התכוונתי :-) אבל זה בהחלט יכול לקרות. לא נראה לי שתצליחי להגיע ל- 36 ק"ג תוך חודש, אז את יכולה להרגע. ובלב זה, את יכולה לעשות אחד משני הדברים: 1. להמשיך להתבאס (לא ממני אלא מהמשקל) ולדאוג בנוגע לעתיד. 2. לקבל החלטה קטנה ולהיות טובה לעצמך תוך שאת חווה בהנאה את ההריון (שלא נמשך לנצח). מתוך החלטה שכזאת, בחרי שלא להיות סובלת אלא להבין שלגופך כבד ושאלי את עצמך מהו המעט שאת יכולה לעשות על מנת להקל עליו. מה שאת מרגישה (כבדות) זהו משהו שהגוף מסגנל לך. ממקום רך ומחבק לעצמך, אהבי את גופך המושלם שיוצר ומטפח חיים וראי כיצד את יכולה להקל עליו, במקום להכנס לסרטים ולהתבאס. נראה לי פרואקטיבי ומעצים יותר. שתהיה שבת נהדרת והמשך הריון מרגש שלך לאה פינטו

אני עושה אימוני כוח ואירובי כשלוש פעמים בשבוע. בן 36 גובה 183 ומשקל 82. לא מצליח להוריד מאחוזי השומן. בבדיקת מאמץ שעשיתי אמרו לי כי הגוף שלי בדופק נמוך שורף במצב אנאירובי- סוכרים בעיקר- וכי כדי להגיע לדופק שריפת שומנים אני צריך להגיע לדופק גבוה במיוחד של כ 80%. מה אני יכול לעשות כדי לשנות את מצב הגוף שלי כך שישרוף יותר שומנים בקצב נמוך?.

שלום וסים מהפיזיולוגיה שאני מכירה, במאמץ אנאירובי, הגוף האנושי שורף בעיקר סוכרים המצויים בצורת גליקוגן בשריר בדיוק כפי שתארת. ואין כאן מה לתקן. זהו מאמץ ברמה גבוהה מאד והגוף זקוק לאנרגיה הזמינה ביותר - סוכר. במאמץ אירובי, הגוף שורף בעיקר שומנים. ככל שרמת המאמץ עולה הוא שורף גם סוכרים והמשוואה הזו עולה לטובת הסוכרים עם כל עליה נוספת במאמץ. רמת מאמץ של 80% היא אמנם רמה גבוהה שבה יש גם חמצון פחמימות שיהוו בסופו של דבר גורם מגביל למשך הפעילות. לכל מאץ גופני ישנם 3 פרמטרים: עוצמה, משך זמן ותדירות. לשריפת שומן, משך הזמן הוא הפרמטר המשמעותי ביותר ולכן עדיפה רמת מאמץ בינונית אך למשך זמן ארוך יותר. יום טוב שלך לאה פינטו

מתי אימון אירובי פוגע במסת השריר? כיצד מונעים זאת או מצמצמים אפשרות זו?. האם אכילת חלבון לפני ואחרי הפעילות יכולה לעזור?.

שלום לאה ובלה יקרות!חוזרת לפורום שלכן אחרי כשנתיים.הקריאה בפורום, אומנם לא ב 100% ,אך עזרה לי להבין את הגישה ,אפילו הצלחתי "ליישם" אותה ורזיתי.כעת אני בהריון בחודש שמיני עליתי 22 קילו!!!!!!!!!אני ממש כמו כדור עגולה ושמנמונת!את האמת אוכלת הרבה ,ממש לא כמו שאני אוכלת לא בהריון, אלא הרבה יותר.יש לי טאבון טוב ואני אוכלת על פי הרעב ומשמינה!!! הופנתי לדיאטנית עקב עליה חריגה במשקל וטחורים ובצקות בעקבות המשקל-אך לא הלכתי!!!!!!!!פשוט כי לדעתי היא לא תפתור לי את הבעייה אלא תחמיר אותה.אני ממשיכה לאכול על פי צורכי הגוף כולל ממתקים ומלוחים (אין לי סכרת), אך נורא קשה לי עם המשקל הזה!(הריון קודם עליתי 36 קילו שקלתי 96 ביום הלידה)כעת המשקל שלי 85 אחרי שעליתי 22 קילו ויש לי עוד לשחוף יותר מחודש! תודה מראש

שלום אירה ברוכה השבה ראשית שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. יקירתי, אני מאמנת לא מעט נשים הרות בתהליכי הרזיה ללא דיאטה ועליה כזו אינה נראית סבירה כשחיים ע"פ מנגנון רעב-שובע, אלא אם כן מדובר בבצקת משמעותית ביותר. הריון הוא תהליך רב התרחשויות במישור הפיזי והרגשי, בעלי השפעה על הפרשנות וההתנהלות התזונתית. לחיות ע"פ רעב-שובע ולהשמין זה לא סביר. כיוון שאיננו מכירות, אינני יודעת למה את קוראת "רעב", ממליצה לך לבחון את התחושות ובמקביל לברר עם הרופא המטפל והדיאטנית כיצד ניתן להתמודד ביעילות עם הבצקות. ובעיקר, שמרי על עצמך ועל ההריון. כל השאר ניתן לטיפול בעוד זמן קצר :-) בברכת יום מקסים והריון קל שלך לאה פינטו

לאה שלום לפני כמה שנים קראתי כאן בפורום כי עברתי תהליך עם עצמי של מודעות לגוף, לאכילה ולנפש שלי... היום חזרתי, אך לא משום שאני מרגישה צורך לרזות. אני שלמה עם גופי ועם האכילה וכו'.. אחרי "מעקב" של שנים על האכילה שלי, הגוף שלי והנפש...התעוררו אצלי כמה הבנות/שאלות שהייתי רוצה לשאול אותך. יותר פיזיולוגיות אולי: 1) שמתי לב לעובדה שכשאני ברגיעה בהתנהלות היומיומית ומורידה לחץ ומתח נפשי שמשפיע גם פיזית על מתח בגוף..(גם בלי קשר בכלל לאוכל אלא לדברים אחרים שמפריעים לי) העיכול שלי יותר טוב ואין לי נפיחות בבטן. ואם אני אוכלת יותר אני לא משמינה. הרגשה שהחילוף חומרים תקין. משתפר. מה את אומרת? החילוף חומרים והעיכול מושפעים ממש ממתח נפשי נכון?? זה מדהים בעיני. 2) כשאני ממש לפני ווסת, התיאבון של עולה והעייפות של הגוף רבה יותר. למה? מבחינה פיזית? 3) בזה אני ממש בטוחה: בתקופות שאני ישנה טוב: מספיק שעות ושינה איכותית, גם אם אוכל יותר ודברים "משמינים" שפעם לא הייתי מעיזה לאכול(כדי לא להשמין וכו'..(: ) אני לא אשמין. להיפך, אני קצת מרזה. מה יש בה בשינה? פיזית-היא שורפת אנרגיה?? משפיעה על חילוף חומרים? (מבחינה נפשית ברור שאני יותר נחמדה ורגועה, סבלנית לילדים שלי...כשאני לא שפוכה מעייפות.) אשמח לתשובותייך. ואת באמת נפלאה. חבל שיש כ"כ הרבה אנשים שסובלים מבלי לגעת בבעיה האמיתית. תודה מראש ואביב נפלא שיהיה.

ועוד דבר-שמתי לב שפעם כשהיה לי "ראש של שמנה", אם הייתי אוכלת איזו ארוחה גדולה יותר מהרגיל הייתי מתבאסת נורא וחייבת לעשות עם זה משהו.החלטה. שינוי וכו'.. והיום (שזה קורה לעיתים, אך רב הזמן לא.) אני לא עושה כלום. סומכת על הגוף שלי שידע להתמודד ולאזן לבד. והוא באמת מצליח נהדר. אני חושבת שפעם כתבת על זה. שגם רזים אוכלים לפעמים "אכילה רגשית" ולא מתוך רעב אמיתי. אך הם לא מתעסקים בזה יותר מידי...זה נכון. והיום אני מבינה ומרגישה את זה על בשרי (הרזה).(:

גלי יקרה קראתי בזריזות שאלותייך המעניינות. ואשמח לענות באופן מלא לכשאתפנה מאוחר יותר. תכף אשוב :-) שלך לאה פינטו

שמתי לב שבתקופת מחזור מתחשק לי לאכול יותר חלבונים. בשר/עוף/ביצה.. ובבוקר לא רוצה משהו מתוק(גרנולה, דייסה/פירות יבשים..) אלא מלוח (לחם וממרח/ביצה..) כנראה זה גם איזשהו צורך של הגוף בתקופה הזו. מוכר לך? (מדהים שברגע שהפסקתי להכתיב לגוף שלי מה לאכול וכמה ומתי הו לאט לאט "יודע לבד"..כמו תינוק שיודע בדיוק מה הוא רוצה וכמה ומתי). מה שכן-מבחינה בריאותית נטו חשוב לי לא לאכול הרבה סוכר לבן, קמח לבן צבעי מאכל מרגרינה וכו'. מה את אומרת על ה"הגבלה" הזו? אני כן אוכלת לפעמים מהדברים האלו, אך רב הזמן אוכלת מזון טבעי. מה דעתך? סליחה על כמות השאלות!

גלי יקרה, שבת שלום. ראשית, יכולת הבוננות שלך מרשימה מאד ומעידה על מיקוד נכון, כזה שחוקר ולומד ובעל אוריאנטציה אובייקטיבית משהו. יישר כח. בשאלתך/הבנתך הראשונה כללת מספר נושאים יחד. לאוירה פנימית נינוחה רגועה ובוטחת, יש השפעה מטיבה על הפיזיולוגיה שלנו, בדיוק כמו שההיפך נכון הוא גם. כיוון שהשמנה היא בעיקרה אם לא במהותה, תוצר של אכילה רגשית, בבואנו לטפל בבעית ההשמנה, עלינו לקחת אחריות על העולם הרגשי הפנימי שלנו וללמוד ליצר מצבי רוח מעצימים, על אף נסיבות חיים כאלה ואחרות (וחלילה, אינני נוגעת כעת במצבי קיצון אלא במצבי יום-יום נורמליים ושגרתיים). חילוף החומרים, יש לציין אינו קשור עם פעילות מעיים. יחד עם זאת, כשאנו מחזירים לעצמנו את תחושת השפע, להבדיל מתודעת החסר הדיאטטית, הגוף שלנו מצמצם את הספיגה במערכת העיכול חזרה לרמה הנורמלית שלו. (אם תרצי אשמח לפרט בהמשך). המשמעות התוצאתית היא שבאופן יחסי מתפתח יחס ישר בין תכיפות ומסת היציאות לבין האכילה. מחזור חודשי - הוא ביטוי לשינוי במערך הורמונלי בגוף הנשי שנועד לאפשר הריון. שינוי זה משפיע ומגביר את ההוצאה האנרגטית של הגוף. אי לכך, הגוף עייף יותר (תחשבי על פעילות גופנית כדוגמא למשהו שמעלה את ההוצאה האנרגטית) ויתכן גם רעב פיזיולוגי גבוה מהרגיל. סיפוק רעב זה אינו א7ומר חלילה השמנה כי אם הגוף צריך זה לטובת ניצול מיידי ולא אגירה. מזמינה אותך להבחין מה קורה אחרי המחזור או במהלכו. יקירתי, רצה להחזיר את בתי מהצופים, עוד מעט אשוב :-)) לאה

שוב שלום לך צורכי בני האדם נחלקים לצרכים פיזיים ורגשיים (יש שיפרטו את ה"רגשיים" גם למנטליים ורוחניים). כשצורכי הגוף מסופקים, כשהצרכים הרגשיים מוגשמים, המערכות פועלות בהרמוניה ומשפיעות זו על זו לטובה. שינה הינה צורך פיזי. וכאן חשוב לדעת, רק לאיבר אחד בגוף יש באמת צורך בשינה והוא המוח המודע (אפילו לא כל האיבר אלא חלק ממנו). זה החלק שמחובר לחושים שלנו ושמנהל תקשורת עם העולם החיצוני לנו ומייצר תהליכי חשיבה מודעים-רצוניים. רק למענו, אנו נדרשים לשינה, כל שאר המערכות עובדות גם כשאת ישנה. ידוע כי לחסר שעות שינה, יש השפעות על הריכוז והמיקוד שלנו ואני חושבת שלא אטעה אם אמר שבזמן עייפות רוב בני האדם נוטים לחוות רגשות לא נעימים (שימי לב עברתי ממשהו פיזי לרגשות, מה שבא ללמד על החיבור שלא ניתן לניתוק אלא רק לייעול בתפעול :-) כשאנו עייפים, אנו לרוב פסימיים יותר, נוטים למצבי רוח וכדומה ומכאן גם הנטיה לאכילה רגשית. באשר למזונות משמינים, זה משהו שממש כדאי לשחרר כי אין דבר כזה. שבת שלום יקירתי שלך לאה פינטו

שלום לאה, הייתי רוצה לדעת מה גישתך לגבי תזונה לספורטאים. אני ספורטאית שכרגע מתאמנת למרתון. האימונים שלי מאוד תובעניים (גם כח גם אירובי) והמאמנת שלי דורשת תזונה מושלמת - הקפדה מדוקדקת על זמני ארוחות, יחס נכון בין חלבון לפחממה, ניצול חלון הזדמנויות וכו' וכו'. הדבר קשה לי ביותר (יותר קשה לי לחשב כל היום את האוכל שלי מאשר לרוץ מרתון :)) אך הדבר לדעתה קריטי להשגת התוצאות. פעמים רבות אני אמורה לאכול למרות שאני לא רעבה (אחרי אימון לדוגמא) או להתאפק למרות שאני רעבה (בערב למשל). הייתי רוצה לשמוע לדעתך, איך כל העניין של ספורט (מקצועי, לא חובבני) מתיישב עם גישת הרזיה ללא דיאטה? תודה מראש, דנה.

בוקר טוב דנה הפיזיולוגיה של הספורט ההישגי שונה מהפיזיולוגיה הטבעית של נשים אשר פעילים ברמה החובבנית או בכלל לא. כיוון שהספורט ההישגי תובע מהגוף בביצועים שאינם במסגרת הנורמטיבית שלו, נדרת התייחסות והכנה שונה לחלוטין. אמנם הפיזיולוגיה של המאמץ היתה חלק מההתמחות האקדמאית שלי, אך לא בסופו של דבר לא בחרתי בה כתחום התמחות מרכזית. לצורך זה, ישנן דיאטניות ספורט. ככלל אומר כי ספורט הישגי אינו טבעי לגוף ותובע אורח חיים חריג מהמוכר לנו על מנת להגדיל מאגרי האנרגיה מעבר לנורמה (של פחמימות כמובן כי הן הגורם המגביל בכל מאמץ גופני) ולהגדיל את מסת השריר כי כח X דרך = מהירות (על כן החלבונים). ממליצה לך להעזר בדיאטניות ספורט, בפורום המתאים לכך. לא ברורה לי הסיבה לאי אכילה במצב רעב, אשמח לדעת. בברכת יום נאה שלך לאה פינטו אחרי אימון אירובי,

תודה רבה על התייחסותך. יש לי תזונאית ספורט שהיא גם המאמנת שלי. אני יודעת את עמדתה, סיקרן אותי לשמוע את דעתך. לשאלתך - כשאמרתי לא לאכול בזמן רעב התכוונתי שיש חוקים נוקשים מאוד לעניין התזונה שלא תמיד הולכים יד ביד עם הרעב שלי. דבר שגורם לי לעיתים לאכול "בכוח" בזמן שאני לא רעבה ולא לאכול כשאני כן. שוב תודה וערב טוב :)

שלום טלי , את מוזמנת ליצור קשר אישי לקבלת פרטים. בברכה בלה

שלום רב, אני בת 25 וב 4 שנים האחרונות עליתי 7-8 ק"ג, אני לא מצליחה לרזות ניסיתי דיאטות רבות אך שום דבר לא החזיק לאורך זמן, הלכתי לדיאטנית אשר הרכיבה לי תפריט שגם אליו לא הצלחתי להיצמד לאורך זמן, תוך כדי שאני רשומה לחדר כושר, שבקושי הלכתי אליו. אני מאוד מיואשת מעצמי, מצד אחד אני ממש לא אוהבת את מה שאני רואה במראה ומצד שני אני לא עושה שום דבר כדי לשנות את זה... אני מתארת לעצמי שזה נשמע טיפשי אבל זה המצב ... מלבד החיצוניות שלי אני לא מאושרת כרגע ברמה הנפשית, יכול להיות שזה משפיע? תודה מראש חן

חן החיננית, ברוכה הבאה בצל קורותנו. אני מצטטת לך את עצמך "ניסיתי דיאטות רבות אך שום דבר לא החזיק לאורך זמן..." המוח שלנו עובד בצורה מסוימת - אם יש לנו בעיה הוא עומד לרשותנו כדי לפתור אותה , לכל בעיה יש מספר דרכים לפיתרון,המוח מנסה דרך מסוימת ומקבל פידבק זה נותן לו להבין האם הדרך נכונה או לא,אם הדרך לא נכונה מן הסתם הוא ינסה דרך אחרת. אבל לפעמים מכל מיני סיבות אנחנו ננסה שוב ושוב את אותו הדבר למרות שאין שום תוצאה חיובית עבורנו בניסיונות אלו. פעם קראתי פוסט מקסים שלאה כתבה על זבוב שכל הזמן מתעקש לחבוט את עצמו בזכוכית בניסיון לצאת החוצה אל מה שהוא רואה מעבר לזכוכית. לו הייתה לו קצת יכולת תובנה היה מבין שמשהו פה לא מסתדר, שהחושים שלו מטעים אותו ,נכון שעינים שלו אומרות לו שבחוץ הוא בהישיג יד וכל מה שעליו לעשות זה לעוף קדימה, אבל זה לא הולך. אז הזבוב הוא לא בעל יכולת למידה ונגזר עליו לכלות שעות בניסיון עקר להשיג את מבוקשו שוב ושוב באותה דרך. אבל את חן הרי מן הסתם יכולה להבין שמשהו בבחירת הדרך שלך לא עובד. ניסית דיאטנית, ניסית כושר, ניסית דיאטות רבות ומה התוצאה ...יאוש,ביקורת פנימית של המראה המשתקף לך במראה,תחושה שמה שאת מרגישה זה טיפשי. אז חן היקרה, מה שאת כותבת בכלל לא נשמע טיפשי, פשוט חסר לך מידע קטן אך נחוץ, בידיוק כמו שלזבוב מידע חד פעמי המלמד אותו את משמעות הזכוכית ואת הדרך הנכונה להתמודד איתה היה פותר לתמיד את ביזבוז הזמן העקר שהוא מבזבז כל יום במלחמה איתה,כך גם לך מידע חשוב אך נחוץ יכול לפתור את הכול. והמידע הזה הוא פשוט מאד - ישנם שני סוגי אנשים בעולם - כאלה שיכולים לעשות דיאטה וכאלה שאלרגים לדיאטה. מי ששייך לסוג הראשון -יכול להשתמש בגישת הדיאטה כדי לרזות ולהישאר רזה,מי ששיך לסוג השיני רק ינזק ,יבזבז את זמנו וישמין אם ינסה לרזות בעזרת דיאטה. ואיך יודעים לאיזו קבוצה את שייכת? גם זה פשוט מאד - אם לא היית אלרגית לדיאטה היית כבר מזממממממממממממן פותרת לעצמך את בעיית ה7 - 8 קג המיותרים שלך. אז כנראה שאת שייכת לרוב הדומם,לאלרגים לדיאטה. ועכשיו יש לך שתי אפשרוית - להמשיך לנסות שוב ושוב ושוב לחבוט את עצמך בקיר הזכוכית של הדיאטה ובדרך לאבד עוד כסף ,זמן,אמונה בעצמך וגם לעלות במשקל או להבין שכדאי לך לנסות אולי להכיר דרכים אחרות כאלה שאת לא אלרגית אלהם. מאחלת לך חג חרות שמח, בלה

משקלי נע בין 43-45 ק"ג. וגובהי 145-148. אני מרגיש ממש רע עם הגוף שלי. יש לי כרס קטנה וקצת שומן שמפריע לי מאוד בכל הגוף. אני יכול להסתיר את השומן אבל זה מפריע לי מאוד. שמעתי לא עם מחברי המשפחה שלי שגם היו ככה ובשלב מסוים הם גבוהו והרזו מבלי לעשות כלום, אבל זה מפריע לי עכשיו כבר כמה חודשים אני רץ שעה ביום ועושה כ 100 כפיפות בטן לפני השינה. קשה לי מאוד לא לאכול דבים משמינים. אבל כבר כמב חודשים אני חותכתי ממתקים ומשקאות מתוקים מהתזונה שלי. אבל קשה לי לא לאכול כשאני עם חברים פיצה או צ'יפס. אני בן 13 ואני עומד להתחיל תיכון שנה הבאה. יש עוד משהו שאני יכול לעשות?

גיל המקסים, אני רואה שאתה במצוקה והייתי שמחה לעזור לך אולם אין באפשרותי לעשות זאת דרך הפורום. עלך להתיעץ עם הורך ולבקש מהם עזרה והכוונה בתחושות שאתה מעלה פה. תמצא מישהו שאתה סומך עליו - הורים כמובן הכי כדאי,מורה שאתה מחבב,אולי דוד או דודה שאתה סומך עלהם או כל מבוגר אחראי אחר. יש הרבה מה לעשות כדי לעזור לך ומאד חשוב שתקבל אזן קשבת ועצה חכמה. בברכה בלה

לבלה/לאה שלום, לאחרונה אני נתקלת במצבים שבהם אני רעבה פיזית, באמת רעבה, אבל אין לי חשק לאכול. אני כבר מרגישה חולשה וברור לי שאם לא אוכל משהו זה יהיה עוד יותר גרוע, אבל אין לי חשק לכלום, אני מנסה לחשוב על סוגים שונים של מאכלים כדי לראות אם בכל זאת יש משהו שאפשר לאכול וזה לא עובד. מה אתן חושבות על המצב הזה? תודה,

סתם עצה, אפשר לקבל מידע ,מאמרים וכתבות בדף אוהדים שבפייסבוק של הרזיה ללא דיאטה , וכמובן גם להיות בין החברים של בלה/לאה בהצלחה

ניסיתי ללכת לפי הגישה של לאכול רק מרעב והיום יצא שלא אכלתי 7 שעות ולא הרגשתי עדיין רעבה אבל לא הצלחתי להתרכז וההרגשה הכללית הייתה לא טובה אז אכלתי מכאן אני לוקחת את זה ל2 אפשרויות 1.באמת הייתי צריכה לאכול ואני לא מזהה את תחושת הרעב שלי טוב 2.ההרגשה הפיזית הלא טובה באה מסיבה אחרת ולא הייתי צריה לאכול-למרות שהרגשתי מעט יותר טוב אחרי הארוחה אבל אולי זה פסיכולוגי-איך כדאי לנהוג להבא במצבים כאלה?

שלום רב לך מאוכזבת יקרה. יש משהו חשוב מאד בתהליך הזה שעליך להבין ולהפנים. זה תהליך מורכב אשר דורש לימוד ותרגול של ידע מלא ומקצועי. הדגש הוא על ידע מלא ומקצועי ולא חלקי. התהליך משול להכשרה למקצוע מסוים. בואי ניקח דוגמא,תארי לך שהיית רוצה להיות עורכת דין ,כזו שמסוגלת לעבוד במקצוע הזה עם כל מה שכרוך בו - להופיע בבית משפט, לעזור לאנשים שנתקלים בבעיות עם החוק וכו.. מה היית עושה? הולכת מן הסתם ללמוד במקום מסודר כמה שנים טובות,הרבה שעות עם מורים מקצועיים ,עושה סטאז ורק אחרי זה רואה את עצמך עורכת דין. האם היית מעלה בדעתך ללמוד להיות עורכת דין דרך פורום עם ידע חלקי ומועט בלי שום תרגול ושם מפגש עם מורה רציני? האם אחרי הכשרה כזאת היית מנסה להופיע בבית משפט לא מצליחה ואז מתאכזבת מעצמך??? ברור שלא, בנושא הזה את מן הסתם מבינה שזה לא הולך ככה. אז יקירתי גם פה בהרזיה ללא דיאטה זה לא הולך ככה. אומנם כדי להפוך לאדם רזה אין צורך בכל כך הרבה השקעה כמו להפוך לעורך דין, אולם אין סיכוי ממשי להשיג את התוצאה המיוחלת מקריאת ספרים או פורומים. למה? כי יקרה מה שבידיוק קורה לך את פשוט תפעלי לא נכון ,תתאכזבי ותרימי ידיים. תגידי לעצמך שניסית את גישת ההרזיה ללא דיאטה ולא הצלחת ותפספסי הזדמנות מופלאה להפוך לאדם רזה לתמיד . כדי לענות לעצמך על שתי השאלות ששאלת את צריכה ללמוד איך מזהים רעב אמיתי של הגוף,את צריכה ללמוד לזהות את הרעב של הנפש ואת צריכה ללמוד איך ממלאים אותם נכון. לפעמים הדרך הקצרה מתגלה כדרך ארוכה והמחיר הכי גבוה הוא מחיר של טעות. אגב את לא חייבת להגיע לטיפול אישי,ישנם אפשרויות נוספות כמו ערכה לעבודה עצמית,טיפול דרך סקייפ/טלפון או טיפול קבוצתי. מאחלת לך חג חרות שמח, בלה

כבבר התענינינתי בקשר לטיפול האישי ולצערי הוא יקר לי מדי אשמח לדעת עוד מידע לגבי טיפול קבוצתי וערכה אישית

אפשר לשאול מה היא כוללת ואיפה ניתן להשיג אותה?

כמו בכל שנה אצלי ארוחת החג מסתיימת בנקיפות מצפון נוראיים, תחושת הכבדות מלווה גם בימים שאחרי , וכל מה שבא לעשות זה לאכול יותר מתוך יאוש שאם כבר אכלנו אז,,,, איך עוצרים את היאושד שמוביל יותר ויותר לאכילה ובולמוס?

ערב טוב בקי נקיפות מצפון נוראיים, רגשות אשם הינם תולדה של ביקורת נוקבת ושיפוטיות שכעס בצידה. הקולות השיפוטיים הרמים, אינם נעימים לאוזנך גם כשהם באים ממך ואולי בעיקר כשהם באים ממך. את יוצרת אותם (גם אם באופן אוטומטי ולא מודע....כרגע) ולאחר מכן צריכה להתמודד עימם. למרבה הפלא, הדרך בה את מקלה על עצמך את התחושות הללו, היא דרך האוכל הממלא תפקיד מקל. בקי, אף אחד לא משמין מארוחת חג, גם אם מרגיש מלא ונפוח מהרגיל. השמנה היא תוצר של התנהלות כרונית מתמשכת. שימי לב מה יוצר אותה אצלך? לא ארוחה נקודתית אלא מה שבא אחריה, האופן בו את שופטת אותה, את עצמך. בתהליך אימון להרזיה ללא דיאטה, לב המיקוד אינו באוכל עצמו אלא בגישה שלנו לאוכל ולאכילה, ולא בכדי. עלייך ללמוד לראות בשיפוטיות שלך גורם משמין, וכך גם ברגשות האשם שלך. עלייך להפנים זאת וללמוד למגר את השיח הפנימי הזה מתוכך, תוך שאת מפתחת שיח פנימי שיהא מצד אחד תואם את הפיזיולוגיה האמיתית ומצד שני מקדם, מעצים ותומך....גם אם ערב אחד אינך שבעת רצון באופן מלא מהתנהגוותך התזונתית. מקווה שהנקודה בהירה ומובנת. חג שמח שלך לאה פינטו

פגשנו את המכשיר אצל חברים, והתלהבנו (בעיקר השמנה...) מישהו מכיר ויכול להביע את דעתו? בבקשה לא אנשי מכירות

רכשתי את המכשיר לפני שנה והאמת שלא השתמשתי בו לפני שלושה חודשים התחלתי לעלות עליו פעמים ביום בוקר וערב והכן מתחילים לראות תוצאות.ירדתי במשקל וגם בהיקפים ללא מאמץ דיאטתי.אומנם רק 4 ק"ג אבל יש לזה משמעות גדולה בשבילי.אני הגעתי למסכנה שאם מתמידים מצילחים ו 10 דקות לא נורא להתמיד פעמים ביום בהצלחה שיר

תוך כמה זמן ירדת?

שלום רב. אני בת 42 נשואה ואם לשלושה ילדים. בחמש השנים האחרונות העלתי כ- 10 ק"ג למשקלי. כיום אני שוקלת 72 ק"ג ומרגישה רע מאוד עם זה. גם כששקלתי 62 ק"ג לא הייתי מרוצה ממשקלי,אך כיום אני מרגישה שאני שמנה וכתוצאה מכך גם נראית מבוגרת לגילי. איבדתי את ההנאה מקניית בגדים, מיציאה לבילויים ובאופן כללי מרגישה חוסר חיוניות ואהבה עצמית.הדבר לא מונע ממני לאכול שטויות גם כשאני לא רעבה ובידיעה מלאה שאני פוגעת בעצמי. כמעט בכל יום אני מחליטה מחדש לאכול נכון ולשנות את הרגליי, אך הדבר לא מחזיק אפילו ליום אחד מלא. כאילו שיש לי בלק אאוט בזמן האכילה ומיד אחר כך רגשי אשמה ושנאה עצמית. בעבר ניסיתי שיטות שונות של הרזיה והצלחתי בהם לא רע, אך כמו אצל כולם התוצאה לא נשמרה לאורך זמן ועליתי במשקל ואף יותר. אני חשה שאני לא אהיה מאושרת ממש כל עוד לא ארגיש טוב עם גופי והתסכול הזה נמשך כבר שנים רבות, דבר הגורם לי להרגיש אדם פחות טוב בכל תחומיי החיים. אני יודעת שזה נשמע מוגזם ואוליי אף טיפשי אבל כך אני מרגישה ואוליי זה משום שהייתי רגילה להראות טוב ולקבל מחמאות על כך ובשנים האחרונות הדבר השתנה.לא יודעת אם תוכלו לעזור אבל כותבת מתוך תסכול. תודה

שלום ירדן שמחה לאמר לך שהגעת למקום הנכון. את בהחלט יכולה לעזור לעצמך, על אף התחושה המתסכלת כרגע. הענין הוא שהגישה והדרך צריכים להשתנות והפורום הזה, הוא מקום לא רע להתחיל בכך. לכן, מזמינה אותך לקרוא ולהבין את רוח הגישה ואופן ההתייחסות להשמנה ולהרזיה. ישנם מאמרים, שרשורים מעשירים וכן תכנים באתרי הבית האישיים. ירדן, מה שאת מתארת אינו מוגזם ואינו טפשי, לחוית התסכול הזו שותפות נשים רבות. הטעות היא לנסות ולשנות את המצב באותה דרך רגילה ומוכרת , ללא ידיעתך זוהי בדיוק הדרך למר ולטפח את המצב הלא רצוי. את יכולה לחזור לגוף האידיאלי שלך ואפילו בדרך נעימה ומרתקת, אם תעזי לשחרר במעט את הישן לטובת מהו חדש באמת. חג שמח שלך לאה פינטו

אני בת 14 עוד כמה חודשים ואני שוקלת 63 והגובה שלי הוא 1,61 אני ממש שמנה, וכולם מכנים אותי כך. אני כבר ניסיתי מלא סוגי דיאטות וניסית את דיאטת אשכוליות ורזיתי רק 2 קילו בשבוע ואז השמנתי שוב תוך יומיים . אני מתאמנת ומנסה להרזות, ואני ממש להרזות !! בבקשה תנו לי עצות להרזיה . כל פעם שאני מסתכלת במרא ה אני רואה מפלצת עם שומנים !

אני בכלל לא חושבת שאת נמצאת באיזה עודף משקל משמעותי, וזכרי שגופך עוד מתפתח ואת גדלה וצומחת לגובה. חשוב מאוד- אם את רוצה לרדת במשקל כדיי להרגיש יותר טוב אלייך לעשות זאת בצורה מבוקרת ובריאה. עשי הליכות וספורט- זה בריא וטוב ושמרי על ארוחות מסודרות. אני יכולה להמשליץ לך בנוסף לקחת אצות ים של סולגאר, אלו כמוסות שמגבירות את חילוף החומרים בגוף ומעודדות הרזיה. שאלי את אמא אם אתן יכולות לבדוק עם רוקחת באיזה חנות טבע על המוצר- אני לקחתי כמה חודשיים והוא עזר לי מאוד. אבל הכי חשוב- תאכלי טוב שתגדלי ותצמחי ולא תהרסי את גופך, ואהבי את עצמך!! המון הצלחה

ערב טוב לאה. אני בחורה כבת 30 וקוראת מזה זמן רב בפורום המקסים הזה.אני מאוד מתרשמת מהבנתך את הגוף האנושי וברצוני לשאול אותך שאלה פיזיולוגית. בזמן האחרון אני עוברת לצערי משבר בחיי האישיים, דבר שמאוד משפיע עלי ומטלטל את עולמי. אחת התופעות שהתרחשו אצלי בזמן זה הוא איבוד התיאבון, כמעט לחלוטין. אני כמעט ולא אוכלת, אולי ארוחה אחת ביום וגם זה בחוסר חשק מוחלט. שאלתי היא, מבחינה פיזיולוגית איך זה ייתכן? כלומר, הגוף שלי עדיין זקוק לרכיבי תזונה לקיומו ואני מרגישה שאם הייתי אוכלת אך ורק מתוך רעב לא הייתי אוכלת כלל. את המעט שאני אוכלת אני מכריחה את עצמי. אני יודעת שהנפש משפיעה על הגוף, זה ברור, אבל האם בגלל מצב נפשי קיצוני ככל שיהיה הגוף מפסיק להזדקק ל"דלק" (מזון)? זה כבר נשמע לי מאוד מוזר. האם את מכירה את התופעה ויודעת להסביר אותה? תודה וחג שמח, עדי

בוקר טוב עדי העולם הרגשי שלנו והפיקוד על מנגנונים פיזיולוגיים, מקורם הוא אחד- המוח האנושי. קיים קשר ויש השפעה דו כיוונית. משבר רגשי, משמעו סטרס ברמת עוצמה כזו או אחרת. סטרס אינו רק מילה המתארת מצב רגשי אלא מילה המתארת תמונה פיזיולוגית. במצב סטרס, שיכול להיות גם גופני, כמו מחלה (מחלת חום או קשה יותר, לא עלינו), המוח משחרר הורמונים קטבוליים שלא בכדי, נקראים הורמוני סטרס כמו אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין, בטרואידים וכדומה. המערכת הגופנית מזהה סטרס כמצב סכנה ואיום על קיומו ועל כן מפעילה מערכת חרום זו (שהורמונים הם רק חלק ממנה) על מנת להגן ולשרוד. אותם הורמונים משחררים לדם שומן ופחמימות כדי לספק את תגובת ה- fight or flight הידועה. מצב שבו יש שטף של חומרי אנרגיה לדם, מזוהה כמעין מצב שלאחר ארוחה ולכן הגוף אינו חש בצורך להזין עצמו מבחוץ. ברור שלאורך זמן, אין זה מצב רצוי, אך זה המעט שהגוף מקריב למען השרדותו בתהליך חיים רב אתגרים. דוגמא מצוינת ומוחשית היא אולי מחלת חום, לרוב נחוש כי התאבון מדוכה גם בגלל עלית הטמפרטורה הגופנית. לגגוף יש מהיכן לצרוך את מזנו גם ללא אספקה מבחוץ. הרי בדיוק בשביל זה הוא מחזיק רקמת שומן, כרזרבה לשעות חרום. סיבה נוספת לדיכוי האכילה בעת מחלה היא העובדה שעיכול הוא פעולה מאד תובענית מבחינה אנרגטית, בעת שהגוף זקוק לאנרגיה עבור פעילות מערכת החיסון. עם ההבראה, הגוף ילים את החסר לו. דוגמא נוספת היא מצב של שוק/הלם לאחר ארוע פיזי טראומתי. נועד להאט את זרימת הדם ופעילות הלב מחשש לאיבוד והפרעה לאיזון המערכות. ודוגמא אחרונה, מצבי אבל לאחר אובדן- ככל שהעצב עמוק יותר, הסטרס רב יותר יהיה דיכוי אכילה. עדי יקרה, הגוף יודע מה הוא עושה ויודע להתמודד מול גלי החיים שעוברים כולנו. תפקידנו הוא להסב תשומת לבנו לעולמנו הרגשי ולקולות הגוף הקוראים לעזרתנו החיצונית. יש לזכור שאין זה מצב כרוני, זו פאזה שדורשת התייחסות במישור הרגשי. האם את מרגישה שקיבלת תשובה? מאחלת לך לראות במשברים קרש קפיצה לצמיחה והתפתחות ולכל הפחות שמרי את הרעיון באחת ממגירות תודעתך כי בעיניי זוהי המטרה וזהו הבסיס לחיים מהותיים , עשירים וערכיים.....גם אם מהמקום בו את נמצאת קצת קשה לראות זאת כרגע. חג שמח עדי שלך לאה פינטו

שלום, אחרי שנים של דיאטות שונות, החלטתי לאמץ את הגישה של הקשבה לגוף ולאכול לפי תחושות של רעב ושובע, וכרגע אני באותו משקל מזה זמן רב,ירדתי אולי קילו אחד, אך העניין הוא שלפי מדידות שעשו לי בחד"כ ירדתי קילו במסת שריר ו% השומן שלי יחסית גבוהים העניין הוא שכשאני אוכלת לפי תחושות רעב ושובע אני לא יורדת ואני מרגישה נפוחה ואילו כאשר אני אוכלת ארוחות מסודרות אני כן מתחילה לרדת איך ניתן להסביר את זה? תודה וחג שמח

שלום מירי וחג שמח הרזיה ללא דיאטה הוא תהליך המתרחש בטבעיות מתוך שינוי גישה. שינוי גישה, משמעו שינוי אופן ההבנה וההסתכלות מצד אחד ופיתוח מיומנויות חדשות למימוש ההבנה מצד שני. אומר לך בבטחון רב כי: א. אין מצב שלא תתרחש הרזיה , משמע צמצום מסת השומן, בתהליך של הרזיה ללא דיאטה. ב. היופי וההישג של תהליך הרזיה ללא דיאטה הוא בצמצום מסת שומן ולא באיבוד שריר. כששני אלה אינם מתרחשים, ישנן סיבות ובינהן: 1. אי הבנה בנוגע לסיגנלי הגוף לרעב-שובע. מנסיון אומר לך שזוהי מיומנות שדורשת אימון לאחר שנים של דיאטות. 2. אי הבנה בנוגע למהותו של תהליך השינוי ברמת הגישה, מה שמשפיע מאד על ההתנהלות, בין אם תקדם הרזיה ובין אם לאו. 3. הגוף אינו בעל עודף מסת שומן (מה שמדברייך, אינו רלוונטי לך) לא אומר לך כי לא ניתן מספיק זמן לתהליך ואת בוחנת אותו מוקדם מדי, אף על פי שיש שיגידו, כיוון שמהכרות שלי עם גוף האדם, בעבודה מתוך גישה נכונה, הגוף מגיב די מהר לשינוי. מירי, תהליך הרזיה ללא דיאטה אינו מתחיל ונגמר בכלי של מנגנון רעב-שובע , הוא בעל רבדים משמעותיים הרבה יותר. מעבר לכך אדגיש כי מה שאת מבינה כ"רעב" או "שובע" כנראה דורש תשומת לב נוספת. דבר אחרון, כשאת מייחסת יתרון ל"ארוחות המסודרות", עולה השאלה, מדוע לשנות מלכתחילה משהו ש"עבד" בשבילך? אחרי שנים של דיאטות שונות כדברייך. האם באמת בחרת אחרת? בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

תודה על התשובה המהירה יש עוד משהו שאני לא מבינה- מצד אחד אתם אומרים שבשיטה הזו לא סופרים קלוריות והגוף צריך אנרגיה שונה בכל יום אך אם אוכלים פחות מ 1500 קל' אז הגוף נכנס לסטרס ומתרגם זאת כמצב של רעב ולכן הופך ליעיל יותר מבחינת אגירת שומן. ולי יש המון ימים שאני אוכלת אולי גג 900 קל אז זה אומר שאם אני אוכל יום למחרת 1500 הוא יאגור את הקלוריות לשומן? ודבר שני, מה קורה אם הגוף שלי דורש רק פחמימות ובצקים וכדומה, האם זה לא יגרום לחסרים תזונתיים בטווח הארוך? תודה וחג שמח, מירי

תגידו לי בבקשה איפה עושים את זה בירושלים?? במרקז העיר??

ישנה אפשרות לעבוד דרך טלפון/סקייפ/ומייל. את יכולה ליצור קשר כדי לקבל הסבר. חג שמח

היי. אני בת 39. רוב חיי מאז היותי תינוקת-רזה מאוד. 164 ס"מ ו45 ק"ג. למרות המבנה הרזה שלי אזור הבטן שלי מלא ממש עם צמיגים - איזה פעולות יכולות לעזור לי? תודה יעל

יש לציין שהמשקל שלך הוא הרבה מתחת לממוצע אז קצת קשה לי להאמין שיש לך צמיגים. ובכלל מדובר בגוף אנושי רקמה הבנויה משרירים ועור ו..גם קצת שומן רחמנא ליצלן. אז אם את לא פעילה גופנית בהחלט כדאי לא כדי לעצב את הגוף אלא כדי להיות בריאה ו.. תעלי קצת במשקל זה ממש לא בריא להיות כל כך רזה. בברכה בלה

שלום רב אני רציתי לדעת איך אפשר להוריד צדדים שנימצאים בצידי הבטן ..אני אחרי היריון ואני אוהבת את זה שאני שמנה ברגליים ובידיים כי ליפני ההיריון הייתי רזה ולא אהבתי את זה..אבל הבעיה שתמיד הייתה אצלי היא הבטן והצדדים אותם אני רוצה להוריד אז רציתי לדעת איך אפשר לטפל בזה?...אשמח לקבל תשובה בהקדם בתודה אלמונית

היי רציתי לשאול .. אם אני אוכלת במאזן קלוריות ניטרלי שורפת 1400 במנוחה וצורכת 1400 עד כאן הכול בסדר אבל האם כמות אחוזי השומן משנה? או שאני אשמין בגלל זה? ורציתי לשאול מזה "עודף" קראתי שעודף (חלבונים/שומן/פחמימות) גורם להשמנה.. אבל יכול להיות עודף גם אם אני במאזן ניטרלי? זאת אומרת אם אצרוך אך ורק פחמימות ואהיה במאזן ניטרלי אשמין?

יקירתי ,טעית בכתובת. זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. עליך לפנות לפורומים של דיאטה. בברכת חג חרות שמח בלה

שלום בלה ולאה :] אני בת 15 ו-11 חודשים , הגובה שלי הוא בין 1.70 ל- 1.72 ואני שוקלת 67 קילו . אני כרגע אוכלת יותר אוכל בריא ועוסקת בפעילות גופנית , אבל אני לא חושבת שזה ממש עוזר וחוץ מזה אני מפחדת לפתח שרירים במקום שאני רק רוצה להרזות ולהדק את העור . איך אני צריכה לפעול ? ובנוסף , כמה אני צריכה לשקול בעצם ? תודה מראש .

אנונימית יקרה, משקלך תקין לגמרה ,בלי לראות אותך אני משוכנעת שאת נראית מדהים. זה מצוין שאת אוכלת בריא אבל זה רע מאד שיש לך כבר בגילך הצעיר ספקות בקשר לגוף שלך. תפני לאמא שלך, דברי איתה על מה שמטריד אותך בנושא של משקל ואם צריך קבלי יעוץ מאיש מקצוע,לא כדי לרזות אלא כדי להרגיש טוב עם עצמך. בברכה בלה

שלום בלה ולאה אני רוצה ששתיכן תענו לי בעקבות מה שאכתתוב ! שלום שמי דורין אני בת 13 וחצי ומישקלי 45 קילו ואני מודעת שזה הרבה לגיל שלי וארצה להוריד ל-37 ורוצה שתציאו לי מה לעשות אני התכלתי לעשות הליכות ...

דורין המקסימה, מי אמר לך ש45 זה הרבה??? אני לגמרה לא בטוחה. דברי עם אמא שלך על כך שמשקלך מפריע לך ותחשבו יחד מה עלכן לעשות כדי לעזור לך.

לאחרונה אני משתמשת בכדורים מדכאי תיאבון בשם "סלים דרים" אני ממש מרוצה מהתוצאות ומההרגשה ירדתי בחודש וחצי 8 וחצי אך שמעתי שהם פוגעים ממש בגוף זה נכון??? ושאשה נפטרה בעקבותם....בבקשה תחזרו אלי

לורין יקרה ערב טוב כדיאטנית שהתמחותה בהרזיה, מתנגדת נחרצות לשימוש בכדורים למינהם לצרכי הרזיה. 8.5 ש"ג בחודש וחצי מעיד על איבוד נוזלים ורקמת שריר יקירה, לא על צמצום מסת השומן. וכדאי לדעת שירידה במשקל, ודאי דרסטית שכזו, אינו משקפת הרזיה שמשמעותה צמצום מסת השומן. אינני מכירה את הנתון אודות פטירת אשה עקב נטילת כדורי הרזיה. אני מניחה שאם כך היה, זה היה אייטם חדשותי שהיה קשה לפספס, עם זאת אהיה זהירה ואומר שאופן מפורש כי אינני מכירה מקרה כזה. מאחלת לך לעשות בחירות מטיבות ונכונות לך בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

המשקל שלי תקין מאוד ביחס לגובה שלי, אך בכל זאת יש כמה קילוגרמים שהייתי רוצה להוריד... אני מכניסה ביום כמות מועטה של קלוריות ושורפת יותר, אך בכל זאת לא מרזה. יש לציין שאני אוכלת במשך היום אוכל לא יותר מדי מגוון... ועוסקת כמעט כל יום בפעילות גופנית. מה יכולה להיות הסיבה לכך??

נועה יקרה תרדי קומה אאחת לתגובה שלי ללין (lin) שהעלתה אותה תלונה, הייתי כותבת לך את אותם דברים. במידה ויש צורך בהרחבה, המשיכי השרשור ואשמח להתייחס. חג שמח שלך לאה פינטו

היי, אני בת 22 עושה פעילות גופנית כמעט כל יום במסגרת הלימודים ובין אם זה בבית, שומרת על תזונה נכונה, ארוחות בשעות מסודרות, ובכל זאת, לא מצליחה לרדת במשקל. עשיתי בדיקות דם , כל מיני תפקודים למיניהם גם של בלוטת התריס והכל נראה כתקין. מה אני יכולה עוד לעשות בכדי לרדת במשקל? מה לא בסדר?... אשמח לקבל תשובה בהקדם, תודה:)

שלום לין אם את כ"כ משתדלת וכלום לא קורה, יש שתי אפשרויות: 1. מטרתך אינה ריאלית ועל כך תודות לגופך שיודע למור על עצמו. האפשרות היא שאת כבר במשקל אידיאלי, גם אם את חושבת או רוצה אחרת. 2. שאת אכן במצב של השמנה (עודף שומן) אך פועלת באופן בו גופך יוצר התנגדות לתהליך הרזיה. מושגים כמו "תזונה נכונה" או "ארוחות מסודרות" אינם נהירים לי בהקשר של הרזיה. מי קובע את השעות, הכמות והאיכות, זה מה שחשוב לי ולך לדעת. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה, מבחינתך זה אומר שאנו לא עוסקים ביצירת מסגרת אכילה מלאכותית אלא מותאמת לצרכיו של הגוף. כשקיימת התאמה בין הצרכים לאספקה, הגוף לא משמין, ואם יש עודף מרזה. את מוזמנת לקרוא מאמרים וחומרים נוספים בפורום, בשרשורים ובאתרי הבית האישיים על מנת להבין את הגישה המיוחדת והמוצלחת הזו לגוף ולתהליך הרזיה. חג שמח יקירה שלך לאה פינטו

ותודה רבה על המענה... :)

כאלה שלא מזיקים ובאמת עוזרים במילים אחרות שום כדורים כי אין כאלה עדיין...

נכון אבל יש כדורים שבאמת מרזים איתם ויש כאלה שלא רואים שום תוצאה .... את יודעת אולי על משהו ? מנסיון או ששמעת ?

ממרומי גילי (50) וממרומי נסיוני - שאני נאבקת במשקל משנות העשרים שלי - אין חיה כזו. נקודה. אז אל תקראו לזה דיאטה - תקראו לזה תזונה נכונה. ותזונה נכונה אינה מכילה את כל השטויות שאנחנו השמנים אוהבים לאכול אבל המאכלים האלה לא נמצאים בקטגוריה של תזונה נכונה. אנחנו השמנים - עם הנטייה להשמנה שקיבלנו מתנה בגנטיקה שלנו ניאלץ להיאבק בצורה זו או אחרת כל חיינו במשקל. ואם לא נקפיד על תזונה נכונה נשמין. אין אפס.

אורנה היקרה, ראשית אני שמחה לשמוע שאת צוחקת זה תמיד טוב!! שינית אני שומעת כמה חזק את רוצה להגן על התפיסה/פרדיגמה שלך של דיאטות. את בוחרת להאמין שאת שמנה ושהדרך היחידה הקיימת עבורך זה לעשות דיאטה,להלחם ותמיד לשמור. כל עוד תאמיני בפרדיגמה הזאת זה אכן מה שיקרה לך. משחר האנושות האימנו אנשים בפרדיגמות מסוימות ופעלו על פהן עד שהיו קמים כמה אנשים אמיצים וקראו עלהן תגר והיו הרבה התנגדויות לאנשים אלו ובכל זאת כמעט תמיד היה שינוי תפיסתי. למשל פעם האמינו שעולם הוא שטוח ונמנעו מלהלפליג אל מעבר לאופק כי פחדו ליפול לתהום. או האמינו שכדור הארץ נמצא במרכז העולם. כל זה השתנה כשבאו אנשים אימצים וקראו תגר על פרדיגמה. כיום כולנו צוחקים על הפרדיגמה הישנה כי התודעה שלנו התרחבה אבל זה כבר לא חוכמה. גישת הנון דיאט או כמו שהיא קרויה בעברית (שם לא מוצלח בעיני) הרזיה ללא דיאטה היא גישה השוברת את פרדיגמת הדיאטה וטוענת שעודף משקל נובע ממקומות אחרים לא מהתנהגות אכילה אלא מהוויה תפיסתית מוטעית . הגישה אומרת שאם נשנה את התפיסה שלנו נוכל לחזור להיות אנשים רזים טבעי כמו שהיינו פעם . רק במקרים נדירים של השמנה גנטית חמורה אדם צריך לעשות דיאטה קפדנית כל חייו. קצת קשה לי להאמין שזה המצב אצלך. אז מה שאני מציע לך זה לפני שאת פוסלת בצורה כל כך גורפת תפתחי את הראש, שימי הצידה את מה שאת יודעת ונסי ללמוד משהו חדש שונה. תקראי על הגישה באנגלית תקראי באתרים שלנו,מי יודע אולי גם ממרומי גילך עוד אפשר ללמוד משהו... בברכת חג חרות שמח, בלה

אורנה, חווית את הסטורית הדיאטות כל כך הרבה שנים. ממליצה לך לזרום עם גישה שונה שעשויה לפתוח לך דלתות רבות נוסף על ההרזיה. בהצלחה תמר פירסט [email protected]

תמיד אפשר ללמוד משהו חדש, אף פעם לא מאוחר גם לעשות שינוי. אני קורא את השורות בהודעה שלך, ונזכר בעצמי, כשהייתי באותה גישה שסחבתי איתי כמעט 5 שנים! שבהם התעסקתי עם התזונה הנכונה או איך שלא נקרא לזה. אך בעיניי היום ההגדרה המדוייקת לזה, היא בשם: הפרעת אכילה. וכל אדם שנכנס לעולם הזה, הוא מפתח את ההפרעה הזו. ואין פלא שהסוף הוא לא סוף טוב בכל יחס לכל דיאטה או רעיון שהאלמנט הדיאטטי נמצא בו. ההודעה שלך לא משמחת בכלל, את מתוסכלת מאד, וזה ברור לי. את מרגישה שהמקום בו את נמצאת כרגע אינו המקום היפה ונעים שאת נהנית בו, אבל מצד שני, את כן רוצה אותו, כי את שם. חלק מהאנשים כבר יצאו מאותו עולם הדיאטה, כמוני, שיותר לא מוכנים לחיות על תקנון והכתבה של הראש לצורך הגוף, כי הגוף ממילא מנצח, הוא גם לא מוכן להתפשר על מה שהוא זקוק לו, בשבילנו אגב. לכן התגובה הפיזית של הגוף לא נותנת כל פשרה להתעללות בו, ואנשים לא מצליחים לשמור על השגי ההרזיה שלהם לאורך זמן, מפני שזה מונע מהגוף לתפקד כראוי מרוב שחסרים לו מרכיבים חיוניים שהוא משתמש בהם כדי להרגיש טוב ולהיות בריא! תביני שאין פה היגיון, ואין פה בריאות. להיות רזה באופן טבעי, זה גם להיות בריאה. אני לא רואה בריאות בדיאטה או בגישה הזו בכללי. יש באמת הרבה מה לקרוא, לצפות ולהבין בגישה של הלא דיאטה, הנון דיאטה שעליה מדברים כאן בפורום וחושפים לאנשים שבאים לפה, ואת גם אחת מאלה שיכולות לעשות עם הידע הזה המון תרומה לבן אדם יקר לך, שזו את! ראש פתוח יביא גם לפתיחות הלב, ואת מוזמנת לעשות זאת בזמנך. אני מאחל לך חג שמח והמון הצלחה!

על תגובתך. אשקול לשנות גישה וצורת טיפול. זו גם עבודה עצמית לא קלה. שיהיה חג שמח.

תודה רבה בלה... את צודקת אני באמת צריכה להירגע קצת עם עניין הדיאטה עד שיחזור לי הדימוי העצמי וכל מה שקשור בזה... שוב תודה. שירה.

לדעתי הדבר הכי טוב שבנאדם יכול לעשות בשביל עצמו זה לעזוב את כל נושא הדיאטה ולאמץ לעצמו אורח חיים בריא. לחיות בריא כי אנחנו אוהבים את עצמנו ורוצים הכי טוב בשביל עצמנו ואז דברים יתחילו להסתדר מעצמם! אז נאכל לחם מקמח מלא ולא לבן, דגי ים כמו סלמון למשל ולא דגי בריכה, עוף של טבעוף ולא עוף שקיבל אנטיביוטיקה, ירקות נאכל כמה שיותר ונקנח ארוחה עם פרי כי הוא עדיף על כל ממתק מלאכותי אחר - לפי זה אני מנחה את אורח החיים שלי...

אני בת 16, מעשנת 2-4 ביום, קרעתי את המיניסקוס לא מזמן. הטיפול יתחיל עוד מס' חודשים לצערי ואין באפשרותי לעשות כל סוג של פעילות גופנית. אני הולכת ומשמינה באזור הבטן והמתניים (לפני הנכות הייתה לי צורת גיטרה יפה..) מה אני עושה? הקאות? צומות? לעשן יותר בשביל לדכא תאבון? מה?

מתינות,אהבה עצמית,התבוננות פנימה,טיפול נפשי,איזון, אהבה, אחריות,מודעות.

אבל בפועל - מה אני עושה? לטיפול פסיכולוגי ודיאטנית אין לי כסף.

האם הגיוני שאחרי מחלה או צום או כל זמן מה שבהם אני לא אוכלת.. מביא אחריו השמנה גדולה יותר ממה שהיה קודם למרות שחזרתי לאכול כרגיל או אפילו מעט פחות.. אני מרגישה ששבוע אחרי המחלה, אני שמנה יותר.. הבעיה שלי היא בעיקר בבטן.. כלומר לא אכלתי יום או שלושה ימים.. אחכ חזרתי לאכול כרגיל והכל הפך לעודף שומן גדול ממה שהיה קודם.. תודה

האמת היא שזה לא ממש הגיוני לא מבינה למה זה קורה ומה אפשר לעשות עם זה. בלה

שלום בלה, אני שירה בת 17 ואני פשוט חסרת אונים כבר!! ניסיתי את כל סוגי הדיאטות שבעולם!! דיאטת שומנים פחמימות צבעים ועוד ואני פשוט רק ממשיכה להשמין!! ועוד יותר מזה כל פעם שאני נכשלת בדיאטה שאני עושה אני אוכלת ללא גבולות ועוד יותר משמינה!! ועוד שכל המשפחה שלי רזה ואני היחידה ששמנה... ולכן אני זאתי שיורדים עליה בכל דבר:( הדימוי העצמי שלי ירד!! הרבה אומרים לי שאני יפה אך מיד אחר מוסיפים "אבל היא שמנה!!"!!!!! אני לא כזאת שמנה אבל יחסית לחברות והמשפחה שלי אני כן!! בתור מישהי מאוד מבינה ועוזרת רציתי שתפני אותי לאיזה סוג של דיאטה באמת טובה, מהירה ושתחזיק לי להרבה זמן! ואולי אחרי כל כך הרבה טלטלות חלומי כמו רבים יתגשם!! בבקשה תעני לי אני מתחננת.

שירה המקסימה את בת 17 את יפה ואת בריאה ו...את אומללה. ולמה?כי נפלת קורבן כמו רבות וטובות כמוך לתעשיית היופי והדיאטה האכזרית. תעשייה המגלגלת מילארדי דולרים וגורמת ליותר ויותר נשים להילכד במעגל חסר תוחלת שסופו אחד בלבד יאוש, השמנה,יחסים גרועים עם הגוף ודימוי עצמי נמוך. אז בתור משהי מבינה ועזרת הדבר האחרון שאני אעשה זה להפנות אותך לעוד דיאטה. כי דיאטה היא אחת הסיבות העיקריות למצב שאת מוצאת את עצמך היום. את כותבת שעשית את כל הדיאטות שבעולם ואת ממשיכה להשמין ויש לך דימוי עצמי ירוד ואת מבקשת שוב דיאטה??? יקירתי אם את רוצה ליצור שינוי עמוק ומהותי דבר הכי חשוב שעליך לעשות זה להפסיק לעשות דיאטה לחשוב דיאטה ולהאמין בדיאטה. בשלב הבא עליך ללמוד לאכול מתוך הקשבה לגוף שלך ולמלא נכון את הצרכים שלך. זה תהליך למידה שעליך לעבור לבד או עם עזרה מקצועית. כמו כל תהליך למידה רציני זה דורש זמן ומחויבות. מזמינה אותך לאתר שלי , אם תרשמי שם אשלח לך סדרה של כילים חשובים להתחלה של תהליך הרזיה ללא דיאטה. מאחלת לך המון הצלחה,בלה

ולא לחפש את הרעיונות שבאים יחד עם הגישה הזו, כי שום דבר טוב לא יצא לך מזה עד כה. חבל לבזבז את החיים על מלחמה מיותרת עם עצמנו, גופנו ונפשנו, בגלל איזה סטנדרט שהחדירו לך למודעות, ואת מתאימה את עצמך אליו. החיים הם הרבה מעבר ליופי ודיאטה אלימה שלא מובילה לשום דבר, פרט לשיגעון והרס. מקווה שתקחי את דבריה של בלה ותחליטי לעצמך את הדרך הטובה ביותר ללכת בה. שבת שלום!

שלום רציתי לדעת אם יש כזה דבר קלוריה שלילית, ואם כן אז במה, או שבעצם אלו רק סיפורי מעשיות.....? אני רוצה לדעת מה אני יכולה לאכול ללא הגבלה כל יום כל היום בלי להוסיף קלוריות מיותרות....

פני לפורום המנוהל על ידי דיאטניות. אני מסרבת להתעסק בנושאים מסוג זה. קלוריות חיוביות או שליליות - לא בבית ספרנו...